היורו שינה קידומת: עלה ב-0.4% והיציג נקבע מעל ל-4 שקלים

היורו הוסיף היום (ד') כ-0.4% לערכו מול השקל ושערו היציג נקבע על 4.002 שקלים ליורו. המטבע האירופי חצה את הרמה האמורה לאחר 3 חודשים שבהם נסחר מתחתיה, כשנקודת השפל של אותה התקופה נרשמה ב-28 לפברואר: 3.856 שקלים - שפל של 15 שנים.

מאותה נקודת שפל, עלה המטבע ב-3.8% אך עם זאת הוא מרוחק עדיין כ-0.7% מהרמה בה פתח את השנה. בתוך כך, הדולר נחלש ב-0.1% והיציג נקבע על 3.603 שקלים. בעולם, היורו מתחזק ב-0.2% מול הדולר והצמד נסחר ברמת 1.111 דולרים ליורו. "הסביבה הכלכלית של אירופה ממשיכה להשתפר. היבחרות מקרון לנשיא צרפת הסירה גורם סיכון משמעותי ותמחור המניות נוח, בהשוואה לממוצע של השנים האחרונות, גם לאחר העליות האחרונות", כך אומר רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.

רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה במזרחי טפחות

מנחם מציין שהסנטימנט החיובי ניכר גם בצעדיו של הבנק המרכזי של אירופה (ECB) שהקטין את המכסה החודשית של ההרחבה הכמותית מ-80 ל-60 מיליארד יורו. מנחם מוסיף שהערכות הן כי תכנית הרכישות תוארך לשנת 2018 ושיעור הריבית יוסיף לעמוד על 0% עד שנת 2019 לפחות. עם זאת, הוא אומר, אפשר כי בחודש הבא יודיע ECB על מעבר ממדיניות מרחיבה למדיניות ניטראלית – וזו הנקודה המהותית המעידה על כך שכלכלת היבשת סיימה את שלב הנסיגה ומתקדמת לקראת התאוששות.

מסים בדולרים

אתמול דווח כי לאור הסכמות שגובשו בין הנהלת רשות המסים, אגף החשב הכללי ובנק ישראל, נקבע, שאם תמומש עסקת מכירת מובילאיי לחברת אינטל העולמית, ניתן יהיה לשלם את המסים הנובעים מהעסקה בדולרים, וזאת על מנת למנוע השפעה על שער המטבע וייסוף יתר של השקל. זאת על רקע החשש היה התשולם תמורת העסקה בשקלים, הביקוש לשקל (על ידי אינטל) יעלה את ערך המטבע הישראלי מול הדולר ויקשה עוד יותר על היצואנים.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות אמר בעקבות החלטת רשות המסים כי תקבולי המס בעסקת מובילאי ישולמו בדולרים כי "מדובר בתקדים היסטורי. המשמעות של החלטה זו היא שמשרד האוצר גם אם לא הודיע על כך באופן רשמי החליט להתערב בשוק המט"ח. הדרך שבה האוצר מבצע את ההתערבות היא באמצעות רשות המסים, אך בהחלט ייתכן שבהמשך יהיו לו יוזמות נוספות בנושא. אמנם בעבר ביצע משרד האוצר מספר עסקאות גידור במט"ח, אך כאן מדובר ביוזמה שאין לה פרשנות אחרת מלבד מניעת ההשפעה על שער החליפין והתערבות בשוק. במשרד האוצר הבינו שבנק ישראל לא יכול להיות לבד במערכה וכי ההשפעה של הייסוף קטלנית לתעשייה המקומית בכלל ולא רק לסקטור הייצוא מאחר והייבוא הזול מתחרה במפעלים המקומיים במשק ועלול לפגוע בתעסוקה בקרב אוכלוסיות חלשות במפעלים השונים ברחבי הארץ דווקא בפריפריה ובמפעלים קטנים, להם כושר ספיגה נמוך ויכולת התמודדות של ההשפעה של התחזקות השקל. ראוי לציין שבעסקת ברקשייר האתווי שבהם רכש וורן באפט 80% מישקר, לא ניתנה האפשרות לשלם את תקבולי המסים במט"ח, עובדה שגררה להיצע מט"ח גדול וגרמה להתחזקות השקל דווקא בעת מלחמת לבנון השנייה".

פריימן סבור כי "רשות המסים צריכה להרחיב עוד יותר את היוזמה הזו ולהתחיל לגבות מחברות בינלאומיות מסים מחברות בינלאומיות, אפילו בתחילה כפיילוט ראשוני. אם ניקח לדוגמא את משרד הביטחון אז יש לו רכישות רבות והוצאות רבות במט"ח, כך שאם יצליחו לבנות מנגנון שבו הכנסות המדינה במט"ח מנותבות למימון ההוצאות והחזרי החוב הממשלתיים במט"ח, ניתן להשפיע באופן משמעותי על שער החליפין ולמנוע את הידרדרות השערים".

יורו | צילום: בלומברג