אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נפרדים מהשטח הפתוח של כפר אז"ר צילום: אילן ארד

נפרדים מהשטח הפתוח של כפר אז"ר

תוכנית לבניית שכונה בת 2,000 דירות ברמת גן, המקודמת במסלול אישור מזורז, עומדת לחסל את החלקות החקלאיות שהחזיקו בהן עד היום תושבי כפר אז"ר

09.05.2017, 06:47 | אמיתי גזית

תוכנית לבניית שכונה חדשה ברמת גן, בין כפר אז"ר לכביש 4, עומדת לחסל את החלקות החקלאיות של תושבי מושב כפר אז"ר. הדיון על השכונה, הנקראת גני אז"ר ומתוכננים בה כ־2,000 דירות, יגיע מחר לוותמ"ל (ועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור), וזו צפויה להמליץ על הפקדתה להתנגדויות הציבור, השלב האחרון לפני שהתוכנית מקבלת תוקף.

מדובר בקרקע חקלאית ששימשה עד כה את תושבי כפר אז"ר, ומשתרעת על פני כ־316 דונם, מצפון למחלף אלוף שדה, מזרחית לכביש 4. התוכנית כוללת 1,965 דירות רגילות וכ־300 בדיור מוגן, פארק שכונתי ושטחי תעסוקה. דרך שיבא מסמנת את הגבול הדרומי של התוכנית.  

כפר אז"ר הוקם ב־1932, ב־2007 סופח לרמת גן, אך המשיך להתנהל כמושב עובדים. לאחר שתושלם הפקעת השטחים שעליהם מקודמות כל התוכניות, ייוותרו בידי 500 התושבים רק חלקות א', כלומר 2.5 דונם למגורים ו־1.5 דונם לחקלאות.

על פי תיקון לחוק התכנון והבנייה, הפיצוי המרבי במקרה של הפקעת קרקע חקלאית לצורך קידום תוכנית במסגרת הוותמ"ל יהיה 56 אלף שקל לדונם, כלומר התוכנית צפויה להניב למושב כ־18 מיליון שקל. את הכסף תקבל האגודה החקלאית, שאמורה לחלק אותו בין התושבים באחד משני מסלולים מקובלים. אפשרות אחת היא לפצות את בעלי המשקים שהקרקע שלהם הופקעה. אפשרות אחרת, ונפוצה יותר, היא חלוקה מחדש של הקרקעות באופן שוויוני בין חברי האגודה, כלומר הפיצוי על הקרקע יתחלק באופן שווה בין כל התושבים. בעלי חלקות שנאלצו לעקור גידולים או לפרק מבנים יקבלו בנוסף פיצוי על השווי הכספי של מה שנעקר או נהרס.

לכפר אז"ר יש מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שכן על חלק מהקרקע מגדלים עצי אורן לשתלנות, ועל פי הערכות ערכם של העצים גבוה מ־56 אלף שקל לדונם. בעניין זה אומר עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי וראש אגף קרקעות בתנועת המושבים, כי החוק בעייתי משום שהוא "לא מאפשר לאגודה לייצר הפרדה והבחנה בין החקלאים, לקבל שומות נפרדות, וליצור פיצוי אמיתי והוגן. נדרש כאן תיקון עיוות ויותר גמישות מבחינת הפיצויים".

בשנים האחרונות אושרו כבר במוסדות התכנון עוד שתי תוכניות על קרקעות היישוב: אחת לבניית קריית חינוך וכ־500 דירות, ואחרת לבניית כ־1,300 דירות בקרקעות השייכות היום מבחינה מוניציפלית לקריית אונו. תוכנית רביעית לבניית 3,000 דירות על קרקעות חקלאיות ששימשו את כפר אז"ר מקודמת גם היא בוותמ"ל, ובחודשים הקרובים תופקד להתנגדויות הציבור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
לירוקים
1- מציע שתבדקו כמה מהשטח באמת ובתמים משמש את החקלאות או עסקים פרטיים שונים ומשונים על הקרקע הזו ( יש באמת כמה משתלות מסחריות שמוכרות בין היתר גם דגים שגדלים באקווריומים והרבה דברים שבינם לחקלאות המכנה המשותף הוא שימוש באדמות מדינה לעסק מסחרי גרידא). 2- לגבי החקלאים של כפר אז"ר - מציע שתבדקו כמה מהם בכלל חקלאים או שהשכירו את נחלותיהם לעסקים במשונים בסעיף 1 לעיל. בין יתר החקלאים בעלי הנחלות יש גם כאלו שמשכירים את השטחים ממקום משכנם בגולה הדוויה וחיים על חשבון העובדה שהם צאצאים של מישהו שאכן עיבד את האדמה . 3- החקלאים של המדינה בין היתר נצלו את שטחי החקלאות לגביית תשלומים על שטחי הפרסום לאורך גהה. 4- במקום להתעסק באיזור עירוני עם דרישה גבוהה לדיור , מציע שתעסקו למשל בשטחים החקלאיים, הציבוריים (ליד הים) של המדינה, ששלוחיה הנדלנ"יסטים( רמ"י) , רוצים לעייר.
דותן  |  03.08.17
9.
ירקנים של דולרים
במשך 20 שנה מנסים פעם אחרי פעם ילדי הכפר לבנות על מגדלים על האדמות החקלאיות. פעם דרשו לפרק את המועצה אפעל כי תושבי אפעל התנגדו להפוך לאי בין שתי כבישים ראשיים מערב כביש גהה 8 מסלולים ובמיזרח כביש בין עירוני עם 6 מסלולים ורכבת ... ילדי הכפר רצו להיות בעלי מישרדים ומגדלי מגורים ושכרו אדריכלים ויועצים כדי לבנות כמה שיותר מיגדלים ולכן כשהמועצה אפעל התפרקה בחרו בצבי בר ולא בקריית אונו .
תושב  |  09.05.17
לכל התגובות