מבקר המדינה: הדו"חות הכספיים של הממשלה מציגים מידע לקוי וחסר

"הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ליום 31.12.15 אינם מבוקרים וכוללים הסתייגויות רבות בדבר המידע המוצג בהם וכן בדבר מידע חסר" כך מתמצת במשפט אחד מבקר המדינה, בעיה שאמנם נשמעת טכנית, אך מטילה צל כבד על הנתונים הרשמיים של הממשלה, שמאפשרים ביקורת על פעילות כל גורמי השלטון.

בין היתר, התייחס מבקר המדינה לכך שמתוך כל 65 תאגידים ציבוריים שאמורים להיכלל בדו"ח הכספי של 2015, רק 22 מהם מוצגים (מתוכם 20 נכנסו לדוחות רק בשנה זו) ונתוני יתר התאגידים לא מקבלים כל ביטוי בדו"חות הכספיים של הממשלה, זאת למרות שחלפו כבר שש שנים מאז העיר על כך מבקר המדינה למשרד האוצר.

עוד חושף המבקר כי מאחר שכ-51% מהדו"חות הכספיים של הגופים המוחזקים על ידי המדינה ( ו-40% מהגופים שנכללו בדו"ח הכספי של המדינה) אינם מבוקרים על ידי משרד רואה חשבון חיצונים, כך שהמידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה "לקוי וחסר ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בישויות מוחזקות". מנגד, החשבונאי הראשי בחשב הכללי, ציין בתשובה למבקר כי "כאשר בוחנים את הנפח הכספי של הישויות שאינן מבוקרות, מכלל הישויות שנכללו בדו"ח הכספי, נמצא כי רק 24% מסך הנכסים המוצגים בדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל (שעומדים על 128 מיליארד שקל- ע"מ) אינם מבוקרים".

החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו | צילום: אלכס קולומויסקי

מבין החברות שהדו"חות הכספיים שלהם אינן מבוקרים נמצאות ארבע חברות משמעותיות - נת"ע, חברת נמלי ישראל, חברת נמל חיפה ותעש. התשובות של ארבע החברות מאירות עד כמה בעייתי מצבן של החברות הממשלתיות שאחריות על התשתיות החשובות ביותר בישראל. חברת נת"ע השיבה כי הדיונים על אישור הדו"חות נמשכו גם אחרי סוף מרץ 2016, נמלי ישראל השיבה כי בשל הקפאת הליך מינוי רואי חשבון בחברות הממשלתיות, החברה לא יכולה להביא לאישור האסיפה הכללית רואה חשבון מבקר. מנמל חיפה נמסר כי מאז יוני 2015 לא התקיימו דיוני דירקטוריון מאחר שאין לו מניין חוקי. תעש לא הגישה דו"ח מבוקר בגלל "נסיבות ייחודיות" עקב הליך ההפרטה וחילופי נושאי משרה.

מבקר המדינה מציע לחשכ"ל ולרשות החברות לפעול בנחישות ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי שהדו"חות הכספיים של החברות המעורבות, הנכללים בדו"חות הכספיים של הממשלה יהיו מבוקרים," ובכלל זה עליהם לשקול ליזום שינויי חקיקה שיאפשרו לדרוש מן החברות המעורבות ולאכוף עליהן להגיש את דו"חותיהן הכספיים המבוקרים"

המבקר ביקר את הנהלת משרדי האוצר והמשפטים על כך שיותר 13 שנה לא פעלו להסדרת הפיקוח והבקרה של יותר מ-60 תאגידים ציבוריים (כמו למשל המוסד לביטוח לאומי, הרשות לניירות ערך, בנק ישראל, רשות שדות התעופה וכו') שפועלים היום כל אחד לפי הסדרים מיוחדים או חוקים ספציפיים. כבר ב-1995 המליץ מבקר המדינה לשקול הסדר לכלל התאגידים (תוך התאמה לאופי כל תאגיד) שיקבע מסגרת לפעילות שלהם, לכללי הדיווח שלהם ודרכי הפיקוח והבקרה שלהם. אולם כל זה עדיין לא קרה. דו"ח של המועצה לתאגידים ציבוריים (שהקים שר המשפטים ב-1992 דן מרידור) קבע כי יש צורך לעשות הסדרה רוחבית בנושאים אלו ובין היתר להקים רשות תאגידים ציבוריים שתהיה חלק מרשות החברות הממשלתיות. אלא שמאז משרדי האוצר והמשפטים לא קידמו את הנושא, למרות הערות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה.

ממשרד האוצר נמסר כי "ממשלת ישראל נמצאת בתהליך השלמת רפורמה מקיפה בחשבונאות הממשלתית, שעיקרה אימוץ הדרגתי של התקינה החשבונאית הממשלתית המתבססת על התקינה הבינלאומית למגזר הציבורי (IPSAS), ניהול חשבונאי של נכסי המדינה והתחייבויותיה, תוך מעבר הדיווח החשבונאי מבסיס מזומן לבסיס מצטבר, וכן הגברת אמינותו של הדיווח הכספי באמצעות ביקורת חיצונית על הדו"חות הכספיים. בשנת 2015 הורחבה תכולת הדו"חות הכספיים המאוחדים, כך שהדו"חות הכספיים המאוחדים לשנת 2015 כוללים כ-176 ישויות שמרביתן מבוקרות על ידי רואי חשבון חיצוניים. עיקר הגידול נובע מאיחוד לראשונה של דו"חותיהם הכספיים של 20 תאגידים סטטוטוריים ובדוח לשנת 2016 יאוחדו תאגידים סטטוטוריים נוספים. בשל לוחות זמנים צפופים לאיחוד, חלק מהדו"חות הכספיים של הישויות אשר טרם נחתמו על ידי הדירקטוריון (או גוף מקביל בישויות אחרות) הוגדרו כדו"חות שאינם מבוקרים. יודגש, כי היקף הנכסים של הישויות המוחזקות (חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים) שאינם מבוקרים הוא כ 5.6% (2.7% מסך המאזן המאוחד). הדו"ח הכספי של ממשלת ישראל מציג תמונה רחבה – לפי תחומי פעילויות מרכזיים הבאים לשקף קבוצות איחוד – שכוללות חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לתחום הפעילות".