אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הונג קונג בונה סיליקון דלתא צילום: ערן גרנות

הונג קונג בונה סיליקון דלתא

פתיחת סין לכלכלה העולמית הכריחה את הונג קונג למצוא לעצמה גלגול חדש. התוצאה: מיצובה בתור בירת ההייטק החדשה של דרום מזרח אסיה

17.05.2017, 08:32 | ויקי אוסלנדר

מגבלות מעטות על תנועת הון, מס חברות נמוך ורגולציה ידידותית למערב הפכו את הונג קונג לגשר כלכלי אל סין. אלא שתפקידה המרכזי של המושבה הבריטית לשעבר הולך ונעלם ככל שמדינת הענק נפתחת לכלכלה העולמית. כעת מנסה העיר להמציא את עצמה מחדש, הפעם באמצעות מה שבמשך שנים נחשב לעקב אכילס של סין: חדשנות. הונג קונג רוצה להיות מוקד ההייטק בדרום מזרח אסיה, משימה לא קלה בהתחשב בתחרות מול סינגפור וקוריאה הדרומית.

היותה של הונג קונג מרכז פיננסי עולמי והקשר הפיזי שלה לסין הפך על פניו את הרצף הטריטוריאלי מהעיר ועד לשנזן. הרצועה ששמה פרל ריבר דלתא מכונה היום בגאווה בפי המקומיים סיליקון דלתא, והפכה ממוקד של תעשייה מסורתית למה שהבנק העולמי מגדיר כאזור האורבני הגדול ביותר בעולם.  

גורדי שחקים בהונג קונג, צילום: ערן גרנות גורדי שחקים בהונג קונג | צילום: ערן גרנות גורדי שחקים בהונג קונג, צילום: ערן גרנות

ב־28–25 ביוני תתקיים ועידת החדשנות וההשקעות ישראל סין השלישית בהונג קונג ובעיר ז'והי שבמחוז גוונגדונג בדרום סין. הוועידה תפגיש חברות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים עם המשקיעים ומקבלי ההחלטות בחברות הגדולות בהונג קונג ובסין.

מספר חמש בעולם בקצב צמיחת הסטארט־אפים

 

"הונג קונג הפכה לשער שדרכו הון יכול לצאת מסין", מציין מנהל זרוע ישראל של קרן ההשקעות אינפיניטי בינג סו. "להונג קונג עצמה יש הון נזיל רב וסחיר, מגזר בנקאות חזק וקרנות השקעות רבות". מוסיפה מנכ"לית HSBC סין הלן וונג. והמשקיעים והחברות אכן מגיעים. בשנתיים האחרונות סצנת ההייטק בהונג קונג התפתחה במהירות ונחשבת כיום לחמישית בעולם במונחי צמיחה: בתוך 2016 היו בעיר כאלפיים סטארט־אפים, עלייה של 24% לעומת 2015. אך למרות ריבוי החברות העיר עדיין רחוקה מלשמש חממת סטארט־אפים אידיאלית.

הממשל המקומי אמנם משקיע בפיתוח התעשייה המקומית, דוגמת השקעת כמיליארד שקל אשתקד בחיזוק הענף, אך ההון הפרטי מגיע בקצב אטי. מחקר של קומפס העריך את שוויו של כלל ענף ההייטק בהונג קונג בסוף 2015 ב־3.5 מיליארד דולר — פחות מכלל ההשקעות בסטארט־אפים בישראל באותה שנה. בנוסף, אף סטארט־אפ או אקזיט בעיר טרם הגיעו לשווי של מיליארד דולר, וכלל העסקאות שנעשו ב־2015 במקום הסתכם ב־380 מיליון דולר בלבד. מספרים שמעידים כי לכל הפחות התעשייה עדיין נמצאת בראשית דרכה.

אך הסינים נחושים, ולאחרונה קיבל ענף ההייטק ההונג קונגי דחיפה לא צפויה מכיוון המשטר הסיני, שהטיל מגבלות על זרימת ההון החוצה מהמדינה. מגבלות אלו נולדו מחשש המשטר הסיני מהיחלשות המטבע המקומי והשקעות זרות גבוהות ב־2016, שהביאו את יתרות המט"ח של המדינה ל־3.1 טריליון דולר. ההגבלות, שנכנסו לתוקף ברבעון האחרון של 2016, החזירו את האטרקטיביות להשקעה בהונג קונג.

מאמץ ניכר להתקרב אל ההייטק הישראלי

 

השאיפות הגדולות של אזור הונג קונג על 7 מיליון תושביה להיות מרכז לחדשנות מעלה דמיון עז לישראל והסיליקון ואדי שלה. "בסין רוצים הייטק טוב, ובישראל יש הרבה ממנו", אומר סו. "לממשלה הסינית חשוב לא רק לפתח אלא גם להביא הייטק טוב. לכן, מערכת היחסים עם ישראל חשובה לסין וזה ניכר במאמץ של המשטר לקרב בין שתי המדינות".

לדברי הנספח הכלכלי של ישראל בהונג קונג שגיא קרני, המשיכה לישראל היא פשוטה. "זה ביזנס, מרוכז בהונג קונג הון רב שמחפש משקיעים", הוא אומר, "ככל שיש סיפורי הצלחה ורואים שאפשר להרוויח נוצר תיאבון שמזין את עצמו משני הכיוונים. הבאנו בשנה שעברה להונג קונג את משלחת הון הסיכון הכי גדולה שיצאה מישראל עם 22 קרנות הון סיכון".

אך לא הכל פשוט במערכת היחסים המתהווה הזו בין סין וישראל. "לפעמים לוקח פי שלושה מהזמן לסגור עסקאות בגלל אינטנסיביות המשא ומתן עם השותפים הישראלים", מציין בינג, "בסין רוצים לשאוב מהרעיונות הישראלים ולפתח את הקשר של פיתוחים צבאיים. לעומת זאת בתחום האזרחי כל נושא הכלכלה הירוקה מאד פופולרי מאחר וזו היום אג'נדה לאומית בסין על רקע שלל הבעיות בנושא דוגמת זיהום האוויר".

בנוסף מנסה הונג קונג למנף את החוזקה הפיננסית הברורה שלה. "פיתוח מגזר הפינטק בהונג קונג נמצא בעדיפות גבוהה במסגרת המדיניות הממשלתית", אומרת וונג, אך מוסיפה כי "סין עומדת בפני לחצי היצע וביקוש בתחום הקרקעות, האנרגיה, המים והסביבה שאיתם ישראל מתמודדת מאז הקמתה. בתחומי ם אלה יכולה להיות בין סין וישראל שותפות טבעית. נדרש מאמץ להגביר תפוקה ולשפר את איכות הייצור באופן בר קיימא".

אף שבביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסין לפני כחודש הוא כינה את השותפות בין סין לישראל מושלמת, לא חסרים גם קשיים פוליטיים. כשסין סגרה את הגבולות ליציאת הון חברות ישראליות רבות ראו את המשקיעים הפוטנציאליים שלהן נעלמים, בהן חברות הביומד הישראליות אינסוליין, פלורסטים וביולייט שראשיהן נאלצו להודיע על ביטול עסקאות.

וונג מנסה להציג זאת כניהול פיננסי שקול: "קיימת אבחנה ברורה בין תזרימי מזומנים, שיוצאים מהמדינה לטווח קצר ולמטרות ספקולטיביות, לבין השקעות ארוכות טווח להשקעות בטכנולוגיה איכותית. סין תמשיך להשקיע בנכסים וחברות איכותיות בחו"ל, ולא אופתע לראות עסקאות נוספות בישראל".

הלן וונג - מנכ"לית בנק HSBC סין והונג קונג הלן וונג - מנכ"לית בנק HSBC סין והונג קונג הלן וונג - מנכ"לית בנק HSBC סין והונג קונג

לפרטים ולהרשמה לוועידת החדשנות וההשקעות ישראל סין לחצו כאן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות