אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקורות והפועלים גיבשו מתווה לתיקון מתקן ההתפלה באשדוד צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

בלעדי לכלכליסט

מקורות והפועלים גיבשו מתווה לתיקון מתקן ההתפלה באשדוד

מקורות ובנק הפועלים סיכמו על העמדת ערבויות הדדיות למתקן הכושל בשעה שחברה חיצונית תבדוק האם ניתן להציל אותו. הפשרה הזו דוחה בינתיים את האיום על החזר ההלוואה לפועלים. קרן נוי וקבוצת ורידיס מתעניינות ברכישת המתקן מהבנק

08.05.2017, 07:00 | ליאור גוטמן

חברת מקורות ובנק פועלים מנהלים מגעים מתקדמים למציאת פתרון למחלוקת בניהם על החזר החוב למימון הקמת מתקן ההתפלה באשדוד. לאחר שפורסם אתמול ב"כלכליסט" כי חברת מקורות שוקלת להקפיא החזרי תשלום לבנק הפועלים שהעניק לחברה מימון של כ־700 מיליון שקל להקמת מתקן ההתפלה, וכי בתגובה שוקל הבנק להפסיק מימון לכל פרויקטי התשתיות בישראל נראה כי הצדדים הגיעו לפשרה בנושא.

לפי המתווה המסתמן, בנק הפועלים יעמיד ערבות של 100 מיליון שקל שתגובה בערבות נגדית של חברת מקורות בשווי 70 מיליון שקל, ושתי הערבויות יונחו בצד עד לסיום הבדיקה המקצועית שתקבע מה עלות התיקון של מתקן ההתפלה.

מתקן ההתפלה באשדוד היה אמור לספק 100 מיליון קוב בשנה, אולם מאז הפעלתו הוא עובד בתפוקה של 80%—85% בלבד. חברת IDE נשכרה לבחון את מצבו של המתקן ובמידה ועלות תיקונו תסתכם בעד 200 מיליון שקל הבנק יסיר את התנגדותו לחילוט הערבות הקבלנית שהציבו מי שבנו את המתקן — מנרב וסיבאט הספרדית — והכסף שיחולט יועבר לתיקון מתקן ההתפלה. מנגד, אם עלות התיקון יהיה גבוה יותר, ותגיע לרמה של 350 מיליון שקל או יותר, כפי שטוענת רשות המים, בנק פועלים יתקדם עם מכירת המתקן. הנושא שנשאר עדיין פתוח הוא מי יממן את הבדיקה שעלותה מוערכת ב־5—10 מיליון שקל.

יו"ר מקורות בזמן הקמת המתקן אלכס ויז יו"ר מקורות בזמן הקמת המתקן אלכס ויז'ניצר | צילום: יריב כץ יו"ר מקורות בזמן הקמת המתקן אלכס ויז

בתגובה לדברים בכירים במקורות הביעו דאגה כי במידה ויוחלט למכור את המתקן "יעבור פרויקט שמעולם לא עבד בחברה בצורה תקינה, לידיהם של טייקונים". גם הרגולטורים הממשלתיים חלוקים בנושא: בעוד שרשות החברות ורשות המים מעוניינת במכירה, באגף החשב הכללי במשרד האוצר חוששים שמכירה תוביל בסופו של יום להתייקרות תעריף המים.

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי קרן נוי וקבוצת ורידיס, אשר בבעלות קרן ההשקעות הבינלאומית אוק־טרי, מתעניינות ברכישת מתקן ההתפלה. שני הגופים ששותפים כבר היום בחלק ממתקני התפלת המים הגדולים שקיימים בישראל, פנו לגופים המממנים של המתקן במטרה לבחון את רכישתו. לפי הערכות, במידה ואחד מהגופים יתמחר את המתקן ב־500 מיליון שקל, ללא החוב הקיים לבנקים, המתקן ימכר לו בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים. מתמודד נוסף שעשוי להגיש הצעת רכישה למתקן הוא מתקן ההתפלה בפלמחים שמוחזק בידי קרן תשתיות ישראל.

לפי נתוני רשות המים, פרט למתקן של מקורות באשדוד פועלים בישראל ארבעה מתקני התפלה — באשקלון בבעלות קבוצת ורידיס וחברת IDE; בפלמחים בבעלות קרן תשתיות ישראל וויה מאריס; בחדרה בבעלות שיכון ובינוי וחברת IDE ובשורק בבעלות האצ'יסון וחברת IDE. בבדיקה משפטית ראשונית שנערכה במשרדי הממשלה, נמצא כי שיכון ובינוי לא תוכל להשתתף ברכישה, כיוון שבנק הפועלים ושיכון ובינוי נמצאים שניהם בשליטתה של שרי אריסון.

מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, צילום: אלבטרוס צילומי אוויר מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד | צילום: אלבטרוס צילומי אוויר מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

במקביל התברר שהסיכוי שחברת IDE תקבל אישור לרכוש את המתקן הוא קטן בשל אחזקות של בעלי החברה בענפי התשתיות שונים לרבות מתקני התפלה ותחנות כוח או קידוחי גז ונפט.

הגבלות אלו מותירות ברשימת הגופים שעשויים להתמודד על רכשית המתקן את שלושת הגופים שצוינו, שחלקם כבר ביצעו פניה ראשונית לבנק הפועלים כדי לברר מה הסיכוי שימכור את אחזקותיו במתקן. במידה וקרן תשתיות ישראל, שמנוהלת על ידי ירון קסטנבאום, תהיה הרוכשת זו תהיה עבורה רכישה שנייה לאחר שביוני 2015 היא רכשה מקבוצת עזריאלי את חלקה במתקן ההתפלה ויה מאריס שבפלמחים. העסקה הוערכה אז בכ־400 עד 450 מיליון שקל.

קרן נוי וקבוצת ורדיס סירבו להגיב לדברים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה