צלום: שאטרסטוק
דו"ח טכנולוגי
מיזוגניית תכנות: פייסבוק, למה את לא אוהבת נשים?
הנהלת הרשת החברתית פוסלת קוד שכתבו מתכנתות, מפרגנת לקוד שכתבו מתכנתים, מפליאה בתירוציה בנושא - ומסתבכת לאחר שריגלה אחר קטינים דיכאוניים, סין ממציאה מחדש את ההיסטוריה עם ויקיפדיה משל עצמה וסטיבן הוקינג מציג נבואת זעם חדשה
הקוד הזה נשי מדי
מהנדס לשעבר בפייסבוק הציג מידע שממנו עולה שהחברה פוסלת בשיטתיות קוד שנכתב על ידי נשים: קוד שהוגש על ידיהן נפסל ב-35% יותר מקרים מקוד שהוגש על ידי גברים, וב-8.2% יותר מקרים קיבל הערות לא-מפרגנות מהמנהלים.
לדברי המהנדס, שעבר על נתוני בדיקת הקוד של פייסבוק, הנתון הזה קבוע למדי לאורך כל שנותיה של החברה. בפייסבוק ממש לא אהבו את הנתונים האלה. הם טענו, על סמך מידע שהחברה עצמה ערכה ושאיננו זמין לאחרים, שאין כל פער כזה ושאם יש פער, הוא נובע מכך שרוב המהנדסות בפייסבוק הן זוטרות ורק מעט מהן בכירות.
לטענת פייסבוק, הפער נובע אך ורק ממעמדן המקצועי של המהנדסות ולא מהמין שלהן. במייל פנימי התלוננה ראש מחלקת משאבי אנוש של החברה, לורי גולר, על כך שעובדים מדליפים מידע פנימי - והעלתה תירוץ מקורי למדי. לדברי לורי, פייסבוק מנסה לגייס כמה שיותר נשים וידיעות על כך שהיא מפלה נשים עשויות להביא לכך שנשים לא ירצו לעבוד בפייסבוק. בהתאם, טוענת לורי, הידיעה על כך שפייסבוק מפלה נשים מרחיבה את האפליה כלפיהן בפייסבוק, כי אין די נשים. זה טיעון... מרענן.
תראו איזה קטע: בשנה שעברה פורסם מחקר שנערך בגיטהאב והראה שקוד שכותבות נשים מקבל יותר אישורים מקוד שכותבים גברים - אבל רק אם בודקי הקוד לא יודעים מה מין המתכנת. פייסבוק, מצידה, דחתה בתוקף את הרעיון שגם הקוד שלה יעבור בחינה עיוורת, בטענה שאי אפשר למנוע אפליה אם לא מזהים את ההטיה של המפלה.
למה מה תעשו, תעברו למתחרים?
אם בפייסבוק עסקינן, קשה להתעלם מפיאסקו היח"צ האחרון שלה: מסמך פנימי שכתבו מנהלי הרשת החברתית באוסטרליה ודלף לרשת מראה שהיא מתגאה מאוד ביכולת שלה לדעת מתי בני נוער מדוכאים - ואילו פרסומות כדי לתקוע לאנשים מדוכאים. המסמך הזה היה ככל הנראה מיועד לבכירים בפייסבוק ופרסומאים בלבד. כעת העובדה שפייסבוק מתאימה פרסומות למצב הרוח שלך, כך שיהיה קל יותר ללחוץ על הכפתורים שלך, גלויה לכל.
המקרה הזה מגיע שלוש שנים לאחר ניסוי שערכה פייסבוק במשתמשיה כדי לראות האם היא יכולה לגרום להם לדיכאון על ידי משחק באלגוריתם של המידע שיוצג להם (התשובה הקצרה היא "כן"), ניסוי שכמובן נערך ללא הסכמתם. בפברואר האחרון ערכה החברה ניסוי נוסף - גם הוא, איזו הפתעה, ללא הסכמת הנסיינים - כדי לאפיין את התנהגותם של אנשים שעוברים משבר פרידה, וכמובן מיהרה להתאים את המידע הזה לפרסומאים. אנשים אחרי פרידה, היא העריכה, חשופים יותר לפרסומות על טיולים או חוויות דומות. פייסבוק טוענת כעת שהמידע על בני הנוער לא שימש בפועל לפרסומות; היא כנראה רק זממה למכור את המידע אבל לא הספיקה לעשות זאת.
בני נוער באוסטרליה לא אהבו את ההתנהלות הזו, וחלקם אמרו שהחברה חצתה קו אדום (כן, הם אמרו את זה בפייסבוק). הרשת החברתית לא מוטרדת מתלונות משתמשים, כל עוד שאין איזה זעם ממשלתי בכיוון שלה, שמגיע גם עם קנס של מיליוני דולרים רבים. כל זמן שאין תחליף סביר לפייסבוק, החברה יודעת שמעטים המשתמשים שיוכלו לגמול את עצמם מההתמכרות אליה. אחרי הכל, שערוריה כזו צצה מדי חצי שנה בערך מאז קיומה של פייסבוק, ומספר המשתמשים רק עולה.
היסטוריה, גרסת העורך
בסין קיימת כבר כ-20 שנה "חומת האש הגדולה", פרויקט הצנזורה הסינית שמונע מתושבי הדיקטטורה הגדולה בעולם לדעת מה קורה בארצם ובעולם באמצעות מניעת גישה לכל אתר שיכול למתוח ביקורת, עקיפה ככל שתהיה, על המשטר. עכשיו החליטו בסין שאין טעם להסתפק יותר בצעדי מנע ושיש לעבור להתקפה.
סין מעסיקה כרגע כ-20,000 בני אדם בכתיבת "האנציקלופדיה הסינית", אנציקלופדיה לאומית שתעלה לרשת – על פי התכנית – בשנת 2018, ותכיל את כל המידע שסיני צריך לדעת. יהיו בה יותר מ-300,000 ערכים, שכל אחד מהם צפוי להכיל כאלף מילים. עורך הפרויקט מכנה אותו בגאווה "חומת התרבות הגדולה".
זה פרויקט ממשלתי סיני והוא אמור להדגיש את העליה החדה ביכולת התרבותית והמדעית של סין. הוא גם, כמובן, ייכתב על פי הצרכים של הממשלה ויעלים את כל הנושאים שהממשלה לא רוצה לדבר עליהם. אם "חומת האש הגדולה" מונעת מהציבור הסיני מידע, "חומת התרבות הגדולה" תציג לו את המידע המותר היחיד. לתפארת הרפובליקה הסינית.
קצרצרים
1. סטיבן הוקינג, אחד הפיזיקאים המוערכים בעולם, מפיץ מדי פעם אזהרות איומות על העתיד הצפוי לנו. הוא משוכנע, למשל, שחייזרים יכסחו לנו את הצורה ולכן לא כדאי לשדר הודעות "ערה" לחלל. כעת הוא מתריע שאם המין האנושי לא יעיף את עצמו מהפלנטה הזו תוך 100 שנים, הלך עליו. בין הסכנות שחוזה הוקינג הן מלחמה גרעינית (תודה לדונלד טראמפ שהחזיר את האופציה הזו לחיינו), התחממות גלובלית, פגיעת מטאור, אכלוס יתר, וירוסים מהונדסים וביקור של ג'סטין ביבר. יש לציין שבעבר הוקינג העריך שמושבות מחוץ לכדור הארץ לא יחזיקו מעמד. כעת הוא אומר שיקדיש את כל זמנו לבניה של מושבות שיפריכו את דבריו הקודמים. הנה נקודה למחשבה: אם נבנה חלליות ונצא בחדווה לחלל, מי יהיה עליהן - אנשים טובים שאתם יכולים לחשוב עליהם, או עשירים דורסניים כטראמפ?
2. אפל עדיין ממשיכה לשווק את השעונים שלה, וממשיכה לטעון שהם לא מתים אלא רק מרגישים לא טוב, אבל חלק ניכר מיצרני האפליקציות הגדולים כבר לא קונים את זה. בלי יותר מדי תשומת לב, מפות גוגל, אמזון ואיביי הפסיקו לתמוך בשעון אפל; גוגל אישרה את הידיעה אבל אמרה שיתכן שהפסקת התמיכה תהיה זמנית. מה שחשוב פה הוא שמפות גוגל לא היו זמינות לשעוני אפל כבר מספר שבועות, ואף אחד לא שם לב. מה שמעלה שאלה: האם משתמשי אפל ווטש, עד כדי כך ממעטים להשתמש ביכולות החכמות של השעון שלהם?
3. נישאר עם אפל: החברה מחזיקה בחשבונות הבנק שלה, שרשמית הם מחוץ לארה"ב אבל בפועל הם בארה"ב מטעמי העלמת מס, סכום של כ-250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שיא, הגדול ביותר שהוחזק על ידי חברה שמישהו מסוגל לזכור; הרזרבות הזמינות של אפל גדולות יותר מיתרות המטבע הזר של הממלכה המאוחדת וקנדה גם יחד. אפל צפויה לחוות לחץ כבד לעשות משהו עם כל הכסף הזה: רכישה של חברת ענק זו או אחרת, או לחילופין לחלק את אם כל הדיבידנדים. שמועות שצפות ברשת טוענות שמישהו שם שוקל לתת הצעה לטסלה. ימים יגידו אם יש אמת בעניין.
4. ועדה של הפרלמנט הבריטי קובעת שחברות מדיה חברתית שמקדמות תוכן אלים וקיצוני צריכות לעמוד בפני קנסות של עשרות מיליוני ליש"ט, אם הן לא מסירות את התוכן במהירות מהרגע שהוצג להן. לדברי הדו"ח, החברות "הגדולות והעשירות ביותר" (יוטיוב של גוגל, למשל) "מרוויחות משנאה והניחו לעצמן להפוך לפלטפורמה שממנה הקיצוניים שואבים הכנסות". הדו"ח ציין את המלצתו של שר המשפטים הגרמני להטיל קנס של עד 50 מיליון יורו על פרסום מפיץ שנאה. לדברי חברי הפרלמנט, כרגע אין כמעט שום ענישה על המנעות מהסרת תוכן אסור.
5. לפני כשנתיים הסיעה בקי גרהאם, נהגת אובר, שני נוסעים למלון בסאן דייגו. כשיצאו מהרכב, תפס אחד מהם בפתאומיות בראשה והשניים ניסו לגרור אותה למלון, להערכת גרהאם בכוונה לאנוס אותה. גרהאם נאבקה וצעקה ובסופו של דבר הם נמלטו. גרהאם סבלה משורה של פציעות, ביניהן נזק ניכר לשיניה. כשהגיעה לבית החולים, היא הגישה תלונה למשטרה. היא והשוטרים סברו שזה הולך להיות תיק פשוט למדי: לאובר, אחרי הכל, היה כל המידע הנדרש על התוקפים שלה. הם לקוחות אובר. להפתעת המשטרה ולהפתעתה של גרהאם, אובר סירבה למסור את המידע שבידיה - כמו גם להעניק סיוע כלשהו לגרהאם בזמן שזו התאוששה מהפציעות ומהטראומה. אובר טוענת כעת שהיא השעתה את משתמש החשבון הזה; באמת תודה, אבל יש לציין שכאשר גרהאם ניסתה לברר את הנקודה הזו, אובר סירבה להגיב.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה