אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרוכשת התעקשה על ערבות בנקאית – חברת הבנייה ביטלה את ההסכם צילום: שאטרסטוק

הרוכשת התעקשה על ערבות בנקאית – חברת הבנייה ביטלה את ההסכם

החברה ביטלה את ההסכם מול הלקוחה לפני כ-3 שנים משום שלא עמדה בתשלומים עבור הבית שבנתה. באחרונה התקבלה טענת הלקוחה שהיא הייתה רשאית לעכב את הכספים עד לקבלת ערבות בנקאית מהחברה

04.05.2017, 11:03 | עו"ד מרים סרגוסי

בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים לבית משפט השלום בראשון לציון סיפרה התובעת שבמאי 2014 חתמה על הסכם מול חברת "מבנה לכל" המתמחה בהקמת בתים בשיטה ייחודית שבה חלקי המבנה מיוצרים במפעל ולאחר מכן מורכבים באתר.

התובעת הזמינה מהחברה שתי יחידות תמורת כ-372,000 שקל. במעמד החתימה היא שילמה 35,000 שקל והוסכם כי היא תעביר את היתרה בארבעה תשלומים נוספים בהתאם להתקדמות העבודות. לדבריה, החברה הסכימה להנפיק לטובתה ערבות בנקאית תמורת כל סכום שתקבל ממנה על מנת להבטיח שתקבל את כספה חזרה במידה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, כשלושה חודשים לאחר חתימת החוזה החברה סירבה להנפיק לה ערבות על הסכום הראשון ששילמה וכתבה לה שלדרישה "אין כל אחיזה במציאות".

התובעת הוסיפה שבשלב מסוים החברה התנתה את המשך העבודות בהעברת התשלום השני על סך 100,000 שקל. על רקע התנהלות החברה היא ביקשה ממנה שתעביר לה את הערבות במקביל לתשלום אך החברה סירבה. בשלב מסוים ולאחר שלא ויתרה על דרישותיה שלחה לה החברה "הודעת ביטול" בה הודיעה על ביטול ההסכם מאחר שלא עמדה בתשלומים.

בכתב התביעה טענה התובעת שלחברה לא הייתה כל עילה לביטול ההסכם והיא למעשה הפרה אותו. היא דרשה שהחברה תשיב לה את התשלום הראשון ותפצה אותה על הוצאות נוספות ועל עוגמת הנפש שנגרמו לה.

אילוסטרציה, צילום: טל אזולאי אילוסטרציה | צילום: טל אזולאי אילוסטרציה, צילום: טל אזולאי

החברה טענה מצדה שהתובעת היא שהפרה את ההסכם בכך שלא שילמה בזמן. היא טענה שלא היה בסיס לדרישה לספק ערבות עבור התשלום הראשון שכן סכום זה שולם עבור "הכנת התוכניות הדרושות להיתר הבנייה, שלב שביצועו כבר הושלם". ביחס לתשלום השני היא ציינה ש"ערבות בנקאית נמסרת רק לאחר ביצוע התשלום על ידי הלקוח".

חיובים שלובים

 

אך השופט אבי סתיו דחה את טענות החברה וקבע שהיא הייתה חייבת לספק לתובעת ערבות בנקאית הן עבור התשלום הראשון והן עבור התשלום השני.

לדבריו, לשון ההסכם ברורה ולפיה התובעת זכאית לקבל ערבות בנקאית כנגד "כל סכום" שתשלם, והצדדים לא יצרו אבחנה בין סוגי התשלומים.

הוא הוסיף כי אמנם ההסכם לא קבע במפורש מתי תועמד הערבות הבנקאית אך הפרשנות המתחייבת היא שהיא תינתן בד בבד עם התשלום. השופט הדגיש שהתובעת ביקשה ערבות בנקאית על מנת להבטיח את עצמה מפני חשש להתמוטטות החברה והעמדת הערבות הבנקאית לאחר ביצוע התשלום מחמיצה מטרה זו.

לקביעתו, החברה הפרה את ההסכם כשסירבה להעביר לתובעת ערבות בנקאית עבור התשלום הראשון ובנסיבות אלה התובעת הייתה רשאית להשעות את התשלומים הנוספים כך שלא הייתה עילה לביטול ההסכם מצד החברה. עוד לדבריו, החברה הייתה חייבת להסכים להעמיד לתובעת ערבות בנקאית בד בבד עם העברת התשלום השני ומדובר בחיובים שלובים שאינם ניתנים להפרדה.

בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה ברובה המכריע ופסק לטובת התובעת 60,650 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל והוצאות של 5,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ התובעת: עו"ד עימנואל יוזוק

• ב"כ הנתבעת: עו"ד דן שריזלי

עו"ד מרים סרגוסי עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות