אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מזון לאוכלי נבלות צילום: גטי אימג'ס

מזון לאוכלי נבלות

הבעלים הסיני החדש מגיע עם הבטחה להחזיר את מילאן לגדולתה, אבל קשיים כספיים בעת הרכישה הובילו אותו לפתחה של קרן השקעות שמתמחה בלקחת כספים מגופים כלכליים חלשים. מילאן לא נראית בדרך חזרה לגדולתה

09.05.2017, 07:55 | אוריאל דסקל

בפברואר 1986 נחת מסוקו סילביו ברלוסקוני, טייקון התקשורת האיטלקי, בסן סירו, אצטדיונה של מילאן, לצלילי "דהרת הוולקירות" של ריכרד וגנר. כניסתו הפומפוזית של ברלוסקוני לעולם הכדורגל שינתה את מילאן בפרט ואת עולם הכדורגל בכלל. מ־1986 ועד 1994, שנתו הראשונה במשרד ראש הממשלה, הפך ברלוסקוני את מילאן מקבוצה בליגת המשנה לאחת הקבוצות הגדולות והאהודות בעולם. מילאן נהנתה מהכספים שהזרים לה, מהאנרגיות שהשקיע בה ומהכריזמה שלו, שמשכה את השחקנים הטובים בעולם. בשמונה שנותיו הראשונות של ברלוסקוני כבעלים וכנשיא מילאן זכתה הקבוצה ב־16 תארים, שני תארים בממוצע לעונה.

קראו עוד בכלכליסט

סילביו ברלוסקוני ויונהונג לי. אחרי בחירתו של ברלוסקוני לראשות הממשלה, ב־23 השנים האחרונות זכתה מילאן רק ב־11 תארים — ממוצע של 0.47 תארים לעונה. וגרוע מכך, ב־31 שנות שלטונו במועדון הקבוצה סיימה ברווח תפעולי רק שלוש עונות, צילום: איי פי סילביו ברלוסקוני ויונהונג לי. אחרי בחירתו של ברלוסקוני לראשות הממשלה, ב־23 השנים האחרונות זכתה מילאן רק ב־11 תארים — ממוצע של 0.47 תארים לעונה. וגרוע מכך, ב־31 שנות שלטונו במועדון הקבוצה סיימה ברווח תפעולי רק שלוש עונות | צילום: איי פי סילביו ברלוסקוני ויונהונג לי. אחרי בחירתו של ברלוסקוני לראשות הממשלה, ב־23 השנים האחרונות זכתה מילאן רק ב־11 תארים — ממוצע של 0.47 תארים לעונה. וגרוע מכך, ב־31 שנות שלטונו במועדון הקבוצה סיימה ברווח תפעולי רק שלוש עונות, צילום: איי פי

ברלוסקוני ניצל את הפופולריות של הקבוצה כדי לגייס 23% מאזרחי איטליה, המזדהים כאוהדי הנבחרת הלאומית, ועוד רבים אחרים לקמפיין הבחירות שלו, שקיבל סיסמה שגויסה מעולם הכדורגל — "פורצה איטליה". "באיטליה של אותן שנים חיכו לנס כלכלי. אנשים ראו את ההצלחה של מילאן ורצו שברלוסקוני יעשה אותו דבר עם איטליה", כתב ג'ון פוט בספרו על ההיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, "קאלצ'יו".

אך אחרי בחירתו של ברלוסקוני לראשות הממשלה, ב־23 השנים האחרונות זכתה מילאן רק ב־11 תארים — ממוצע של 0.47 תארים לעונה. וגרוע מכך, ב־31 שנות שלטונו במועדון הקבוצה סיימה ברווח תפעולי רק שלוש עונות. ובעשור האחרון, ההפסדים נערמו. ברלוסקוני כיסה את ההפסדים, כחצי מיליארד יורו בעשור האחרון, מכיסו — כחלק מהמחויבות שלו למועדון ולתדמיתו. בשנים האחרונות ברלוסקוני כבר לא היה צריך את ההצלחה של מילאן לפופולריות שלו, העסקים שלו נכנסו לקשיים, הוא השקיע פחות בניהול הקבוצה ובעשור האחרון חיפש רוכש למועדון. תחילה השחקנים הטובים ביותר נשארו הרבה יותר מדי זמן בקבוצה, ואז השחקנים הטובים ביותר תמיד נמכרו בשיאם או לפניו. מאמנים מוכשרים לא נשארו, ובזמן שהקבוצות האחרות משתפרות, מילאן נשארה במקום ואף החלה ללכת אחורה. ב־2012 ברלוסקוני התחיל באופן רשמי בקיצוץ בהוצאות והקבוצה התחילה להיראות יותר כמו אטלאנטה או סמפדוריה ופחות כמו היהלום שבכתר של Fininvest, חברת האחזקות של משפחת ברלוסקוני. כל תוכנית גדולה — כולל מעבר לאצטדיון חדש — בוטלה (ביטול המעבר לאצטדיון חדש עלה למועדון בקנס של 5 מיליון יורו לעיריית מילאנו).

"הוא סבל מזה שלא מצא רוכש מקומי", הסביר פאולו, אחיו של סילביו, ל"גזטה דלו ספורט" לאחר שברלוסקוני מכר את המועדון בסופו של דבר. אך כבר בעשור הקודם ניהל ברלוסקוני משא ומתן עם גזפרום והמיליארדר האלבני רזארט טאצ'י על מכירת המועדון. בי טאיצ'ובי, המיליארדר התאילנדי, סיכם ב־2015 על רכישת 48% מהמועדון אבל העסקה נפלה. המחויבות של ברלוסקוני לא היתה למצוא את הבעלים "הנכון", אלא למצוא את האיש שישים את הכסף הגדול. ואז הגיע "מטורף שמוכן להשקיע מאות מיליוני דולרים בלי פרויקט או ערבויות", לפי פאולו. וברלוסקוני מכר.

הצוות הניהולי החדש של מילאן. לפי "גזטה דלו ספורט", הבעלים החדש, Rossoneri Sport Ivestment, צריך להחזיר הלוואה בשווי 253 מיליון יורו בעוד 18 חודשים כשהריבית על 180 מיליון יורו מתוך ההלוואה הזו עומדת על 11.5% , צילום: גטי אימג הצוות הניהולי החדש של מילאן. לפי "גזטה דלו ספורט", הבעלים החדש, Rossoneri Sport Ivestment, צריך להחזיר הלוואה בשווי 253 מיליון יורו בעוד 18 חודשים כשהריבית על 180 מיליון יורו מתוך ההלוואה הזו עומדת על 11.5% | צילום: גטי אימג'ס הצוות הניהולי החדש של מילאן. לפי "גזטה דלו ספורט", הבעלים החדש, Rossoneri Sport Ivestment, צריך להחזיר הלוואה בשווי 253 מיליון יורו בעוד 18 חודשים כשהריבית על 180 מיליון יורו מתוך ההלוואה הזו עומדת על 11.5% , צילום: גטי אימג

אוכלי נבלות?

מי זה המטורף הזה? ובכן, מדובר ביונגהונג לי, איש עסקים סיני, שהונו לא ברור. תחילה הגיע למשא ומתן עם חברת Sino-Europe Sports, ולקראת סוף 2016 הגיע לסיכום לרכישת 99.93% מהמועדון שנמצא בידי Fininvest. ההסכם היה בשווי 740 מיליון יורו על המועדון, כולל כיסוי חובות של 220 מיליון יורו. אך הרכישה לא היתה מיידית. תחילה חברת Sino-Europe שמה פיקדון של 100 מיליון יורו והבטיחה השקעות נרחבות בסגל המועדון עד סוף 2016. בדצמבר 2016 נדחתה הרכישה בפעם הראשונה עד למרץ, כאשר הבעלים העתידי שם פיקדון של 100 מיליון יורו נוספים כדי להראות רצינות. בדדליין של מרץ החלו להגיע שמועות שהבעלים הפוטנציאלי מתקשה לגייס את הכספים. החברה הממשלתית האישיה קפיטל מנג'מנט נסוגה מתפקידה כמשקיעה ב־Sino-Europe, זאת לאחר שהרגולטורים בסין הגבירו את הביקורות נגד עסקאות ספורט. אז לי העביר 50 מיליון יורו נוספים כדי לדחות את הדדליין לאמצע אפריל. כשבועיים לפני תום הדדליין Sino-Europe פשטה רגל. יוגנהוג לי הקים חברה חדשה, Rossoneri Sport Investment Lux והבטיח להשלים את העסקה. וכאן נכנסת שחקנית חדשה למחזה.

בסוף מרץ דיווח "הוול סטריט ג'ורנל" כי קרן הגידור Elliott Management תלווה 253 מיליון יורו ליוגנהוג לי שיעזרו לו לשלם על המועדון. העסקה הושלמה לאחר כשבועיים, ולי הכריז שהקבוצה תתחיל את דרכה חזרה לפסגה של הכדורגל האיטלקי והאירופי. על פניו, מדובר בשותפה עם הרבה כסף. Elliott Management היא קרן שמנהלת ומחזיקה בנכסים בשווי 30 מיליארד דולר, אבל מילאן היא נכס מאוד בעייתי שבקושי מרוויח, ופול סינגר, מייסד Elliott Management, מחזיר למשקיעיו תשואה שנתית ממוצעת של 14.6% מאז 1973, אז מה הסיפור?

לפי "הוושינגטון פוסט", Elliott Management היא "קרן נשרים" או "קרן אוכלי נבלות". קרן שמתמחה ברכישת גופים חלשים או פושטי רגל ומוציאה מהם כספים. ב־2009 דיווח "הניו יורק טיימס" כי שליש מתיק ההשקעות של Elliott Management הוא "חברות במצב של פשיטת רגל או לקראת פשיטת רגל". החברה עשתה את זה גם לממשלות. מרכישת אג"ח של ארגנטינה ב־115 מיליון דולר והחרמת ציוד ממשלתי, כולל ספינת קרב, הרוויחה Elliott Management יותר מ־2 מיליארד דולר.

אבל מילאן לא תנפק תשואה כזו. הקבוצה מייצרת פחות מ־215 מיליון יורו בשנה וב־2016 הפסידה 75 מיליון יורו. המקורות הכספיים תלויים רבות באיכות הקבוצה, שתלויה בהשקעה גדולה. אך Elliott Management אינה משפחת גלייזר שלקחה הלוואה גדולה כדי לרכוש את מנצ'סטר יונייטד ומאז מטפחת את הנכס מבחינה מסחרית כדי להנפיקו בבורסה ולהרוויח דיבידנדים. Elliott Management ראתה הזדמנות לרכוש מועדון בשווי 800 מיליון יורו (על פי "פורבס") בפחות מ־260 מיליון יורו. לפי "גזטה דלו ספורט", הבעלים החדשים, Rossoneri Sport Investment Lux, צריכים להחזיר את ההלוואה בשווי 253 מיליון יורו בעוד 18 חודשים כשהריבית על 180 מיליון יורו מתוך ההלוואה הזו עומדת על 11.5%. אם לא יצליחו לעשות זאת, אז Rossoneri Sport Investment Lux תוכל להשתלט על ניהול הקבוצה. כבר כעת ל־Rossoneri Sport Investment Lux יש חלק גדול בבחירת המנכ"ל, מרקו פאסונה, שאותו "אסור לפטר" לפי MilanNews, ולפי "פייננשל טיימס", Rossoneri Sport Investment Lux דורשת "פי ארבעה יותר הכנסות ממילאן".

. . .

מכירת שחקנים?

איך זה יכול לקרות? מילאן לא תגיע לליגת האלופות השנה — מה שיפגע בהכנסות בכל התזרימים, זכויות שידור, מרצ'נדייז, מכירת כרטיסים ועוד. המינוי של מילאן הוא כבר עכשיו היקר ביותר בליגה האיטלקית, ועל פניו, לפי הנחות בשוק הטלוויזיה האיטלקית, הסכם זכויות השידור בשווי מיליארד יורו לעונה, שמסתיים ב־2018, עשוי לרדת ב־20% וזאת מאחר שלחברות הטלוויזיה האיטלקיות, אחת מהן של ברלוסקוני (Mediaset, שהימרה על הכנסות גבוהות משידורי הליגה האיטלקית והפסידה הרבה כסף), פשוט אין הכסף הדרוש לעמוד בדרישות התשלומים עבור זכויות שידור. ובניגוד למנצ'סטר יונייטד, שלה יש כ־660 מיליון אוהדים ברחבי העולם — מה שהעלה את ההכנסות המסחריות שלה בעשרות אחוזים מאז רכישתה על ידי משפחת גלייזר — למילאן פשוט אין את מספר האוהדים הזה ברחבי העולם כדי למכור לנותני חסות.

מה שנותר זה נכסים בצורת שחקנים, שבראשם ג'אנלואיג'י דונארומה — השוער המצוין בן ה־18 שעשוי להימכר ב־100 מיליון יורו או יותר אם יחתום על חוזה חדש. העניין הוא שהחוזה מסתיים ב־2018, ומינו ראיולה, סוכנו, לא מוכן לחתום על חוזה חדש עד שהבעלים החדש יראה רצינות עסקית ומקצועית. אפילו ההצעה להעניק לדונארומה את סרט הקפטן של המועדון, בגיל 18, לא שכנעה את ראיולה להשאיר את הילד במועדון שהוא כל כך אוהב מעבר ל־2018. המגן מתיה דה שיליו, בן ה־24, כבר נראה בדרך החוצה, ונראה שכל נכס צעיר ומניב עשוי למצוא את עצמו בחלון הראווה. אלסיו ראמניולי, מנואל לוקאטלי, סוסו ובכלל. במילאן מקווים לגייס כספים מהנפקת המועדון בבורסיה הסינית, אבל כרגע ממש לא ברור מה החזון המקצועי של הקבוצה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות