אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הפרויקט נוהל גרוע, אבל העסק עובד והחוב יוחזר" צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

"הפרויקט נוהל גרוע, אבל העסק עובד והחוב יוחזר"

"החטא הקדמון זה לתת לממשלה לנהל ביזנס", אמר ל"כלכליסט" מקורב לעסקה. "יש את מקרה אגרקסקו, את דואר ישראל ואפילו את חברת החשמל, שהשיטה היחידה שהחברה הזו עומדת בתשלום החובות שלה היא דרך ייקור תעריפי החשמל"

04.05.2017, 06:49 | רחלי בינדמן

הגופים המוסדיים שנכנסו להשקעה במקורות ייזום, קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים וכלל ביטוח, גזרו על עצמם שתיקה כה רועמת בפרשת קריסת מתקן ההתפלה באשדוד, עד שהיא נראית מתואמת. נדמה שבקרנות עדיין מתלבטים כיצד לפעול כדי להחזיר לעצמם את תשלומי הקרן והריבית שהובטחו, אבל בשיחות סגורות לא חוסכים ביקורת על התנהלות מקורות.

"החטא הקדמון זה לתת לממשלה לנהל ביזנס", אמר אתמול ל"כלכליסט" מקורב לעסקה. "יש את מקרה אגרקסקו, את דואר ישראל ואפילו את חברת החשמל, שהשיטה היחידה שהחברה הזו עומדת בתשלום החובות שלה היא דרך ייקור תעריפי החשמל".

לדברי המקורב לעסקה, "מקורות עשו טעות ראשונה כשנכנסו לעסקה מאוד לא כלכלית במונחי תשואה על ההון. יש הבדל מהותי בין מודל עסקי שמצפה לתשואה של 15%, שזו התשואה על ההון המקובלת בפרויקט תשתיות כזה, לעומת מודל של 7%-9%, שזה בערך המספר שהם ציפו לו. סיטואציה כזו משאירה כרית ביטחון הרבה יותר נמוכה ברמת הנושים. במקורות היתה נכונות להסתפק בתשואה נמוכה על ההון, כי מבחינתם מתקן ההתפלה היה פתח לעסקאות עתידיות ולשווקים חדשים, אבל שום דבר לא הסתדר להם בפועל".

כדי לתמחר תשואה על פרויקט מסוג זה יש לשקלל את עלויות הקמתו ובפרט עלות החומרים, ואת התמורה שהמדינה הסכימה לשלם על המים שהמתקן יתפיל. אלא שמכיוון שמדובר בפרויקט ראשון מסוג זה למקורות, בחברה הסכימו לקחת על עצמם עלויות גבוהות במטרה להבטיח לכאורה את הצלחתו, גם במחיר תשואה נמוכה יותר.

גורם אחר בקונסורציום המשקיעים טוען כי מבחינתו כרית ההון היתה פחות מעניינת בפרויקט הקמה. "מה שחשוב היה ערבויות הביצוע", הוא אומר. לדבריו, "כרגע קיים רק פער תזרימי שנעוץ בתביעות ההדדיות מול הקבלן המבצע, כולל תיקונים שהוא חייב היה לבצע במסירה, כשבחברה־האם של מקורות ייזום, מקורות, פשוט החליטו להפסיק לממן את הפער הזה.

מרדכי מרדכי, יו"ר מקורות, צילום: שאול גולן מרדכי מרדכי, יו"ר מקורות | צילום: שאול גולן מרדכי מרדכי, יו"ר מקורות, צילום: שאול גולן

"לנו כמממנים יש ערבות של הקבלן וכסף שיכסה את התיקונים ואת הפער התזרימי לתקופה של יותר משנתיים. למרות כל המחיקות שמקורות ביצעה על המתקן, אין לה שום בעיה למכור אותו ואפילו יש מתעניינים. מעבר לזה, לבנק הפועלים ולקונסורציום יש אפשרות להשתלט על המתקן ולהביא חברה מנהלת, אבל למקורות אין שום אינטרס כזה כי המשמעות היא מחיקה של כל הפרויקט".

גורם נוסף בסביבת המוסדיים תיאר אתמול את חוסר המקצועיות של התנהלות הפרויקט: "הניהול היה פשוט גרוע. כל הזמן היו איחורים וכל מה שיכול היה להשתבש, השתבש. היינו מודעים לאורך כל הדרך לתקלות, דרשנו שיפורים בעמדת המיקוח שלנו וגם קיבלנו עוד ערבויות מהמדינה".

"למדינה יש פה אינטרס אמיתי לפתור את הבעיה"

למרות כל זאת, המוסדיים, שחוו על בשרם את התנערות המדינה מאחריותה על חובות של חברות ממשלתיות, בפרט במקרה אגרקסקו, לא מאוד מודאגים הפעם. לדברי הגורם הנוסף, "בסופו של דבר הפרויקט הזה עובד, גם אם לא ב־100%. הוא מייצר מים ומקבל כסף מהמדינה, אז בסופו של דבר אפשר יהיה להחזיר את הקרן. ברור שיש עלויות תפעול ואת הקנסות שמקורות ייזום נדרשו לשלם למדינה, אבל המבנה כבר עומד ויש כאן עסק שיש לו יכולת שירות חוב מסוימת".

הגורם הוסיף כי "במקרה הגרוע, במקום לפרוס את תשלום הקרן ל־10 שנים יפרסו אותו ל־20 שנה תוך הבטחת תשלום הריבית, ואז אין כאן נזק למוסדיים. אנחנו מעריכים שהמדינה תתייצב וגם תכניס יד לכיס אם צריך. מקורות היא אחזקה משמעותית יותר מאגרקסקו, וברור לחלוטין שתזדקק לגיוס חוב בעתיד ולכן היא לא יכולה להרשות לעצמה הסדר חוב או תספורת". לדברי הגורם, "יש פה גם את בנק ההשקעות של האיחוד האירופי שמעורב, שיש לו עוד עסקים עם המדינה, ולכן למדינה יש פה אינטרס אמיתי לפתור את הבעיה, למרות שבכלל לא בטוח שהיא תצטרך להתערב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות