מנהלי הגוש הגדול לכחלון: הפסק את הטיסות משדה דב תוך 30 יום - או שלם 2.5 מיליארד שקל

עורכי הדין המייצגים את בעלי הקרקעות במתחם שדה דב שיגרו אתמול בערב (ד') מכתב לשר האוצר משה כחלון ובו הודיעו כי אם לא יפסקו הטיסות האזרחיות תוך 30 יום הם יבטלו ההסכם עם המדינה, ויתבעו ממנה 2.5 מיליארד שקלים - דמי שימוש בקרקע משנת 2007.

עו"ד רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ, גלית רוזובסקי וד"ר מיכאל שפטלר, מונו על יד בית המשפט לנהל ולייצג את אלפי בעלי הזכויות במתחם השוכן בצפון מערב תל אביב ומכונה הגוש הגדול. שדה דב נבנה בחלקו הצפוני של המתחם, המחלוקת עם המדינה היא על מועד פינוי, אם בכלל.

אחרי עשרות שנים של דיונים עם המדינה, בשנת 2007 גובש עימה הסכם, שאותו היא הפרה לטענת המנהלים. על פי ההסכם, המדינה התחייבה לפנות את השדה ולבנות בו בנייני מגורים. בתמורה מנהלי הגוש הגדול הסכימו לוותר על דמי שימוש בקרקע וכן נתנו למדינה 50% מזכויות הבנייה שלהם. לאור זאת, ב-2012 התקבלה החלטת ממשלה שקבעה כי הטיסות האזרחיות מהשדה יופסקו ביוני 2016, שנה אחר כך יופסקו הצבאיות ועד 2018 יפונה השדה כדי לאפשר לדחפורים להקים בשטח רובע מגורים שבו על פי התוכניות יכיל 12 אלף דירות.

חברת ארקיע ואילת עתרו לבג"ץ בניסיון למנוע את הפינוי. בסופו של דבר גובשו הסכמות בין המדינה לגוש הגדול כי מועד הפסקת הטיסות האזרחיות ידחה ל-30 באפריל 2017. הסכמות אלה הוגשו לבג"ץ וקיבלו תוקף של פסק דין.

שדה דב | צילום: עמית שעל

במקביל, בעקבות לחץ של עריית אילת וחברת ארקיע, קידמה קבוצה של חברי כנסת חוק המנוגד לפסיקת בג"ץ וימנע את פינוי השדה. שר האוצר משה כחלון גיבש מתווה פשרה לפיו הטרמינל שמשמש את הטיסות האזרחיות יפונה, אך הטיסות ימשיכו מתוך הבסיס הצבאי, עד שגם הוא יפונה בדצמבר 2018. המתווה חייב דחייה של מועד הפינוי, ובמרץ ביקשה המדינה מבג"ץ לאשר לה זאת, אך בית המשפט דחה את הבקשה. באותו ערב, בעקבות פסיקת בג"ץ, קידמו חברי הכנסת במהלך בזק חוק שעוקף את אותה החלטה, ולפיו הטיסות האזרחיות יפסקו רק אחרי שיופסקו הטיסות הצבאיות בעוד כשנה וחצי.

במכתבם לכחלון טוענים מנהלי הגוש הגדול כי החקיקה היא הפרה יסודית של ההסכם שנחתם עימם. על פי המכתב, הם העניקו למדינה ארכה של 30 יום לקיום התחייבויותיה - הפסקת הטיסות. אם הטיסות לא יופסקו בעוד חודש, יתבעו מהמדינה דמי שימוש בקרקע בעשור האחרון, שמצטברים להערכתם לכ-2.5 מיליארד שקל. ביטולו של ההסכם יגרום למדינה הפסד נוסף של כ-4 מיליארד שקל, שוויים המוערך של 50% מזכויות הבנייה של בעלי הקרקעות הפרטיות, שמנהלי הגוש הגדול הסכימו לתת לה בתמורה לקידום תוכנית בנייה ופינוי שדה התעופה.