אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דחיית ההחלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים: הקרנות הוותיקות צפויות לדרוש פיצוי צילום: צביקה טישלר

דחיית ההחלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים: הקרנות הוותיקות צפויות לדרוש פיצוי

שר האוצר צפוי לדחות בשנה לפחות את ההחלטה בעניין העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64 בניגוד לעמדה המקצועית באוצר. קרנות הפנסיה הוותיקות צפויות לדרוש פיצוי בעקבות נזק נטען של כ־5 מיליארד שקל לחוסכים. באוצר ישקלו בחיוב פיצוי מופחת

08.05.2017, 08:22 | רחלי בינדמן, עמרי מילמן ושחר אילן

מתקשים להחליט: משרד האוצר צפוי לדחות בשנה נוספת את הדיון בהעלאת גיל הפרישה לנשים. גיל הפרישה כבר היה אמור לעלות מ־62 ל־64 בתחילת השנה, לאחר שורת דחיות בנושא. 

קראו עוד בכלכליסט

אגף התקציבים מעוניין להשוות בין גיל הפרישה של נשים לגברים שכן פחות שנות עבודה גוזרות קצבאות פנסיה נמוכה יותר, ולאור עלייה בתוחלת החיים חלוקת ההון הנצבר בפנסיה על פני שנותיה מקטינה עוד יותר את הקצבה ולכן צריך להעלות את גיל הפרישה. כמו כן לגורמים המקצועיים במשרד האוצר יש אינטרס שגיל הפרישה יעלה שכן המשמעות היא דחיית תשלומי קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי בשנתיים, מה שיסייע מאוד לקופתו המידלדלת של המוסד.

אלא שמבחינה פוליטית מדובר כבר בהחלטה מורכבת יותר שעלולה להציג את שר האוצר משה כחלון באור שלילי, בפרט לקראת אפשרות של בחירות באופק. זאת מכיוון שהמתנגדים הציגו את העלאת גיל הפרישה כגזירת עוני ואבטלה על נשים מבוגרות שיצטרכו לחכות עד גיל 64 כדי להתחיל לקבל את קצבת הביטוח הלאומי ואת מלוא קצבת הפנסיה. זאת בשעה שהן מתקשות למצוא עבודה בשל גילן בעוד שוק העבודה עוד לא ערוך לייצר מקומות עבודה לנשים בגילאים אלו.

בימים אלה, כאשר בקואליציה, וכחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, עסוקים במאבק על קרדיטים בדרך לבחירות אפשריות, כחלון מעדיף שלא לפתוח חזיתות נוספות ומעדיף לדחות ככל הניתן את ההכרעה על גיל הפרישה לנשים. במקביל גם הבחירות להסתדרות גורמות לכחלון להעדיף שלא לעסוק בסוגיה ששרי אוצר לדורותיהם חוששים מפניה.

"לא עומד בתנאי החוק"

 

הדחייה הנמשכת בהחלטה בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים עלולה ליצור בקרוב בעיה לנשים בנות 62 שיפרשו לפנסיה החל מאוגוסט 2017. היועצת המשפטית של ועדת הכספים עו"ד שגית אפיק מתריעה כי נשים אלה עלולות לא לקבל את קצבת הזקנה במשך ארבעה חודשים. אפיק כותבת כי המצב הזה עלול להיווצר משום שכחלון לא עמד בדרישות החוק כשנמנע מלהגיש לוועדת הכספים את המלצותיו בעניין העלאת גיל הפרישה לנשים.

ה־30 באפריל היה היום האחרון שבו היה אמור כחלון להעביר מסקנות לוועדה. אולם במקום לכתוב המלצות שר האוצר העביר לוועדה מכתב שבו נאמר כי "בטרם אקבל החלטה בעניין, אודה לקיום דיון בוועדת הכספים לצורך קבלת עמדת הוועדה". אפיק מבקרת את כחלון וכותבת כי "בקשת השר במכתבו ליו"ר ועדת הכספים יוצרת היפוך של הממסד שאינו עומד בתנאי החוק".

ב־1 בינואר היה אמור גיל הפרישה לנשים להתחיל לעלות הדרגתית מ־62 ל־64. זאת, בארבע מדרגות שיתפרשו על שלוש שנים. בסוף השנה שעברה העבירה ועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים תיקון לחוק, שדחה את תחילת ההעלאה בשבעה חודשים, כלומר עד תחילת אוגוסט. נקבע בתיקון ששר האוצר יגיש לוועדת הכספים המלצות לגבי העלאת גיל הפרישה עד סוף אפריל והוועדה תחליט בנוגע להמלצות אלו עד סוף יולי.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "שר האוצר שלח אלי מכתב בו ביקש ממני לקיים דיון בוועדת כספים בנושא ובסוף הדיון להעביר אליו את המלצות הוועדה בעניין. לכן בשלב זה גיל הפרישה לא יעלה עד שנקיים דיון בנושא שבעקבותיו נשמע את עמדת שר האוצר". בסביבת גפני אמרו אתמול כי עושה רושם ש"שר האוצר מנסה להתחמק מקבלת החלטה בסוגיה".

שלוש הח"כיות המובילות את המאבק בנושא העלאת גיל פרישה לנשים הן יו"ר מרצ זהבה גלאון, ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני וח"כ אורלי לוי-אבקסיס. גלאון אמרה אתמול ש"לא מעניין אותי אם דחיית העלאת גיל הפרישה תיעשה מסיבות משפטיות או מסיבות מהותיות. הדבר החשוב הוא שגיל הפרישה לא יעלה במתכונת האכזרית שהציע משרד האוצר״. כשגלאון מדברת על מתכונת אכזרית היא מתכוונת להעלאת גיל הפרישה לנשים שנמצאות מחוץ לשוק העבודה (מובטלות באופן קבוע), שיצטרכו לחיות עוד שנתיים ללא קצבת זקנה ולנשים במקצועות שוחקים פיסית ונפשית שיצטרכו לעבוד בהם עוד שנתיים.

לדברי גלאון, ״הפתרונות שהציע משרד האוצר למגזרים האלה, "הם דלים וחלקיים במקרה הטוב". גלאון אמרה עוד ש"חברותי ואני לא נסכים למתווה שזורק את הנשים המוחלשות ביותר במשק לשולי הדרך, ומשליך אותן לעוני עמוק – בלי פנסיה, בלי קצבת זקנה ובלי פרנסה״.

הקרנות רוצות פיצוי

 

על הדחייה בהעלאת גיל הפרישה לנשים עלולות להיות גם השלכות לא פשוטות על החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות: מחיקה של 5 מיליארד שקל מכספי הקרנות שתביא להפחתה של כ־1.2% מזכויות מיליון החוסכים בה – מתוכם 240 אלף מקבלי קצבאות.

בדיון שייערך היום בוועדת הכספים ילובן נושא השלכות אי העלאת גיל הפרישה לנשים על החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים. עמיתים, שמנוהלת כיום על ידי יואב בן אור, היא גוף שמנהל חסכונות פנסיוניים בהיקף של 361 מיליארד שקל בשמונה קרנות פנסיה ותיקות שהולאמו ב־2003. בעבר היו הקרנות האלו בבעלות ועדי עובדים, אך הן נקלעו לגירעון שבעקבותיו גובש הסדר שבמסגרתו התחייבה המדינה להזרים להן 78 מיליארד שקל על פני כמה שנים. הנחת היסוד של המדינה בעת גיבוש הסדר ההבראה של הקרנות היתה שגיל הפרישה לנשים יעלה ל־64 לפחות ובהדרגה ל־67.

כלומר, ההנחה היתה שמשך הזמן שבו החוסכות לפנסיה מבצעות הפקדות לקרן יגדל בשנתיים וכי הן יתחילו לקבל את מלוא תשלומי הפנסיה רק בגיל 64 ולא בגיל 62. אי־העלאת גיל הפרישה לנשים משמעותה הגדלת ההתחייבויות הפנסיוניות של הקרנות שחישבו אותן מלכתחילה מתוך הנחה שגיל הפרישה יעלה בתחילת 2017, שבה יישאו כל החוסכים בעמיתים, באמצעות הפחתה בזכויותיהם ובקצבה החודשית שלהם מיום פרישתם לגמלאות.

אי העלאת גיל הפרישה לא יוצרת גרעונות דומים בקרנות הפנסיה החדשות שכן שם המנגנון שונה – בניגוד לקרנות הוותיקות שם יש התחייבות לתשלום קצבה של כ־70% מהשכר האחרון של החוסך, בקרנות החדשות, הקצבה נקבעת לפי גובה ההפקדות של החוסך ותקופת החיסכון כך שממילא אישה שתחסוך פחות שנים תקבל קצבה נמוכה יותר – כלומר לא נוצר גירעון לקרן הפנסיה אלא הנטל מושת מלכתחילה על החוסכים.

בדו"חות קרנות הפנסיה הוותיקות מפרטים את השלכות אי העלאת גיל הפרישה. הדחייה בת חצי השנה של העלאת גיל הפרישה מינואר משמעותה לבדה הגדלת ההתחייבות האקטוארית של הקרנות ב־158 מיליון שקל. הגדלה זו מצטרפת ל־1.9 מיליארד שקל של התחייבויות שגדלו בשל הדחייה המקורית בהעלאת גיל הפרישה לנשים שהיתה אמורה להתרחש בכלל לפני חמש שנים. נכון להיום ההנחה של הקרנות היא שגיל הפרישה לנשים יחל לעלות ביולי. אלא שלפי הדו"ח, "משמעות קביעת גיל הפרישה לנשים על 62 באופן פרמננטי, היא גידול נוסף בהתחייבויות הקרנות בהיקף של 2.6 מיליארד שקל שיכול להביא להפעלת מנגנון איזון אקטאורי". מנגנון איזון אקטוארי משמעו גריעת זכויות מהעמיתים הקיימים והמנגנון מופעל רק כשהפגיעה בזכויות העמיתים עולה על 0.65%.

מימין: שר האוצר משה כחלון והממונה על אגף התקציבים אמיר לוי, צילום: אוהד צויגנברג, אבי רוקח מימין: שר האוצר משה כחלון והממונה על אגף התקציבים אמיר לוי | צילום: אוהד צויגנברג, אבי רוקח מימין: שר האוצר משה כחלון והממונה על אגף התקציבים אמיר לוי, צילום: אוהד צויגנברג, אבי רוקח

בעמיתים מציינים בדו"חות כי בינואר שלחו מכתב לממונה על שוק ההון דורית סלינגר ולממונה על התקציבים באוצר בבקשה להידרש לצעדים שיבטיחו את מניעת העלייה בהתחייבויות הקרנות ואת הסכנה כי זכויות העמיתים יופחתו. זאת באמצעות העברת סיוע נוסף לקרנות שיכסה על העלייה בהיקף ההתחייבויות.

בעקבות הסחבת בהחלטה על העלאת גיל הפרישה, מציינים בעמיתים כי נשלח מכתב נוסף אל השניים ובו "התריעו כי נוכח החלטת הוועדה דורשות הקרנות פיצוי, אחרת לא יהיה מנוס מלהפחית את זכויות העמיתים בסכום של 4.8 מיליארד שקלים". עמיתים לא קיבלו מענה למכתב זה.

משמעות הדבר היא גריעה של 1.2% בזכויות העמיתים. כך למשל מי שחסך באמצעות אחת מקרנות הפנסיה של עמיתים וזכאי לקצבת פנסיה חודשית של כ־10,000 שקל בחודש יספוג פגיעה של 120 שקל בחודש, שהם כ־1,440 שקל בשנה. בעמיתים מצפים לכל הפחות לקבל פיצוי על דחייה של שנה בשלב זה שעלותה כ־200 מיליון שקל.

ככל הידוע אין בכוונת האוצר להירתם לכיסוי הגרעון האמור במלואו, כלומר לממן את כל 5 מיליארד השקלים אך מוכנים לשקול פיצוי חלקי של השלכות דחיית העלאת גיל הפרישה בשנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות