חברת מקורות בוחנת הקפאת החזרי החוב לבנק הפועלים

הנהלת מקורות צפויה להתכנס הבוקר על מנת לדון באפשרות של הקפאת התשלומים לבנק הפועלים, לאחר שלא החסירה ולו החזר חוב אחד לבנק. משרד האוצר ורשות המים לא מעוניינים שהחברה הממשלתית תוציא עוד כסף על המתקן. ההצעה תידון בדירקטוריון החברה לנוכח התקלות החוזרות ונשנות בהפעלת מתקן ההתפלה וכן מחיקת שווי של 366 מיליון שקל בחברה־הבת מקורות ייזום, שאושרה ביום חמישי שעבר.

ראשית, בדיון תיבחן השאלה אם הקפאת התשלומים לבנק עלולה לסבך את החברה משפטית או לכפות על המדינה להלאים את הפרויקט. בנק הפועלים, בשותפות בנק ההשקעות של האיחוד האירופי, העניק מימון של כ־700 מיליון שקל למתקן ההתפלה. מיום ההפעלה של המתקן ב־2015 ועד היום לא סופקה תפוקת המים שאליה התחייבו, אלא רק 80%–85%.

IDE תאמוד את גובה התיקון

הסיבה שהמשבר בחברה לא הוביל לדיווח מיידי של בנק הפועלים על סכנה להחזר החוב היא שמקורות לא החסירה שום תשלום, שכן החברה היא ממשלתית, והמדינה הקפידה לשלם במועד. עם זאת, בהיעדר הסכמה על הגוף שישלם על תיקון המתקן ייתכן שמקורות תנקוט צעד קיצוני של הקפאת תשלומים.

העובדה שהמתקן בר־תיקון אינה במחלוקת, אך עלות התיקון כן: לפי בנק הפועלים העלות נאמדת ב־120 מיליון שקל, ואילו משרד האוצר טוען כי מדובר ב־300 מיליון שקל. ממידע שהגיע ל"כלכליסט", מקורות תשכור את חברת ההתפלה IDE שבשליטת עידן עופר ויצחק תשובה כדי לאמוד את התיקונים הדרושים.

שנית, הנהלת מקורות תדון בסוג התשלומים שהיא מעוניינת להקפיא — אשר מורכבים מתשלום קבוע על העמדת זמינות המתקן ומתשלום שוטף על רכישת המים בפועל.

עוד תדון ההנהלה בשאלה כיצד הקפאת התשלומים תשפיע על הבוררות המתקיימת היום בין החברה לקבלני הבנייה מנרב (33%) ו־SYBET הספרדית (67%). למקורות עצמה ההקפאה לא צפויה לגרום נזק נוסף. זאת משום שההפסד שלה ושל החברה־הבת מקורות ייזום כבר נרשם.

המדינה מצדה יכולה להשתמש באיום הפסקת התשלום כדי לשכנע את בנק הפועלים לשלם את מלוא התיקון או את חלקו. עם זאת, בסביבת הבנק רמזו בשבוע שעבר שצעד כזה יהיה בבחינת שבירת כלים. לטענת גורמים המקורבים לבנק, שהוא אחד המממנים העיקריים של כלל פרויקטי התשתית במדינה, פרויקטים אחרים שמתוכננים, כמו הקמת תחנות כוח וכבישים בהיקף של כ־80 מיליארד שקל, לא ימומנו על ידו אם הקפאת התשלומים אכן תאושר ותצא לפועל.

באוצר מודעים לבעיה ולכן יהיו מעוניינים להגיע להסדר. בנוסף, הלאמת פרויקט תשתית ממשלתי, שבמימונו מעורב בנק זר, היא פעולה שעלולה לשדר למשק שישראל אינה מקום בטוח להשקעות. משרדי האוצר והתשתיות כבר פנו, לא רשמית, לממונה על הגבלים עסקיים בשאלה אם אחד ממתקני ההתפלה הקיימים יכול לרכוש את המתקן. החשש הוא שאיל הון ירכוש אותו במחיר נמוך מאוד, יתקן אותו וירשום אקזיט מרשים.

מתקן ההתפלה של מקורות ייזום באשדוד | צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

להעביר את המחדל למשטרה

עוד טוענים בסביבת האוצר שיש לסגור את מקורות ייזום או להעביר לחקירת משטרה את החומרים על העיכוב בהקמת המתקן והתקלות בו. אם כך יקרה, חלק מחברי הדירקטוריון עלולים להגיע לתשאול. השאלה היא עד כמה חברי הדירקטוריון היו ערים לבעיה ואם התריעו עליה מראש על מנת להבטיח שטיפול במחדל.

בתוך כך, בשבוע שעבר אושרו בדירקטוריון מקורות הדו"חות הכספיים המאוחדים ל־2016, שמהם עולה שמקורות רשמה מחיקה של כ־260 מיליון שקל, המהווים כ־6.2% מהיקף ההון העצמי שלה. לפי הערכות, המחיקה הובילה את החברה מרווח להפסד של כ־150 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה זה שש שנים שהחברה תסיים את השנה בהפסד.

ממקורות נמסר שהבוקר הנושא יובהר וכי "המצב נוצר כתוצאה מכשל הנדסי חמור של קבלן ההקמה. טוב יעשו המדינה והמממנים אם יגיעו להסכמות עם מקורות ויתרמו את חלקם להצלת המתקן".