אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך אפשר להקל עוד על מיזוגים ורכישות בהייטק צילום: shutterstock

כך אפשר להקל עוד על מיזוגים ורכישות בהייטק

הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה שמטרתה לסייע למיזוגים ורכישות אמנם טומנת בחובה הקלות רבות, אך עם זאת היא עדיין חייבת לעבור מספר תיקונים מהותיים

02.05.2017, 07:32 | רענן לרנר ומאיר אקוניס

כחברות ההייטק מהוות מנוע אדיר לצמיחת המשק הישראלי. לאחרונה אנו עדים למספר צעדים שבהם נוקט משרד האוצר על מנת להקל על חברות אלו, לרבות יצירת מסלול הטבות מס ייחודי בחוק לעידוד השקעות הון, שמטרתו לייצר משטר מס תחרותי ואטרקטיבי באופן שימשוך לישראל חברות רב-לאומיות בתחום הטכנולוגיה ויעודד פיתוח והקמה של חברות טכנולוגיות בישראל ולא מחוצה לה. צעד נוסף ומבורך של משרד האוצר להקלה על חברות הייטק מקבל ביטוי בהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז-2017 ("הצעת החוק"), שמטרתה לסייע ולהקל על מיזוגים ורכישות.

קראו עוד בכלכליסט

בחלק מהרכישות של חברות הייטק, התמורה שמשלמת החברה הרוכשת (חלקה או כולה) היא במניותיה. תמורה שאינה במזומן יוצרת לבעלי המניות המוכרים שתי בעיות: הראשונה - מכירת מניותיהם בחברת ההייטק תמורת הקצאת מניות החברה הרוכשת מצמיחה להם חבות מס מיידית (שלא בהכרח יש בצידה נזילות, גם אם החברה הרוכשת היא חברה ציבורית); השנייה - הם חשופים לתנודות בשווי מניות החברה הרוכשת עד למכירתן בפועל, בעוד שבמועד מכירת מניותיהם בחברת ההייטק הם מחויבים לשלם את המס בהתאם לשווי מניות החברה הרוכשת באותו מועד. מכאן, שבעלי המניות של החברה הנמכרת עלולים להיות בבעיה תזרימית (מימון תשלום המס ממקורות אחרים) וחשופים לסיכון עסקי (שיכול להיות משמעותי) בגין הפער במחיר המניה של החברה הרוכשת במועד הקצאתן (לפיו מחושבת חבות המס) למחיר המניה של החברה הרוכשת ביום מכירתן בפועל על-ידי בעל המניות.

במצב הדברים כיום, החוק מבדיל בין מצב שבו החברה הרוכשת היא חברה ציבורית לבין מצב שבו החברה הרוכשת היא חברה פרטית. כאשר הרוכשת היא חברה ציבורית שמקצה את מניותיה כתמורה לבעלי המניות המוכרים, החוק מאפשר כיום - במספר סייגים ובכפוף לקבלת אישור מראש (Ruling) מרשות המסים - לדחות את מועד אירוע המס ותשלום המס למוקדם מבין: (א) יום מכירת מניות החברה הרוכשת בפועל, ו-(ב) לגבי 50% מהמניות שנתיים מיום הקצאתן ולגבי יתרת (50%) מהמניות ארבע שנים מיום הקצאתן.

מנגד, כאשר הרוכשת היא חברה פרטית שמקצה את מניותיה כתמורה לבעלי המניות המוכרים, קבלת אישור מראש (Ruling) מרשות המסים לדחות את מועד תשלום המס ליום מכירת מניות החברה הרוכשת בפועל מותנית במספר רב של תנאים ומגבלות. למשל, בגין רכישה בדרך של מיזוג מוטלות מגבלות לתקופה של שנתיים מסוף שנת המס בה התבצעה הרכישה על מכירה של יותר מ-10% ממניות החברה הרוכשת על ידי בעלי המניות הקיימים בחברה הרוכשת במועד המיזוג (מועד השלמת העסקה) וכן על הקצאת מניות, למעט הקצאה לבעלי מניות חדשים בחברה הרוכשת של עד 20% לכל בעל מניות חדש, והכל כפוף לתקרת דילול מקסימאלית של 49%. האיסור על מימון החברה הרוכשת על ידי בעלי המניות הקיימים בה ביום השלמת העסקה הוא בעיה משמעותית כשלחברה הרוכשת יש קושי במציאת משקיעים חיצוניים ועליה להסתמך על מימון מבעלי המניות הקיימים שלה. מגבלות אלה גורמות לכך שדחיית המס היא למעשה "על תנאי" ועלולה להתבטל במספר נסיבות (שאינן בהכרח בשליטת בעלי המניות המוכרים).

עובד בפס ייצור בהייטק, צילום: TSMC עובד בפס ייצור בהייטק | צילום: TSMC עובד בפס ייצור בהייטק, צילום: TSMC

הצעת החוק כוללת מספר הסדרים המכרסמים במגבלות המוטלות במקרה של הקצאת מניות בחברה פרטית כתמורה בעסקת רכישה, וביניהם:

- מספיקה הודעה בלבד לרשות המסים (אין צורך באישור מראש).

- התקופה שבמהלכה תוטלנה המגבלות תקוצר לשנתיים מיום השלמת העסקה (במקום שנתיים מסוף שנת המס בה התבצעה הרכישה).

- תקרת הדילול המקסימלית תעלה משמעותית ל-75%, כלומר די בשמירת גרעין שליטה של 25% בידי בעלי מניות הקיימים בחברה הרוכשת ביום השלמת העסקה.

- המגבלה של מימון החברה הרוכשת על ידי בעלי המניות שלה ביום השלמת העסקה תבוטל.

במסגרת ההקלות המבורכות שנכללו בהצעת החוק יש לשים לב, כי נכללו גם החמרות. הצעת החוק מרחיבה את תקופת המגבלות בקיזוז הפסדים לחמש שנים (במקום שנתיים) גם על החלפת מניות כאשר הרוכשת היא חברה פרטית, זאת בדומה למגבלות הקיימות כיום על החלפת מניות כאשר הרוכשת היא חברה ציבורית. תיקון זה עלול לפגוע בחברות בעלות הפסדים צבורים, דבר הרלוונטי בעיקר לחברות הייטק בשנים הראשונות לפעילותן.

לסיכומו של עניין, למרות התיקונים המוצעים המבורכים, נראה כי מלאכת המחוקק לא הושלמה בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי וכי מן הראוי להכניס בה מספר תיקונים נוספים שיגשימו את מטרת הצעת החוק. כך לדוגמה, נראה כי בדומה להצעה להסיר לחלוטין את המגבלות לגבי מכירה והקצאה של זכויות בחברה האם לאחר מיזוג של חברה בת (100%) לתוך החברה האם, יש להסיר את המגבלות האמורות גם במיזוג של חברה אם (100%) לתוך חברה בת ואף כאשר שיעור החזקת חברת האם בחברה הבת נמוך במעט משיעור של 100%.

אין ספק, כי הצעת החוק טומנת בחובה הקלות רבות, אך נראה כי יש לתת את הדעת גם להחמרת במסגרת ההצעה וראוי כי המחוקק יכניס מספר שינויים המגשימים את מטרת ההצעה על מנת שנוכל לברך על המוגמר.

הכותבים הם עורכי דין השותפים במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'

תגיות