אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סגירת רשות השידור היא רגע עצוב, אבל מתבקש צילום: עמית שעל

סגירת רשות השידור היא רגע עצוב, אבל מתבקש

הורדת השאלטר הפתאומית אתמול היא ביטוי של חוסר אנושיות וחוסר רגישות, אבל הנכס התקשורתי-היסטורי-תרבותי הזה שכולם מבכים היום את פטירתו לא הצליח להביא את הסחורה באחרית חייו

10.05.2017, 09:31 | משה גורלי

אתמול, לאחר שבבית המשפט העליון שמענו איך עבר חוק מיסוי דירה שלישית, קיבלנו בערב עוד תזכורת לפרטאץ' קבלת ההחלטות והניהול במדינת ישראל. בחיפזון, בשליפה, בתבהלה של הרגע האחרון.

קראו עוד בכלכליסט

את התוצאה ראינו על המסך. חבורת עובדים דומעים, מחובקים שהופקרו לגורלם ולא הצליחו, בינתיים, להשתחל לתאגיד החדש. אבל זה רק חלק מהתמונה ומהסיפור הגדול. רשות השידור אינו המפעל הראשון שעובדיו משלמים על מחדלי מנהליו. הוא גם לא המפעל הראשון שנכשל בשוק שהפך לתחרותי. הנכס התקשורתי-היסטורי-תרבותי הזה שכולם מבכים היום את פטירתו לא הצליח להביא את הסחורה באחרית חייו. מהדורת מבט המדוברת מאתמול, תיזכר כמהדורה המדוברת ביותר של הרשות בשנים האחרונות. המהדורות השוטפות שלה בשנים האחרונות הוכרעו בנוק-אאוט בידי חדשות 2 ו-10

כינוס מחאה של עובדי רשות השידור ברוממה בירושלים, בחודש מרץ השנה, צילום: ועד עובדי רשות השידור כינוס מחאה של עובדי רשות השידור ברוממה בירושלים, בחודש מרץ השנה | צילום: ועד עובדי רשות השידור כינוס מחאה של עובדי רשות השידור ברוממה בירושלים, בחודש מרץ השנה, צילום: ועד עובדי רשות השידור

וחשוב גם להיזכר איך הגוף הזה פעל בתקופת המונופול שלו. מומלץ לעניין זה לצפות בסרטו המופתי של דורון צברי "המדריך למהפכה" שמתאר את החנופה וההתרפסות לפוליטיקאים, שקרוביהם ומקורביהם קיבלו מיקרופון ומסך, את המנהלים הזחוחים שחילקו מיקרופון ומסך לקרוביהם ומקורביהם, את הוועדים הכוחניים, את הבטלה הסמויה שהורידה לטמיון מאות מיליונים מכספי הציבור. ובעיקר את ההסכמה שכולם היו שותפים לה - שהמקום הזה חייב להיסגר.

הרשות ועובדיה לא היו קורבן רק לניהול כושל, אלא גם לפוליטיקאים שיזמו את השינוי המתבקש שהתחרבש. רכבת השדים המזגזגת של הקמת התאגיד החילופי טלטלה את העובדים בין תקווה לייאוש. מי שהצליח נמלט בזמן. מי שלא - הגיע אתמול להלווייה המשודרת. ודווקא ברגעים הקשים האלה של פרפורי הגסיסה וחוסר ודאות יצאו מתחת ידם כמה מוצרים מופתיים של שידור ציבורי כמו הסדרות על חנוך לוין והרמטכ"לים. מעט מדי, מאוחר מדי, ועם זאת, להוריד את הכובע.

הורדת השאלטר הפתאומית אתמול בערב היא ביטוי של חוסר רגישות ואנושיות של ניהול כושל. הפעם, אחרי המנהלים והפוליטיקאים, היה זה הכנ"ר. מועד עליית התאגיד ביום שני הבא היה ידוע וצריך היה להיערך לסגירה מכובדת בהתאם. לקבוע את התאריך מראש ולגלוש אליו במכובדות הראויה. אבל, כנראה שנגזר גורלה של הרשות הזו שכל מי שבוחש בענייניה עושה זאת בידיים שמאליות ובלב ערל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
שורה תחתונה: אכן סוף ידוע מראש ובאיחור של כמה עשרות שנים...א-ב-ל..
כמו כל דבר במדינה הזו, יש דרך ויש ז*ג...אפילו לגמור בצורה יפה לא יודעים במדינה המזופתת שלנו. מעבר לכל הקטע הניהולי, בזבוז כספי ציבור, כוחניות, וכל מה שהוזכר, יש ברשות כמה אנשים שיודעים לעשות רדיו וטלביזיה יותר טוב מכל עובדי ערוץ 2 ו-10 ביחד, וחלקם הולך הביתה, ולא סתם הולך אלא בצורה הכי מבזה שיכולה להיות. וכמובן, במדינת החלם הלבנטינית שלנו, אף אחד לא אשם. "זה הוא, זה לא אני"...אין מושג כזה של לקיחת אחריות, לעמוד מול העובדים ולא להתחבא מאחורי עוזרים פרלמנטריים, יועצים בשקל, או גונבי דעת למיניהם. אגב, אם כבר לסגור ולפרק אז אני ממליץ גם על חברת חשמל, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, ההסתדרות, ועוד כמה גופים מסואבים כאלה. אה, סליחה, שכחתי...הם מונופולים, אי אפשר לגעת בהם..חבל.
אחד העם ואנטנה גם  |  11.05.17
2.
רשות שקברה את עצמה, למרות הבלחות של איכות
את ההשבתות והחשכת המסך ע"י אחד מ-11 ועדים (!!!) כולנו זוכרים ומתעבים. את הדוחות על אבטלה סמויה וגלויה, על משכורות מטורפות, על הטבות וצ'ופרים ע"ח כולנו - קראנו ואנחנו לא סולחים. על אגרה מטומטמת וגבייה אלימה וברוטלית, עד עצירת מכוניות על הכביש והתפרצויות לדירות - לא נשכח ולא נסלח. לכן עם כל הצער והדמעות - הדינוזאור שלא השכיל להפוך ליונק מודרני, הולך בדרך כל בשר הראויה לו. והעובדים? הותיקים שחגגו מסודרים, הצעירים יסתדרו. אלה החיים.....
מומי  |  10.05.17