מלכוד קצבאות הנכים של נתניהו: זהירות, חרב הקרדיט המתהפכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיר את אחד הנושאים הלוהטים בזירה הפוליטית אל מגרשו: הגדלת קצבאות הנכים. את ההחלטה קיבל נתניהו בערב יום רביעי האחרון אחרי ישיבה שקיים עם שר האוצר משה כחלון ושניים מבין מבכירי מפלגתו — שר העבודה והרווחה חיים כץ ויו''ר הקואליציה דוד ביטן.

1. בתום הפגישה החליט ראש הממשלה על הקמת צוות (לא ועדה) שיקבע את "היקף התוספות ואופן חלוקתן" בראשות יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה ומקורבו פרופ' אבי שמחון. בצוות יישבו גם נציגים ממשרדי האוצר, הרווחה, הבריאות וביטוח לאומי. על המסקנות להגיע תוך חודש ימים, כך שנתניהו מצפה לתשובות מהירות. החלטת נתניהו מוציאה את הנושא מהידיים הבלעדיות של שר האוצר כחלון שלקח עליו "מונופול", כשהקים ועדה בראשות הפרופ' ירון זליכה וכבר הכריז כי יקצה 4 מיליארד שקל לתוספות לקצבאות שייגדלו ל־4,000 שקל, בארבע פעימות.

בנימין נתניהו ומשה כחלון. חזרה ל"עסקים כרגיל" | צילום: קובי גדעון לע"מ

המספרים הללו יהיו הבסיס לדיון, אבל סביר להניח שהם לא יהיו הסופיים. הרכב הבכירים שהשתתפו בפגישה ביום רביעי, ואלה שימשיכו בעבודה המקצועית, מצביע על כך שצפויים שם קרבות קשים. מצד אחד כץ כבר דורש העלאת הקצבה ל־5,500 שקל (שכר מינימום) בארבע פעימות החל משנת 2018. זו דרישה שמצריכה הגדלת תקציב הרבה יותר משמעותית מ־4 מיליארד שקל שכחלון הקצה. כמו כן, כץ מבקש לאשר את מסקנות זליכה בכל הקשור להקטנת המיסוי לנכים שנקלטים בשוק העבודה — מהלך שכרוך גם באובדן הכנסות המדינה ממסים. מנגד ניצבים פקידי אגף התקציבים אשר התנגדו מלכתחילה, ובאופן די פומבי, לתוספות של 4 מיליארד שקל.

מדוע נתניהו הפתיע את כולם והחזיר את הנושא לעצמו, אחרי שהמסקנות כבר נחשפו? הן בסביבתו של ראש הממשלה והן בסביבתו של שר האוצר, מנסים להסביר כי מדובר בניסיון של שני האישים החזקים בקואליציה להחזיר עטרה ליושנה, לשדר "עסקים כרגיל" וששניהם מוכנים לשתף פעולה, לעבוד יחד ולהכניס קצת רוגע לקואליציה. זאת אחרי חודשיים מתוחים מאוד שהתאפיינו בקונפליקטים, כיפופי ידיים, האשמות הדדיות וניתוק כמעט מוחלט ופומבי בין השניים. כחלון לא יתנגד לעמדתו של נתניהו כל עוד המסקנות יעמדו וישמרו על המסגרות התקציביות, מסבירים בסביבתו.

אלא שמאחורי המהלך מסתתרים גם אינטרסים פוליטיים מובהקים: ראש הממשלה מבקש לקבל קרדיט על התוספת שכבר הוגדרה כ"היסטורית", דבר שנראה לגיטימי, קל וחומר, אחרי ששר האוצר בנה תוכנית כלכלית שלמה שמחלקת 4 מיליארד שקל לזוגות צעירים ממעמד הביניים העובד, ואפילו לא טרח לעדכן את ראש הממשלה.

במערכת הפוליטית מעריכים כי אכן יש שם מלחמת קרדיטים – אבל הפעם היא "הפוכה": לפי קצב הפגנות הנכים, ריבוי ארגוני נכים, ריבוי הסכסוכים ביניהם, ריבוי הדרישות שלהם והיעדר ארגון נכים יציג, לא משנה כמה יתנו להם — 2, 4, או 6 מיליארד שקל — ההפגנות יימשכו והסכום בסופו של דבר לא יהיה מספיק. "אי אפשר יהיה לצאת מזה שלום", מסביר גורם פוליטי המעורה בפרטים. וזו בדיוק הסיבה לכך שכחלון לא רק שלא התנגד ל"דרישתו של הבוס", אלא שגם, בשקט בשקט ובחדרי חדרים, מודה לו על כך מעומק לבו. אחרי מסע היחצנות של כחלון והפרסומים בתקשורת, הציבור סבור כי שר האוצר הוא זה "שנתן לנכים". עכשיו אפשר להרפות.

2. אז למה בנימין נתניהו, פוליטיקאי משופשף, "דרש" לקבל לידיו את מה שמסתמן כתפוח האדמה הלוהט התורני של המערכת הפוליטית? מופעל עליו לחץ כביר משלושה גורמים חזקים מאוד בליכוד: שר העבודה והרווחה חיים כץ; יו''ר הקואליציה דוד ביטן, ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח''כ מיקי זוהר — הם דורשים שהקרדיט יגיע אליהם באופן אישי ולליכוד באופן קולקטיבי.

בסביבתו של נתניהו מסבירים היום כי דו"ח זליכה אינו רלוונטי עוד ו"הכל נפתח מחדש". זליכה היה האיש המקורב ביותר אל שר האוצר בנימין נתניהו לפני כ־13 שנים, אז כיהן כחשב הכללי. אבל מאז היחסים בין השניים הידרדרו, עד שבדצמבר האחרון, בתוכנית בערוץ 1 בנושא מתווה הגז, תקף זליכה באופן חסר תקדים את נתניהו ומדיניותו ורמז כי הוא "שודד" את האזרחים בשירות הטייקונים, דבר שבא לידי ביוטי במחירי הדיור, המזון והגז. מינויו של זליכה על ידי כחלון — רק חודש אחרי שהתבטא כפי התבטא כלפי ראש הממשלה — הקפיץ את נתניהו ובסביבתו לא מסתירים את הטינה שהוא חש כלפיו. כך, שהסבירות שהצוות יאמץ את "דו''ח זליכה" היתה נמוכה מלכתחילה. מדובר אפוא ב"מוות ידוע מראש": כאשר נתניהו ראה את השם של זליכה מתנוסס על הדו"ח, הוא נדון לאבדון. גורם המעורה בפרטים הוסיף כי "ביבי גם לא יודע בדיוק מה זליכה מתכוון לעשות אחרי שיחלק את כל הכסף הזה", תוך רמיזה ברורה כי ייתכן שזליכה ינצל את המהלך למהלך פוליטי עתידי.

כאשר שואלים מדוע כחלון הזמין דו"ח כה קריטי דווקא מזליכה, מקרובי נתניהו נותנים תשובה פשוטה מאוד: "את השאלה הזאת צריך להפנות לכחלון". בסביבתו של כחלון דווקא יש תשובה טובה, ליתר דיוק, תשובות טובות: זליכה עבד עם הנכים בהתנדבות מהתחלה; זליכה כבר הכיר את החומר היטב ואת מגבלות התקציב; זליכה היה מקובל על שני הצדדים: הנכים והאוצר; ולא פחות חשוב: "מי חשב שזה יגיע לביבי כשהוא מינה אותו?"

3. "זו סמכותו של ראש הממשלה לשקול את המלצותי על אף ששר האוצר אישר אותן. עם זאת, אני מקווה שייקח בחשבון , למען הנכים, שב־15 השנים האחרונות קצבאות הנכות נשחקו באופן משמעותי ביחס לרמת החיים בישראל, וכי בתשע מבין השנים הללו הוא כיהן כראש הממשלה; ועוד כשנתיים וחצי הוא כיהן כשר האוצר", מסביר ירון זליכה ל"כלכליסט". לדבריו, "העבודה על ההמלצות נמשכה כארבעה חודשים שבהן יכלו ראש הממשלה וצוותו להתעדכן בהמלצות המתגבשות, כך שהיה נחסך כעת מהנכים זמן הבחינה. הרפורמה שאישר שר האוצר היא הרפורמה המשמעותית ביותר שבוצעה עבור ציבור הנכים מאז ומעולם, ולמעשה עבור ציבור נזקקים כלשהו. אני מקווה שראש הממשלה יגלה את אותו אומץ לב ציבורי, תבונה וחמלה שגילה שר האוצר".

4. נתניהו במלכוד: בלית ברירה, ובלחץ של חבריו למפלגה, הוא נאלץ להיכנס לשטח בעייתי תוך שהוא מציל את יריבו הגדול, כחלון, מביקורת ומתוך כוונה למנוע בכל מחיר מתן פלטפורמה פוליטית בעלות של 4 מיליארד שקל לאחד משנואי נפשו. אלא שדרך המילוט של ראש הממשלה כבר מוכנה והיא גם תואמת את עמדתו "המקצועית" והאידאולוגית": עד לפני כחודש, גם ראש הממשלה עצמו, סבר כי סכום של 4 מיליארד שקל הוא סכום מופרז. הוא כבר החליט שקצבאות הנכים יגדלו ובאופן משמעותי ואף הצהיר על כך בהרמת כוסית מול אלפי פעילי ליכוד ערב חג הפסח — אך לא בטוח שבסכומים שזליכה הציע וכחלון הסכים.

נתניהו חשב על סכום שקרוב 2־1.5 מיליארד שקל. בהתאם לתפיסתו נתניהו סבור כי כאשר מגדילים קצבאות, לא משנה אילו, מגדילים במקביל את התמריץ לדרוש את הקצבה — ואז נפתח פתח לרמאיות. "אם אתה מכוון ל־4 מיליארד, אתה עלול לגמור ב־6 מיליארד תוספת", הסביר גורם בסביבתו. העמדה של נתניהו זהה כמעט לחלוטין לזו של אגף התקציבים. שם מסבירים זה חודשים כי בסופו של דבר, תנאי הזכאות והפרטים הקטנים — הם אלו שיקבעו את התקציב הסופי; והוא לא יהיה 4 מיליארד שקל. ראש הממשלה רק צריך לתת לאגף התקציבים לעשות את העבודה בשבילו.