אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות החברות ניסתה לשאוב מרפאל דיבידנד חריג וסורבה צילום: צביקה טישלר

רשות החברות ניסתה לשאוב מרפאל דיבידנד חריג וסורבה

אורי יוגב הציג את הדו"ח האחרון שלו כמנהל רשות החברות ובו עלייה חדה ברווח המצרפי, אך שיעורי דיבידנד דלים. המדינה ביקשה מרפאל לשלם דיבידנד חריג של 350 מיליון שקל והדירקטוריון סירב

18.05.2017, 10:08 | אביב גוטר

החברות הממשלתיות רשמו רווח נקי מצרפי של כ־2 מיליארד שקל ב־2016, עלייה של 68% מ־2015, כך עולה מדו"ח רשות החברות הממשלתיות שפורסם אתמול. זה הוא הדו"ח האחרון של מנהל רשות החברות אורי יוגב, שיעזוב את תפקידו בספטמבר הקרוב.

לטענת יוגב, העלייה החדה ברווחים נובעת מהרפורמות בחברות הממשלתיות בדגש על נבחרת הדירקטורים. לדבריו, הנבחרת שינתה את אופי פעילות הדירקטוריונים של החברות וגייסה אנשים בעלי ניסיון ניהולי או מומחיות פיננסית ששיפרה את הליכי קבלת ההחלטות.

אלא, שאחד הנתונים המעניינים ביותר שרוב החברות מכילות בדו"חות השנתיים שלהם אינו נמצא בדו"ח - והוא חלוקת הדיבידנדים. החברות הממשלתיות טרם העבירו את המספרים הסופיים ל־2016, אך לפי הערכות ברשות אלו יסתכמו בכ־300 מיליון שקל, מתוכם 200 מיליון שקל מתשתיות, נפט ואנרגיה (תש"ן). לשם השוואה, בין השנים 2014–2015 חילקו החברות הממשלתיות דיבידנדים בגובה של כ־600 מיליון שקל. בנוסף, ביולי 2016 פנתה הרשות לדירקטוריון רפאל בעקבות החלטת ממשלה, בבקשה לבחון אפשרות למשיכת דיבידנד בהיקף של 350 מיליון שקל. הדירקטוריון דחה את הבקשה והנושא נמצא בדיונים בין הרשות למשרד האוצר. מדובר בדיבידנד חריג מעבר למה שהחברה מחוייבת לו.

מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, צילום: צביקה טישלר מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב | צילום: צביקה טישלר מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, צילום: צביקה טישלר

עד היום היה נהוג שחברות ממשלתיות מחלקות דיבידנד של 50% מהרווח הנקי שלהן. אולם, מכיוון שרבות מהן לא עומדות בכך, ברשות מתכננים להציע לממשלה לעגן מחדש את מדיניות הדיבידנד.

שלוש הוצאות גרמו לקיזוז

 

בכנס לסיכום התוצאות העסקיות של החברות שנערך אתמול, ציין יוגב כי הרווח הנקי של החברות הממשלתיות היה מסתכם ב־3 מיליארד שקל אילולא שלוש הוצאות חד פעמיות שהביאו לקיזוזו ב־2016. בתעשייה האווירית נרשמו הוצאות חד פעמיות של 504 מיליון שקל בעקבות הליכי התייעלות ופרישת עובדים; במקורות נרשמה הוצאה של 408 מיליון שקל לטיפול מתקן ההתפלה באשדוד; והתעשייה הצבאית (תע"ש) הוציאה 177 מיליון שקל על התייעלות ופרישת עובדים.

לצד העלייה ברווח הנקי, נרשמו עליות גם ברווח הגולמי המצרפי של החברות שעמד על 11.8 מיליארד שקל, עלייה של כ־4% מ־2015; וברווח התפעולי שעמד על 4.9 מיליארד שקל, עלייה של 11% מהשנה שלפני. לצד העליות ברווחים, החברות הממשלתיות רשמו ירידה בהכנסות: ב־2016 הסתכמו ההכנסות ב־67.1 מיליארד שקל, לעומת 67.3 מיליארד שקל ב־2015 — ירידה של 0.3%. לטענת יוגב, חלק מהירידה היתה יזומה על מנת להוריד את נטל התשלומים על הציבור.

רוב הרווח הנקי המצרפי של החברות הגיע מחברת החשמל. החברה סיימה את 2016 עם רווח נקי של 1.18 מיליארד שקל, לעומת 223 מיליון שקל ב־2015 - זינוק של 529%. לפי דו"חות החברה, מקור הרווח החריג הוא בסיבות טכניות בעיקר: הפחתת מס החברות ב־2016 והשבת חריגות שכר של עובדי החברה.

אחריה ממוקמת רפאל עם רווח נקי של 473 מיליון שקל (עלייה של 3% מ־2015); נמלי ישראל עם 307 מיליון שקל; ורכבת ישראל עם רווח נקי של 153 מיליון שקל (ירידה של 41%). לעומתן, התעשייה האווירית הציגה את ההפסד הנקי הגבוה ביותר של 422 מיליון שקל, בעוד שבשנה שעברה עמדה על רווח של 9 מיליון שקל; מקורות עם הפסד של 227 מיליון שקל לאחר שב־2015 היו ברווח של 75 מיליון שקל ותעש מערכות עם הפסד של 182 מיליון שקל (עלייה של 16%).

כיפת ברזל ימית של רפאל כיפת ברזל ימית של רפאל כיפת ברזל ימית של רפאל

 

המיקוד: נבחרת הדירקטורים

 

בשונה מדו"חות של השנים שעברו, ברשות התמקדו הפעם בניהול העסקי ובנבחרת הדירקטורים, במקום הפרטות חברות משמעותיות או הנפקות חוב. התייחסות להפרטת תע"ש ודואר ישראל שלא יוצאת לפועל לא הופיעה בדו"ח. עם זאת, לפי הערכות, ההפרטות יצאו לפועל רק לאחר סיום תפקידו של יוגב.

למרות זאת, נרשמו ב־2016 כמה מכירות של חברות ממשלתיות, ביניהן אוצר מפעלי ים, פיתוח יפו העתיקה ואתרים לעיריית תל אביב תמורת חצי מנתיבי איילון בכ־700 מיליון שקל.

מרפאל נמסר בתגובה: "דירקטוריון רפאל בחן את הבקשה ונתן שורה של נימוקים כבדי משקל מדוע לא נכון לעשות כן. מאז הפיכתה לחברה משלמת החברה כ־50% דיבידנד מרווחיה למדינה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות