צילום: דנה לב לבנת
בדרכים: "בקרוב אני חוזרת לשדות המריחואנה"
הניסיון של ג'קי הסרבית לזכות באזרחות אמריקאית נפל יחד עם מגדלי התאומים. מאז היא מדריכה צוללים ומלקטת פרחי גראס לפרנסתה
כפר קטן בעמק וואחקה, מתחיל להחשיך ואני לא מצליחה למצוא מקום לינה. אם לא אמצא, אהיה חייבת לרוץ ולתפוס אוטובוס בחזרה לבירה וואחקה, וממש לא בא לי. אני פוגשת מטיילת ושואלת אותה איפה היא ישנה ואם יש במקרה חדר פנוי בהוספדחה שלה. היא עונה שאולי לבעלי המכולת ששכרה מהם חדר יש עוד אחד פנוי.
היא נראית כבת בגילי, עם מבטא אירופאי וזליגות אמריקאיות. קוראים לה ג'קי, ואנחנו מטפסות במעלה ההר אל המכולת. היא אומרת לי לא לדאוג, כי גם אם לא יהיה חדר נוכל לחלוק את שלה. יש בו שתי מיטות והיא תשמח לחסוך חצי משכר הדירה — 80 פזוס (15 שקל) ללילה. עד שאנחנו מגיעות למכולת כבר ברור לנו שנחלוק חדר. "אם ככה", ג'קי אומרת, "יש לי עודף הערב ואפשר לקנות יין". ועל בקבוק יין השיחה קולחת.
מה את עושה כשאת לא מטיילת?
"אני מדריכת צלילה, עם התמחות בטיפול באנשים עם פחד ממים, או באנשים שלא יודעים לשחות".
זה בדיוק אני... מאיפה הגעת לכאן?
"אני משוויץ, מעיר קטנה ליד ז׳נבה. עזבתי את אירופה בגיל 20 ועברתי לניו יורק. למדתי שם אנגלית והתחתנתי, בתקווה להוציא אזרחות. הייתי ממש קרובה לסיום התהליך כשנפלו התאומים. אחרי זה היה ברור שאין מצב שיתנו אזרחות, במיוחד לאחת כמוני, שהיא חצי סרבית".
חצי סרבית?
"אבא שלי מסרביה, אבל אני לא נוהגת לספר את זה וממילא הדרכון הסרבי לא נותן לי שום דבר".
לא נראה שאת מתלהבת מהמוצא שלך.
"בואי נגיד שכמו לרוב הסרבים, גם לרוב המשפחה שלי יש בעיות אלכוהול קשות".
איך התגלגלת למקסיקו?
"נמאס לי מאמריקה".
וכסף?
"עבדתי בשדות המריחואנה בקליפורניה. דרום מקסיקו מלאה באירופאים כמוני, שנודדים אחרי שעבדו בתעשייה הזאת".
מה זה אומר?
"זאת עבודה עונתית, כסף מהיר ושחור: נוסעים לאחת החוות בקליפורניה מצוידים באוהל ושק שינה ודופקים על השער. בעל המקום מספק אזור להקים בו אוהל ושלוש ארוחות ביום, ואת מתחילה להכין שקיות מריחואנה. על כל קילו מקבלים 200-300 דולר במזומן, תלוי בקביעות".
נשמע לא מעט כסף.
“עשיתי בין קילו לקילו וחצי ביום, אבל המהירים מספיקים גם 3 קילו. זו עבודה סיזיפית ובודדה. את יושבת שעות, גוזרת פרחי מריחואנה ומכניסה לקופסאות פלסטיק מדודות. אם את לא מהירה, זה לא משתלם. לכן אין זמן לפתח קשרי חברות. ככה זה נמשך ארבעה חודשים עד חצי שנה, תלוי אם בעל החווה מרוצה ממך ונותן לך להמשיך”.
אז כסף יש לך. עד מתי את מתכוונת לטייל?
"אני מטיילת עם שק של דולרים מזומנים בתיק, ומקווה שיישאר לי מספיק עד תחילת העונה, ואולי אצליח לחסוך. במאי אתחיל לעלות בחזרה לכיוון קליפורניה".
שוב לחוות המריחואנה?
"בתקווה שבעל החווה היה מרוצה ויזכור אותי, כדי שיקבל אותי בחזרה ואולי אפילו יעלה לי את השכר".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה