אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בהייטק הישראלי נערכים למהפכת המס של טראמפ צילום: איי פי

ניתוח כלכליסט

בהייטק הישראלי נערכים למהפכת המס של טראמפ

ממשל טראמפ מבקש לבצע את רפורמת המיסוי הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב, שכוללת קיצוץ של מס החברות מ־35% ל־15%. המהלך עשוי לפגוע באטרקטיביות של המשק הישראלי בעיני חברות אמריקאיות, שהקימו לאורך השנים מרכזי פיתוח רבים בארץ

30.04.2017, 10:50 | אדריאן פילוט ומאיר אורבך

הרפורמה במיסים שממשל טראמפ מנסה לקדם עשויה לפגוע באטרקטיביות של ישראל בעיני חברות טכנולוגיה. התוכנית מרחיקת הלכת, שאותה חשפו בשבוע שעבר שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין ויו''ר המועצה הלאומית לכלכלה גארי כהן, הציבה לעצמה שתי מטרות עיקריות: לפשט את מערכת המס האמריקאית המסורבלת ולהפחית את נטל המס על יחידים ועל חברות בארה"ב בניסיון לעודד צמיחה כלכלית.

קראו עוד בכלכליסט

  , צילום: איי אף פי צילום: איי אף פי   , צילום: איי אף פי

ארה"ב רוצה להיות מקלט המס החדש האיחוד האירופי מאיים על חברות הטכנולוגיה במקל, טראמפ מציע גזר גם בארה"ב וגם באירופה מבינים כי עליהם לפעול במהירות כדי לדרוש את המס על רווחי העתק של החברות, כל מדינה בדרכה ויקי אוסלנדרלכתבה המלאה

נכון לעכשיו התוכנית היא בגדר מסמך קצר, באורך דף אחד, המהווה בעיקר הצהרת כוונות. עם זאת, הכוונות במקרה זה הן הרפורמה הגדולה ביותר בתחום המיסים בהיסטוריה של ארה"ב, הכוללת בין השאר קיצוץ חד של מס החברות מ־35% כיום ל־15%. וגם אם ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ ייתקל בקשיים ביישום המלא של התוכנית, היא עדיין מעוררת חשש בקרב מגזר ההייטק הישראלי, שעשוי להיפגע אם המעצמה האמריקאית תציע לפתע שיעור מס חברות מהנמוכים בעולם.

עם זאת, בפני הרפורמה עדיין ניצבים אתגרים רבים - ובראשם עלותה ומקור המימון שלה. "כלכליסט" ניתח את סעיפי התוכנית ואת משמעותם עבור התקציב האמריקאי.

שאלת המימון

 

כאשר שר האוצר מנושין נשאל מה יהיה המקור התקציבי לרפורמה, הוא בחר בתשובה הבעייתית ביותר מבחינת השווקים, הציבור וחברות הדירוג: תשובת ה"מימון העצמי". מנושין סבור שהרפורמה תעודד צמיחה, שבתורה תזניק את הכנסות המדינה ממיסים עד לרמה שהתוכנית בעצם תממן את עצמה. קשה לדעת כעת האם פתרון זה אכן ניתן ליישום, בעיקר מכיוון שלא ברור אילו סעיפים מתוך הרפורמה יעברו ואילו יישארו בחוץ.

שאלת התזמון

 

עוד סימן שאלה גדול המרחף מעל התוכנית הוא מועד כנסיתה לתוקף. נראה שמנושין מתחיל להבין את מורכבות המהלך, המצריך אישור של הקונגרס ושל הסנאט. בניגוד להצהרות ראשוניות שלפיהן הוא יסיים את החקיקה עד אוגוסט הקרוב, כעת הוא מסתפק בסוף 2017.

היתרון הישראלי

 

כאמור, המהלך שמשך את תשומת הלב הרבה ביותר הוא הפחתת מס החברות הסטטוטורי מ־35% ל־15%. עם זאת, מדובר במס סטטוטורי ולא במס אפקטיבי, כלומר מס לאחר ניכויים והטבות, שעומד על כ־28%, כך שבפועל מדובר על הפחתה מתונה יותר.

ובכל זאת, השינוי יהפוך את שיעור המס הסטטוטורי של ארה"ב מהגבוה ביותר במדינות המפותחות לאחד מהנמוכים ביותר. מס זה מהווה כיום את המקור השלישי בגודלו בהכנסות ממסים בארה"ב, עם הכנסות של 343.8 מיליארד דולר ב־2015.

נכון להיום, שיעור המס בישראל נמוך ב־11% מהמס בארה''ב. אם הרפורמה תיושם, ב־2018 המס בישראל יהיה גבוה ב־8%. עם זאת, גם בישראל יש פער בין המס הסטטוטורי לבין זה האפקטיבי, בין השאר בשל החוק לעידוד השקעות הון, שלפיו חברות ישראליות הזכאיות להטבה משלמות מיסים בשיעור של 5% עד 12% - פחות ובחלק מהמקרים הרבה פחות מהמס האמריקאי הצפוי. ובכל זאת, לדברי ראש מחלקת מיסים בפירמת רואי החשבון PwC דורון סדן, המס הנמוך צפוי לעודד חברות צעירות להתחיל את דרכן בארה"ב ולא בישראל.

סביר להניח שמעט מאוד חברות יעבירו מרכזי פיתוח מישראל בעקבות השינוי, שכן המאמץ הנדרש לכך גבוה מהתועלת. הבעיה טמונה בעתיד, שכן טראמפ משדר לחברות ההייטק שהוא רוצה אותן בארה"ב - ונראה שהן מקשיבות. דוגמא ראשונה לכך היתה בחירתה של אינטל להקים מפעל באריזונה ולא באירלנד או ישראל, בלי שניהלה ולו משא ומתן מינימלי עם שתי המדינות.

פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל, טוען שיש להוריד את מס החברות בעקבות המהלך. "ישראל לא תוכל להיות תחרותית ואין ספק שחברות ישראליות יתחילו להעביר רווחים לשם. מי שיכול להתקיים בחו''ל יעשה זאת", אמר. במשרד האוצר לא מתרגשים מטענות כאלו מכיוון שהתוכנית של טראמפ טרם אושרה והמקור התקציבי שלה לא הובהר, כך לפי מקורות באוצר.

ובאשר למשמעות של המהלך עבור התקציב האמריקאי - לפי בדיקה של המרכז למדיניות המס (TPC) במכון המחקר היוקרתי ברוקינגס, קיצוץ מס החברות צפוי להביא כבר ב־2018 לאובדן הכנסות של כ־208 מיליארד דולר.

קרב על 2.6 טריליון דולר

 

שניים מהסעיפים החשובים ביותר במסמך שהציג ממשל טראמפ קיבלו יחסית מעט תשומת לב. מדובר על כוונת הממשל להשיב סכום של כ־2.6 טריליון דולר שחברות אמריקאיות מחזיקות מחוץ לארה"ב מטעמי מס, בתמורה להטלת מס נמוך יחסית וחד־פעמי, ששיעורו טרם נקבע (ראו מסגרת). מהלך זה מזכיר את חוק הרווחים הכלואים שהובילה רשות המסים הישראלית, שנועד להחזיר כספים למשק הישראלי תמורת הנחת מס משמעותית.

כמו כן, הממשל האמריקאי רוצה לקבוע כי רק חברות הפועלות בטריטוריות אמריקאיות יהיו חייבות בתשלום מס, כך שחברה אמריקאית שתעבור לפעול במדינה זרה תהיה פטורה ממס בארה''ב. "ההשלכות של מהלך כזה הן מרחיקות לכת והשפעתו על תקבולי המס אינן ניתנות להערכה", מסביר אלי אליס, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי ב־BDO זיו האפט. "עם זאת, כאשר מורידים שיעור מס ל־15% כבר אין לחברות סיבה פיסקאלית לפעול מחוץ לארה''ב".

מהפכה גם לאזרחים

 

לצד השינויים במסי החברות, ממשל טראמפ מתכנן מהפכה במיסוי על יחידים, שהיה אחראי להכנסות של 1.63 טריליון דולר ב־2016 - 49% מכלל הכנסות הממשל הפדרלי ממסים.

הרפורמה מציעה להקטין את מספר מדרגות המס משבע לשלוש בלבד: 10%, 25% ו־35%. כתוצאה מכך שיעור מס ההכנסה המירבי צפוי להצטמק ב־5%, שכן מדרגת המס הגבוהה ביותר כיום היא 39.6%. לפי הבדיקה של TPC, מהלך זה צפוי להביא לאובדן הכנסות ממסים של כ־125 מיליארד דולר ב־2018 ושל כ־1.5 טריליון דולר בעשור הקרוב.

בנוסף, התוכנית מציעה להכפיל את היקף הניכוי הסטנדרטי – המקביל האמריקאי לנקודות הזיכוי הישראליות. מדובר בהנחת מס נקובה בסכום קבוע בהתאם למצב משפחתי. לדוגמא, רווק מקבל הטבת מס בסך 6,300 דולר בשנה, בעוד שנשוי מקבל הטבה כפולה של 12,600 דולר בשנה. לפי המחקר של TPC, בעקבות מהלך זה תאבד המדינה הכנסות בהיקף כ־160 מיליארד דולר ב־2018 ושל כ־1.7 טריליון דולר בעשור הקרוב.

אפשר למות בשקט

 

מהלך נוסף בעל השלכות דרמטיות - במקרה זה גם עבור ישראלים - הוא ביטול מס העיזבון, שחל רק על עיזבונות בהיקף של 5.45 מיליון דולר ומעלה. לפי TPC, מהלך זה צפוי לגרום לאובדן הכנסות של 10 מיליארד דולר ב־2018 ושל 174 מיליארד דולר בעשור הקרוב.

ההערכות הן כי המס יבוטל גם עבור תושבים זרים, אם כי עדיין אין תשובה ברורה בנושא. מדובר בסוגיה חשובה עבור ישראלים רבים שמחזיקים בבעלותם מניות של חברות אמריקאיות ונדל''ן בארה''ב. לדברי אליס, ישראלים רבים התלבטו בשנים האחרונות אם לרשום נדל''ן בארה''ב על שמם או באמצעות חברה. במקרה הראשון הרוכש משלם מס נמוך יחסית אך יורשיו יאלצו לשלם מס עיזבון כשיירשו את נכסיו. במקרה השני הרוכש משלם מס גבוה במהלך חייו, אך חומק ממס העיזבון.

לא רק פטורים וקיצוצים

 

הרפורמה כוללת גם כמה סעיפים שעשויים להכביד את נטל המס בארה"ב. התוכנית מבקשת לבטל את רוב הפטורים והניכויים הניתנים במסגרת המס הפדרלי, ובמרכזם את הניכוי על תשלומי מס ברמת המדינה וברמה המוניציפלית. לפי TPC, ביטול ביטול כלל הפטורים צפוי להניב הכנסות של 180 מיליארד דולר ב־2018 וכמעט 2 טריליון דולר בעשור הקרוב. עם זאת, בכוונת הנשיא להשאיר את הניכויים על הריבית על משכנתאות ועל תרומות כהוצאה מוכרת.

מהלך נוסף שממשל טראמפ מנסה לקדם הוא ביטול אחד המיסים המשונים במערכת האמריקאית: המס המינימאלי החלופי. מס זה נוצר ב־1969 אחרי שפקידי ממשל ניקסון גילו שאלפי אמריקאים מיליונרים מצליחים, למרות הכנסתם הגבוהה, לא לשלם מס למדינה. מס זה מבטיח שגם אחרי כלל ההטבות, עשירים ישלמו סכום בסיס של מס. ביטול מס זה צפוי להקטין את תקבולי המס הפדראלי ב־33.5 מיליארד דולר בשנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות