אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרכים: "התנשקנו, ומאז אנחנו מגדלים נמלים" צילום: דנה לב לבנת

בדרכים: "התנשקנו, ומאז אנחנו מגדלים נמלים"

אֶבִּי וריאן היו החברים הכי טובים עד שנשיקה פתאומית גרמה להם להתאהב. עכשיו הם נוסעים באופנוע בהרי גואטמלה וחוקרים מושבות של נמלים שמתמחות בחקלאות

11.05.2017, 09:09 | דנה לב לבנת
סנטה קרוז היא עיירה קטנה ונידחת השוכנת על צלע הר. אני נוסעת לשם ליום שיטוט בלי המוני תיירים, וזה ניכר מיד כשאני מגלה שרק אני יורדת מהסירה שהביאה אותי לכאן. אני מגיעה לכיכר העיירה הקטנה בדיוק בזמן למשחק כדורגל של ילדים ברחבת הכנסייה. העיירה כל כך קטנה עד שהצופים חוסמים כל מעבר, ואני תקועה ליד מפעל אריגה שממותג כעמותה למען נשים מקומיות, מהסוג הנפוץ במדינות עולם שלישי. אני מחליטה לחזור אל המזח ולעוף מכאן. כל 20 דקות אמורה להגיע סירה, אבל הן אף פעם לא מדייקות, ויש לי עוד הרבה זמן להעביר בהמתנה. ואז אני נתקלת באֶבִּי, אמריקאית צעירה וחייכנית בחולצה רקומה ושיער שמנוני.

"אולי את רוצה לקנות אופנוע?", היא שואלת אותי, "הוא לא חדש אבל במצב די טוב, אני והחבר שלי רכבנו עליו בשדות עם שתי מושבות נמלים, בנג'ו וכינור, והוא אף פעם לא עשה בעיות". אני מציעה לה ראיון במקום.

אֶבּי. גיל: 27. הגיעה מ: פיניקס, אורגון, צילום: דנה לב לבנת אֶבּי. גיל: 27. הגיעה מ: פיניקס, אורגון | צילום: דנה לב לבנת אֶבּי. גיל: 27. הגיעה מ: פיניקס, אורגון, צילום: דנה לב לבנת

מה לך ולמושבות נמלים?

"הגעתי לסנטה קרוז לפני חודש כדי לסייע לחבר שלי, ריאן. הוא חוקר נמלים, והיה זקוק לעזרה בשמירה על חמש מושבות. זה זן מרתק של נמלים, שחותכות עלים, מביאות אותם לקן ואז מגדלות עליהם פטריות למאכל שלהן. אלו נמלים חקלאיות".

איפה מצאתם אותן?

"בהרים. היינו צריכים לקנות אופנוע כדי להגיע לשם. אין אליהם תחבורה ציבורית, וצריך לדהור בשבילי עפר ובשדות. היינו מחפשים אותן ואז אוספים כמה לתוך צנצנות זכוכית. בדרך חזרה הייתי יושבת מאחוריו על האופנוע ובעיקר מנסה לשמור על שיווי משקל כדי לא להפיל את הצנצנות. את הנמלים שחררנו בשדות שליד הדירה שלנו וחיכינו שיתאקלמו ויבנו מושבה חדשה".

ומה את עושה כאן מלבד בייביסיטר נמלים?

"מתנדבת. אני פעילה בפרויקט של נשים אורגות, ומכיוון שלמדתי בוטניקה והרבליזם, אני גם מסייעת בגידולים אורגניים מקומיים. אבל עכשיו נגמר הכסף למחקר של ריאן, אז הוא נסע לפלורס. זה בג'ונגל. לא יכלתי להצטרף אליו, אז נשארתי להשגיח על המושבות, לוודא שהן עדיין עובדות ומתפתחות. בעוד שלושה ימים אני חוזרת לאורגון".

איך הכרת את ריאן?

"ריאן היה החבר הכי טוב שלי במשך שנים. הוא היה במקסיקו כשהחלטתי לטייל. נפגשנו שם ותכננו להמשיך יחד לגואטמלה. ואז, ביום הראשון שלנו יחד במקסיקו, זה קרה. התנשקנו בפעם הראשונה. כרגע אף אחד מהמשפחה או החברים שלנו לא יודע שאנחנו זוג. תהיה להם הפתעה כשנחזור".

מה תעשי בשובך לאורגון?

"שאלה טובה. המצב שם לא משהו. אורגון יקרה וקשה למצוא בה עבודה. אחרי הלימודים חלבתי עזים בחווה אורגנית. ממש נהניתי, אבל הרווחתי שכר מינימום, ולא יכולתי לממן אפילו שכר דירה. אז אחרי כמה זמן נאלצתי להשלים הכנסה בעבודה שאני ממש מתביישת בה — בשדות מריחואנה. זה כסף מהיר וקל, אבל בחיים לא אחזור לשם. זו עבודה שגורמת לך להיות טיפש. לשבת, לחתוך ולארוז מריחואנה במהירות כל היום עם כל הטרימיגרנטס".

Trimmigrants?

“כן, זה הכינוי למהגרי העבודה בשדות המריחואנה. אצלנו באורגון הם בעיקר ספרדים, והם לרוב בלתי נסבלים. זה לא כבוד גדול להיות טרימיגרנט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות