געגועיי לסיפולוקס: אוצרות מהבוידעם של גיל פנטו

"כשאני מוצא פריט אני כבר מחכה שייכנס האדם שיספר לי סיפור עליו. זה הדבר שאני הכי אוהב", אומר גיל פנטו, שכבר 20 שנה אוסף פריטים מישראל של פעם. באוסף שלו מגוון רחב של כלי מטבח, בגדים, קופסאות מזון, תרופות, מוצרי איפור, שלטים מקוריים, ספרים, ברושורים, קופסאות ועוד. יש משהו מאד מצודד באריזה שנשתמרה משנות החמישים, וגם פנטו מסכים: "לפעמים אני אוהב יותר את הקופסא מאשר את הפריט. ההגשה של פעם, הפונט הישן, יש לזה המון כוח".

אולסטאר של פעם

עד כה הוא נהג לארח קבוצות בביתו, אך לאחרונה פתח חלל נוסף, ביפו, בשם 'הלבוש' (שביל המרץ 5 תל אביב, סיורים בתאום מראש: gilfanto.co.il). החלל עוסק בעיקר באופנה הסטורית, אבל לא רק. "חשוב לי מאד לתת למבקרים חוויה של הליכה ברחוב שהיה פה פעם", הוא מסביר, "המון חנויות אופנה, קצת סנדלרים, מכולת ופרפורמריות". את תחושה מקבלים לא מהחפצים, אלא גם מפרסומות, עלונים ואריזות בני 40 ומעלה שמעבירים סיפור של ימים שחלפו.

חלל "הלבוש" | צילום: אביגיל עוזי

זה התחיל כתחביב: "קניתי בשוק קופסת פח ישנה שזכרתי מהילדות ומאז לא הפסקתי", הוא אומר ומספר שהוא לא מחשיב עצמו כאספן, למרות שהאוסף שלו מונה כ־4,000 פריטים נדירים. "אני משמר ומספר. לא אוסף בשביל להחזיק בחדר. הסיפור חשוב לי וגם האפשרות לחלוק".

אני מרימה זוג נעלי גברים שמזכירות אולסטאר והוא קורא מאחורי "את מאמינה? אלו נעליים של המגפר. כל כך קשה להשיג כאלה", כשאני מרימה זוג נעליים נוסף הוא מוסיף סיפור מעניין עוד יותר: "ראיתי אותן וחשבתי לעצמי שהן נורא מכוערות", הוא צוחק "אבל אז הפכתי אותן וראיתי שכתוב על הסוליה 'לכל'. המשמעות היא שאלו נעליים שיוצרו בתקופת הצנע מחומרים פשוטים וזולים. ופתאום הבנתי שיש לי ביד נעליים שמספרות סיפור, על תקופה קשה ועל איך הסתדרו פה בתקופה הזו".

תוצרת פלסטינה

הוא מספר גם על ברושורים שהוא אוהב במיוחד: "בגלל הטקסטים שבהם, כמו למשל עלון של סנדלר שכתב 'אל תזרקו את נעליכם אם קטנות או גדולות עליכם – אני מקטין ומגדיל בשני מספרים'. זה סיפור שלם של איך חיו פה פעם וזה מה שמרגש".

איך אתה מחליט מה ראוי לתצוגה ומה לא?

"תראי, הרבה אנשים רוצים לתת לי דברים אבל אני חייב שיהיה לזה הקשר. בבגדים למשל הטיקט נורא חשוב לי. יש פה חליפת גברים משנות החמישים שבעברית כתוב על הטיקט ישראל ובאנגלית פלסטינה וזה מה שמוסיף את העניין ואת הפלפל".

במקצועו הוא בכלל צייד ראשים בתחום הבכירים. "אבל אני צד גם פריטים שמחזירים אנשים אחורה", הוא מחייך "כשמבקרים פה אני מספר על ההיסטוריה של המוצרים, איך אני מוצא אותם, ומעניק צבע לתקופה שכבר עברה. רוב האנשים שנכנסים לפה גם נושאים איתם זכרונות ואני לוקח את הסיפורים שלהם איתי".

גיל פנטו | צילום: אביגיל עוזי

ואיך אתה מגיע לכל הפריטים הנדירים?

"אני מתחיל כל בוקר ברחבת שוק הפשפשים ועובר על הסחורה הטרייה. הרבה אנשים כבר מכירים אותי ופונים אליי כשיש משהו מעניין. מעבר לזה אני גם עוקב אחרי אתרים כמו איביי, כי יש שם הרבה פעמים מוצרים שישראלים שלחו לחבריהם מעבר לים בגאווה"

מה הכי מרגש אנשים?

"יש מוצרים של מותגים כמו 'אמה', 'ליבר' ו'אתא' שכולם מתחברים אליהם. אבל אני חושב שסיפולוקס וספר טלפונים משנות השבעים גוררים הכי הרבה קריאות. בספר הטלפונים כולם מחפשים את הרשומות שלהם וסיפולוקס היה לכולם בבית".