ועידת ניו יורק: הנהירה לתפוח הגדול היא יותר מ"טרנד"

ארצנו הקטנטונת היא, כידוע, כר פורה ליוזמות יצירתיות וחדשניות הפונות לקהלים וצרכנים מכל הסוגים. הנטייה הטבועה בנו, כישראלים, לאתגר את המציאות, לחשוב מחוץ לקופסא, לנסות ולהעז הפכה את ישראל לאקו-סיסטם מצוין לסטרטאפים.

ב-17 במאי תתקיים ועידת ניו יורק של כלכליסט, בה ייקחו חלק כמה מהדמויות הבולטות בעולם העסקים וההייטק הניו-יורקי. לפרטים והרשמה לחצו כאן

ובכל זאת, גם בתחום החדשנות, נראה שכולם שואפים להגיע ל"עיר הגדולה", וכמאמר השיר: If I can make it there, I'll make it anywhere. לכן, אנו גם מזהים תנועה הולכת וגוברת באופן מתמיד, של יזמים ישראלים שעוברים לניו-יורק בכלל ולמנהטן בפרט.  

זוהי לכאורה עובדה שהטעמים לה ברורים, אבל מה בעצם עומד מאחורי ההנחה השגורה שלפיה סטארט-אפ ניו-יורקי יכול לגדול למימדים גדולים מאלה של סטארט-אפ ישראלי?

נראה שהכול מתחיל בקרבה הפיזית לשוק. רוב המיזמים הישראלים מעוניינים להגדיל את שוק הלקוחות שלהם ולפרוץ את גבולות השוק הישראלי. גם במילניום הנוכחי, בו העולם התכווץ לכפר קטן וניתן באמצעים טכנולוגיים לתקשר כמעט עם כל אדם מכל מרחק, אין תחליף ליחסים בין-אישיים. נוכחות פיזית בניו-יורק מציבה את בעלי הסטארט-אפים במרחק נגיעה, (או לכל היותר טיסה), מלקוחות פוטנציאליים וגופים אסטרטגיים אשר יכולים לשחק תפקיד משמעותי בחיי החברה. בכך, היא גם מאיצה את התפתחות הסטארט-אפ באופן משמעותי. הנוכחות הפיזית בניו יורק מקרבת את היזמים לא רק לשוק - אלא גם לכסף. בניו יורק שפע של משקיעים מתוחכמים, מוסדיים (קרנות, פרייבט אקוויטי) ומשקיעים פרטיים (אנג'לים). נוכחות פיזית ב-Silicon Alley, (המקבילה של "עמק הסיליקון" בניו יורק), לצד מכירות בשוק הלקוחות המקומי המוכר לאותם משקיעים, מקרב את הסטארט-אפים אל הכסף.

בעניין זה, חשוב לציין תמורה שחלה לאחרונה בשוק הניו יורקי. בעוד שבעבר, העדיפו המשקיעים המקומיים מיזמים שפונים לתעשיות מבוססות ומובילות בניו יורק, דוגמת מיזמים בתחומי הפרסום והפיננסים או מיזמים שמציגים מודלים עסקיים חדשניים. בשנים האחרונות, גבולות ההשקעות המסורתיות נפרצו, ובניו יורק נראים יותר ויותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיה עמוקה ומורכבת שבעבר התפתחו באופן כמעט בלעדי ב-Silicon Valley. יותר מכך, לא מעט משקיעים מוכרים בעיר מכוונים עצמם במוצהר לטכנולוגיות ולחדשנות מתוצרת ישראל.

במקביל אסור לשכוח את רפורמת המס המתגבשת שהוצגה לאחרונה על ידי ממשל טראמפ ברוב תרועה ולפיה צפוי מס החברות לרדת משיעור של 35% ל-15% בלבד – צעד שיעמיד את ארצות הברית בשורה הראשונה עם המדינות האטרקטיביות לעשיית עסקים, ובוודאי ימשוך אליה חברות ועסקים רבים שעד כה חשבו פעמיים טרם כניסה לשוק האמריקני.  

יתרון בולט נוסף ליזמים הישראלים בניו-יורק, הוא הדמיון הניכר בתרבות ובשפה המשפטית והעסקית. הטרמינולוגיה בה נעשה שימוש בהתקשרויות בתחום הטכנולוגיה, אבני הדרך המקובלות בהן ומערכת הציפיות בין הצדדים, בין אם במסגרת הוכחת התכנות (POC) ובין אם במסגרת הסכם השקעה, דומות עד כדי זהות לאלה הישראליות. במדינות אחרות, שגם בהן קיים שוק פוטנציאלי אטרקטיבי, כמו סין ואפילו אירופה, התרבות והשפה המשפטית-עסקית עדיין שונות לחלוטין. הדבר מקל על יזמים ישראלים בהתנהלותם מול לקוחות ומשקיעים ומאפשר להם לחסוך בעלויות.

ניו-יורק אף מאכלסת כמות בלתי מבוטלת של חממות ואקסלרטורים, בין-היתר של מוסדות אקדמיים ושל שחקנים משמעותיים בתחום המסחרי, ויש בה קהילה ישראלית גדולה של יזמים המקיימים מפגשים תדירים במסגרות שונות ומסייעים זה לזה. אין להפחית בחשיבותה של תמיכה חברית ומוראלית שכזו, שכן היא מסייעת ליזמים שמגיעים לבדם לעיר הגדולה וצריכים "למצוא את עצמם" ולבסס מעגל חדש של קרובים.

כך שמכל הסיבות שבעולם, או לפחות מאלה שבניו-יורק, הנהירה לתפוח הגדול היא יותר מ"טרנד" ויש לצפות שרק תלך ותגדל בשנים הקרובות.

*הכותב הינו שותף בפירמת עורכי הדין הגלובלית ZAG/S&W (זיסמן אהרוני גייר) ומלווה, מממשרד הפירמה בניו יורק, חברות היי-טק ישראליות וזרות; הכותבת היא עורכת דין במחלקת התאגידים והייטק במשרד בניו יורק.

 

לכל כתבות "ניו יורק שלי" לחצו כאן