צילום: יח"צ
התנועה שנלחמת בנזקים הסביבתיים של עולם האופנה הגיעה לישראל
התנועה Fashion Revolution, שנלחמת בפגיעה הסביבתית של תעשיית האופנה, קיימה בשבוע שעבר אירוע ראשון בישראל. המארגנים: "ישראל מפגרת בתחום"
המודעות החברתית לנזקים הסביבתיים שלהם גורמת האנושות גוברת עם השנים. ועדיין, במרכז הבמה נמצאים בעיקר מיחזור נייר ובקבוקי פלסטיק, בעוד שהזיהום הסביבתי שנגרם כתוצאה מאופנה, וליתר דיוק מטקסטיל, נשאר מאחורי הקלעים. את זה מעוניינת לשנות התנועה העולמית Fashion Revolution (מהפכת האופנה).
בעקבות קריסת מפעל הטקסטיל בבנגלדש ב־2013, שגבה את חייהם של למעלה מאלף עובדים, הוקמה התנועה כשנה לאחר מכן. היא שמה לה למטרה להצביע על האסונות הסביבתיים שהאופנה שאנחנו צורכים ממיטה עלינו ובמקביל לתת במה לתעשיית אופנה בת קיימא.
הפעילים ב־Fashion Revolution מגיעים מכל העולם, והם יוצרים אירועים ופעילויות במדינות האם שלהם. המטה בישראל מונה מספר בודד של פעילים, אבל למרות הגודל, הוא הצליח להוציא לפועל את האירוע הראשון של התנועה בישראל, שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב.
20% מזיהום המים בעולם נגרם מתעשיית הביגוד
הנתונים שהוצגו באירוע חושפים את הצד המכוער של תעשיית האופנה. "כ־20% מזיהום המים בעולם נגרם מתוצרים של תעשיית הביגוד", הסבירה מירב צימרמן, מנהלת שיווק קו מוצרי הדפסה על טקסטיל, קורנית דיגיטל. העובדה הזו לא מפתיעה כשמבינים שנדרשים כ־2,600 ליטר מים על מנת לייצר טי־שרט אחת בלבד. "המדינות היצרניות מתחילות אט אט להוציא חקיקה בנושא, אבל את היצרנים זה לא מעניין והם פשוט עוברים לייצר במדינה שעוד לא חקקה חוק כנגד ייצור מזהם".
את האירוע יזמה קבוצה של פעילים מקומיים, בראשה עומדים דני זקון ובריטני הופבאואר. הוא כלל החלפת בגדים בין המשתתפים, הקרנה של חלק מהסרט "המחיר האמיתי" שעוסק במחיר שגובים הבגדים שלנו מהעולם, והרצאות של פעילים ועסקנים שונים בתחום האופנה בת קיימא.
"למדתי לימודי סביבה ומנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ולכן שיתפתי את המוסד באירוע", מסבירה זקון. "בית הספר פורטר ללימודי סביבה הוא הבניין הכי ירוק בישראל. ולכן רצינו מקום שמדבר את השפה של הפרויקט".
מה מצבה של תעשיית האופנה הירוקה בישראל?
"אני נפגשת עם המון גורמים מקומיים ורואה שיש מחסור בתחום הקיימא בישראל. השינוי קורה, אבל מעט מדי. ההתעסקות המקומית היא בעיקר במיחזור של מוצרים קיימים ולא בייצור ירוק מלכתחילה. אין כאן גידולים אורגניים של כותנה למשל. המשאבים ליצירת אופנה בת קיימא מהיסוד לא באמת קיימים פה".
מה היית רוצה לראות יותר בשוק המקומי?
"אני מבחינה שיש פה מודעות חזקה לטבעונות ובנוסף תחום ההייטק פופולרי מאוד. לכן הייתי מצפה שמדינה שמשלבת שני תחומים כאלו, כמו ישראל, תפתיע למשל עם טכנולוגיות ליצירת אופנה טבעונית. בפיליפינים, לדוגמה, הצליחו לפתח תחליף עור מעלי אננס שעובד אפילו טוב יותר מעור".
האתר החדש שמאגד את שוק האופנה הירוקה
לטענת זקון, השינוי הזה הוא חיוני מאוד. לדוגמה היא מספרת שבשנה אחת מיוצרות 11 מיליארד זוגות נעליים מעור, וזה עוד מבלי לדבר על תיקים, אקססוריז, ביגוד ושימושים בעור לתחומי לייפסטייל אחרים. "חוץ מזה, הייתי רוצה שמדינה מפותחת כמו ישראל תפחית בייבוא ותמצא דרכים לעודד ייצור מקומי. שכן, שינוע של מוצרי אופנה הוא הגורם השני הגדול ביותר לזיהום אוויר בעולם".
מעבר לפעילות שלה עם התנועה, זקון הקימה את האתר "מרקש" בשנה האחרונה שעוסק באיגוד מותגי אופנה ירוקה מכל העולם תחת קורת גג וירטואלית אחת. "חיפשתי איפה לקנות אופנה בת קיימא אונליין ולא מצאתי ממש ריטיילרים בתחום. ידעתי שיש, אבל חיפוש באינטרנט הביא אותי בעיקר לכתבות סביבתיות. האתר מאחד חנויות שמציעות אופנה בת קיימא, ומהווה בעצם שוק של אופנה בת קיימא מכל העולם".
תגובה אחת לכתיבת תגובה