אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ההמלצה לחברות טכנולוגיה: אל תנפיקו בתל אביב"  צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"ההמלצה לחברות טכנולוגיה: אל תנפיקו בתל אביב"

עורכי הדין שמוליק זיסמן ועודד הר אבן, המתמחים בהנפקות חברות הייטק בנאסד"ק, חושבים שהמוסדיים בישראל מוכרחים להשקיע בטכנולוגיה ושהישראלים סובלים מפערי תרבות בשוק האמריקאי, ומאוד סקפטיים לגבי חברות הנדל"ן שמגייסות בתל אביב כי "כולם פה משמנים את כולם"

17.05.2017, 08:07 | עמיר קורץ ודרור רייך

"אתם יודעים למה אף פעם לא חסמו אותי?", אומר לנו כדורסלן העבר ועורך הדין בהווה שמוליק זיסמן, "כי תמיד היו לי אלטרנטיבות בדרך לסל. גם הגופים המוסדיים צריכים להבין שהעולם השתנה ואם הם לא ימצאו אלטרנטיבות וישתנו – הם ייעלמו. קחו למשל את תחום ההייטק. המוסדיים מסתכלים על הייטק כיצור מפחיד, וזו בעיה. הם לא רוצים ללמוד את התחום. אני מבין את החששות שלהם ומבין את ההתנגדות לכך שיכפו עליהם להשקיע בהייטק, אבל אם הם יתגברו קצת על הפחד וייקחו יועצים שיעשו עבורם את הבחירה אחוזי ההצלחה שלהם יעלו, ומרווח של סטארט־אפ אחד הם יכסו את ההפסדים של האחרים. לכן כדאי לנסות לתמרץ אותם להשקיע בהייטק".

שותפו של זיסמן, עו"ד עודד הר אבן, תקיף אף יותר. לדבריו, "צריך לכפות על המוסדיים להשקיע בהייטק. כך תתפתח פה תעשיית מחקר אמיתית של אנליזה, מה שלא קיים פה היום, ואת זה העליתי בישיבה עם יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. זה גם יעזור לבורסה למשוך חברות זרות". 

קראו עוד בכלכליסט

עם הביקורת הזאת נפתח הראיון עם עורכי הדין זיסמן (60) והר אבן (44), ערב ועידת Mind The Tech של "כלכליסט" בניו יורק, שבה משתתפים השניים. זיסמן, שבסוף שנות ה־70 גויס על ידי שמעון מזרחי ורלף קליין למכבי תל אביב וזכה להניף את גביע אירופה השני של הקבוצה, פרש מהמשחק בגיל 33 – בדיוק לפני 27 שנה. את משרד עורכי הדין שלו הוא פתח לאחר שחזר לעירוני רמת גן, שאליה עבר לדבריו כי הטיסות לאירופה עם מכבי תל אביב לא אפשרו לו לסיים את המבחנים בלימודי המשפטים. כיום הוא הרוח החיה ושותף מייסד באחת מפירמות עורכי הדין המובילות בישראל בתחום ההנפקות הבינלאומיות, ZAG–S&W זיסמן, אהרוני, גייר ושות' – שנוצרה בעקבות שותפות עם הפירמה האמריקאית Sullivan & Worcester לפני 15 שנה.

לזיסמן מומחיות בליווי משפטי ועסקי של חברות הייטק משלב ההשקעה הראשונית ועד להנפקה, מיזוג או רכישה. הר אבן, השותף המנהל את משרדי החברה בארה"ב, מרכז את הטיפול בלקוחות ישראלים בארה"ב ואת הטיפול בחברות אמריקאיות בישראל. לפירמה משרדים בבוסטון, בוושינגטון, בניו יורק, בלונדון ובתל אביב ושלוחה בסין. 

מימין: עורכי הדין עודד הר אבן ושמוליק זיסמן, צילום: אוראל כהן מימין: עורכי הדין עודד הר אבן ושמוליק זיסמן | צילום: אוראל כהן מימין: עורכי הדין עודד הר אבן ושמוליק זיסמן, צילום: אוראל כהן

"גם בנדל"ן יש סיכון – תראו את אורבנקורפ"

הר אבן מספר כי לפני כשנה וחצי שר האוצר משה כחלון הגיע לביקור בארה"ב והמשרד אירח אותו לארוחת בוקר. "מול הקהל שאלתי אותו איך יכול להיות שהמוסדיים משקיעים רק בהנפקות נדל"ן של חברות אמריקאיות מאיי הבתולה אבל בהייטק ובטכנולוגיה הישראלית הם לא משקיעים", אומר הר אבן. "אחד החתמים המובילים בישראל אמר לי לא מזמן 'לא מעניין אותי להנפיק חברת הייטק, תביא לי הנפקה של חברת נדל"ן אמריקאית'. בתעשייה של הנפקות הנדל"ן כולם לוחצים ידיים ומרוויחים המון כסף וגוזרים את העמלות ולמוסדיים קל להשקיע בבניין בניו יורק או בשיקגו, אבל בהייטק וטכנולוגיה בישראל – לא. כחלון ענה שהוא לא מתערב בזה, אבל לדעתי מוכרחים לחייב את המוסדיים להשקיע".

לדברי הר אבן, "אפשר לברור לפי איזה קריטריונים המוסדיים יצטרכו להשקיע והם יצטרכו לשים למשל אחוז או שניים בתעשייה ישראלית עתירת ידע ולהשקיע בזה זמן ומאמץ. מה, להשקיע אצל ג'ו מויניאן שלקח פה כסף שלווה בישראל והלווה אותו אחרי זה בארה"ב בריבית גבוהה יותר זה בסדר והשקעה בהייטק לא? זה קורה כי כולם פה משמנים את כולם, העמלות פה של משרדי עורכי דין שמרוויחים בנדל"ן אלה דברים שלא נראו בארץ מעולם, ואלה כספי הפנסיה של כולנו. אז לפחות שמשהו טוב יצא מהתעשייה. אני לא מקבל את הטענה שיש סיכון מוגבר בביומד ובחברות בתחום מדעי החיים. מה, בנדל"ן אין סיכון, כמו אורבנקורפ?"

המשרד שבו שותפים זיסמן והר אבן מתמחה בכל הקשור ליחסים עסקיים בין ישראל לארה"ב ובהנפקות של ישראליות בנאסד"ק בפרט. אחד הלקוחות הראשונים שלו היתה חברת התוכנה מרקורי, עוד כסטארט־אפ קטן, שנמכרה ב־2006 לענקית הבינלאומית HP תמורת 4.5 מיליארד דולר. במרץ השנה היתה הפירמה שותפה להנפקה המשנית של מדיגוס בנאסד"ק בהיקף של 7.5 מיליון דולר; בחברת דריו, שהנפיקה וגייסה 4.5 מיליון דולר; ובהנפקה הראשונית וגיוס של 12 מיליון דולר לחברת הקנאביס הרפואי תראפיקס. הפירמה ליוותה גם את רדקום בגיוס 23 מיליון דולר בהנפקת מניות בנאסד"ק, ייצגה את חברת מזור רובוטיקה בהסכם אסטרטגי מול חברת הענק מדטרוניק וליוותה את ההנפקה של פלוריסטם שבה היא גייסה 17.25 מיליון דולר.

לדברי זיסמן והר אבן, התפקיד העיקרי שלהם הוא בגישור על פערי המנטליות התרבותית. "חברות הטכנולוגיה הטובות חוצות את האוקיינוס, אבל העובדה שאתה יודע אנגלית לא אומרת שאתה מבין מה שמדברים אליך", אומר זיסמן. "כשאיש עסקים סיני מרים טלפון לשותפו האמריקאי ואומר לו שיש לו בעיה, למשל היה פיחות גדול במטבע, והוא כבר לא יכול לבצע את העסקה במחיר שסוכם ביניהם ולכן הוא חייב להעלות את המחיר ב־30%, האמריקאי ילך לדירקטוריון שלו ויגיד 'תראו את הסיני השקרן הזה שרוצה להעלות את המחיר אחרי שהעסקה נחתמה', והסיני יגיד שהאמריקאי רמאי ושהוא רוצה לקבל את אותו מחיר למרות שהתנאים השתנו. יש בעסקים בחו"ל הרבה בעיות של פערי תרבות".

לדברי הר אבן, "הישראלים חושבים שאם הם היו עשר פעמים בניו יורק ואפילו עבדו שם אחרי הצבא אז הם מבינים איך לעשות עסקים בארה"ב, אבל אני אומר לכם – אין להם מושג. אחרי שישראלים מציגים את המוצר או החברה שלהם למשקיעים בארה"ב – כמעט תמיד הם חושבים שהצליחו להרשים את האמריקאים ואו־טו־טו הם חותמים עסקה. הם לא מבינים את הנימוס של האמריקאים, שאף פעם לא אומרים לא. רק אחרי כמה פגישות כאלה הם מבינים שכנראה לא ישקיעו בהם, ושקרנות אמריקאיות פשוט לא רוצות לפגוע בך ולהרוס לך את הסיכוי להשקעה של מישהו אחר בשל הסירוב שלהן".

לדברי זיסמן, הנפקה היא לא תמיד הצעד הנכון לחברות. "היום יש מימון המונים ויש חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר – חדי קרן – שבכלל לא רוצות להיות ציבוריות. לא תמיד הנפקה היא הדבר הנכון. זה מאוד תלוי בהנהגה של החברה, שהיא מבינה את הסדר והניקיון הנדרשים בכל הקשור לשקיפות, גילוי נאות ויושר. בלי זה אתה כנראה לא מתאים לעולם הציבורי ואין לך מה להתקרב אליו – כי אתה רק תהרוס לעצמך את החיים. יש אנשים שזה פשוט לא מתאים להם".

לדבריו, "יש לא מעט מקרים שאנחנו פשוט ממליצים לעשות סיבוב נוסף של השקעות לפני ההנפקה, לאור הכלים החדשים שיש בשוק. זה יכול להיות גם בשווי גבוה מאוד. יש למשל עכשיו טרנד של להנפיק בבורסה של אוסטרליה. זה ממש לא עובר אצלנו בדלת. באוסטרליה אולי תגייס כמה לירות, אבל החברה שלך תמות דקה אחרי זה כי לא יהיה בה מסחר. עדיף להיות בבורסה ידועה".

זיסמן סקפטי מאוד לגבי הבורסה בישראל, סקפטיות שחשוב לציין שמשרתת את פעילות משרדו. "ההמלצה שלנו לחברות טכנולוגיה היא לא להנפיק בתל אביב, אלא רק בוול סטריט. אנחנו יודעים מה מצבה של הבורסה המקומית בשנים האחרונות. אני אומר את זה בצער רב. אמנם יש כל מיני פעולות לאחרונה להצלת הבורסה, אבל לחברה עם מוצר בינלאומי אני בהחלט ממליץ לדלג מעל אחוזת בית".

"בישראל מגייסים סכומים נמוכים בשווי נמוך, ולכן יש גאות של חברות ביומד שהולכות לארה"ב, כי בתל אביב הן לא מצליחות לגייס באמת", מוסיף הר אבן. "כמות הקרנות בארץ שהשקיעו בחברות ביוטכנולוגיה היא אפסית. אין פה כמעט משקיעים בתחום".

"העולם שלנו צריך להתקדם", אומר זיסמן. "צריכה למשל להיות בורסה לחברות פרטיות. יש כיום חברות פרטיות ששוות יותר מחברות ציבוריות ואי אפשר לסחור במניה שלהן. למה אין שוק של הנפקות משניות? צריך לחשוב פתוח ויצירתי ולפתוח את הראש. אם יש ערך לחברה, למה שהעובדים שקיבלו אופציות מהחברה לא יוכלו לממש את האחזקה שלהם? אני מעריך שתוך עשר שנים תהיה בורסה לחברות פרטיות. זה בסופו של דבר יציר של חקיקה".

"מס של 15% בארה"ב יגרום לזעזוע בישראל"

לדברי זיסמן והר אבן, ההשקעות החמות היום בתחום הטכנולוגיה הן בתחום התחבורה. לא רק במערכות למכוניות אוטונומיות, אלא גם בחברות שמפתחות תוכנות לרחפנים. הם גם מאמינים במטבעות דיגיטליים על תשתית של בלוקצ'יין, כמו ביטקוין, ובסייבר. "הסטארט־אפים בישראל התבגרו, הם יותר רציניים", אומר זיסמן. "אחרי המשבר של שנת 2000 היה תהליך לימוד מואץ, ולא סתם הם מהטובים בעולם. יש כיום גם לא מעט מנהלים ישראלים שיכולים לנהל חברה רב־לאומית ללא רגשי נחיתות, וההבנה שלהם בתחומים כמו בשיווק והערכת סיכונים עולה פלאים. הישראלי עומד בחזית. מצד שני, הפער מול מדינות אחרת מצטמצם ואתה רואה שהרמה אצל מדינות אחרות משתפרת מאוד".

לגבי ההחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוריד את מס החברות בארה"ב ל־15% אומרים זיסמן והר אבן כי היא תשפיע מאוד על תעשיית ההייטק. "15% מס זה טוב לאמריקה, אבל לא ללונדון או לאירלנד ובטח לא לישראל. החברות יילכו לאן שהכי טוב לחברה שלהם. אם זה יעבור, זה יכול לעשות זעזוע גדול בעולם וגם בישראל", אומר זיסמן. "ישראל צריכה להכנס למגננה ולהשיב מלחמה שערה בתחום המיסוי. הרי אם מדינה כמו ארה"ב תציע לחברות לשלם רק 15% מס הן יילכו לשם ולא יבואו לישראל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות