אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת שירות המדינה צפויה לאשר מחר את המלצות שקד ולוין למינוי בכירים צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר

ועדת שירות המדינה צפויה לאשר מחר את המלצות שקד ולוין למינוי בכירים

אחרי עיכוב של חודשיים, מסקנות ועדת שקד-לוין הנוגעות למינוי בכירים במשרדי הממשלה צפויות לקבל אישור מוועדת השירות - ולהגיע משם ישירות לשולחן הממשלה. המסקנות העיקריות: משנה למנכ"ל ימונה ללא מכרז ומספר חברים בוועדות האיתור יקטן. מי המתנגדים העיקריים לרפורמה - ומי הנהנים הגדולים ממנה

20.05.2017, 20:15 | אדריאן פילוט

מסקנות ועדת שקד־לוין למינוי בכירים במשרדי הממשלה יגיעו מחר (א') לוועדת שירות המדינה וצפויות לקבל את אישורה, כך נודע ל"כלכליסט". בראשות ועדת השירות עומד נציב שירות המדינה משה דיין, שמתנגד לחלק ניכר מהמסקנות של ועדת שקד־לוין. חרף הניסיונות של דיין, שפורש בסוף החודש, חברי הוועדה צפויים לאשר את המסקנות, ואם אישורן הן יגיעו לאישור הממשלה מיד לאחר מכן

קראו עוד בכלכליסט

מסקנות ועדת שקד-לוין - שבראשה עומדים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין - קובעות שני שינויים דרמטיים: בכל משרד ממשלתי שבו עובדים 150 איש ומעלה, ימונה משנה למנכ"ל כמשרת אמון, ללא מכרז או ועדת איתור. בנוסף, הוועדה החליטה כי מספר החברים בוועדות האיתור למינוי בכירים במשרדי הממשלה יקטן וישונה באופן שייתן לשרים יכולת השפעה גדולה יותר על החלטותיהן.

כפי שחשף "כלכליסט", שקד ולוין ביקשו להעלות את מסקנות לאישור הממשלה כבר ב-26 במרץ - אך דיין התריע בפני השרים כי לפי חוק, אין אפשרות לבצע שינויים בסדר גודל כזה ללא אישור ועדת השירות. בכך הצליח דיין לבלום את אישור המסקנות. מאז, נועדה שקד עם דיין על הנושא. העיתוי לאישור המסקנות אינו מקרי: דיין מסיים את תפקידו תוך ימים ספורים ומיכל עבאדי בויאנג'ו, המועמדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, טרם מונתה עקב התנגדותו של שר הבריאות, יעקב ליצמן.

שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. הובילו את גיבוש ההמלצות, צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר   שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. הובילו את גיבוש ההמלצות | צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. הובילו את גיבוש ההמלצות, צילומים: אוהד צויגנברג, טל שחר

ועדת שירות המדינה היא גוף מקצועי-ציבורי שמפקח על ניהול שירות המדינה. הוועדה קובעת כללים הנוגעים למכרזים עבור תפקידים בשירות המדינה, מבחני קבלה, מנגנוני בחירה של ועדות איתור ונושאים נוספים הנוגעים לשירות המדינה. הוועדה, שבראשה עומד הנציב דיין, מונה 11 חברים. בנוסף לדיין, חברים בוועדה חמישה מנכלים: מנכ''ל רה''מ, אלי גרונר; מנכ''ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; מנכ''ל משרד התיירות אמיר הלוי. ישנם עוד שני מנכלים שכיהנו בוועדה אך עזבו לאחרונה את המשרד ונדרש מינוי מחליפם: מדובר על מנכ''ל המשד לביטחון הפנים, רותם פלג ומנכ''ל משרד האנרגיה אורנה אוזמן-בכור.

חברי הוועדה מתמנים על-ידי הממשלה. בנוסף למנכ"לים בשירת המדינה נמצאים עוד חמישה נציגי ציבור: עו"ד יעל גרוסמן; נגה קינן; רו''ח איריס שטראק; עו''ד רימה כאמל ודורון כהן שכיהן כמנכ''ל משרד האוצר בעבר. כמו כן, גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, מלווה את התהליך. לפי הערכות, זילבר תיישר קו עם עמדתו של היועמ''ש עצמו, מנדלבליט. מסקנות ועדת שקד-לוין לא ימצאו חן בעיני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אך הוא יהיה חייב למצוא טיעון משפטי מוצק על מנת שיוכל להתנגד להן. לפי אותם  גורמים, זילבר צפויה ליישר קו עם עמדת מנדלבליט.

נציב שירות המדינה הנוכחי משה דיין. מסיים את תפקידו בעוד כחודש, צילום: אוראל כהן נציב שירות המדינה הנוכחי משה דיין. מסיים את תפקידו בעוד כחודש | צילום: אוראל כהן נציב שירות המדינה הנוכחי משה דיין. מסיים את תפקידו בעוד כחודש, צילום: אוראל כהן

לדברי גורמים בנציבות שירות המדינה, דיין מצפה להשפיע על המסקנות שכבר גובשו, אך הוא יעזוב את משרתו בסוף החודש כך שהשפעתו מוגבלת. "חשוב לשמור על שירות מדינה מקצועי ומופרד מדרג פוליטי, כשהעקרון המרכזי בבחירת עובדים הוא שוויוני ותחרותי ולא נובע משיקולים שאינם מקצועיים", אמר דיין בשיחה עם "כלכליסט" לפני חודשיים בעקבות חשיפת המסקנות. "יש חשיבות עליונה לתהליך המכרז, שמכניס אלמנט של תחרות ושקיפות בין המועמדים". דיין התייחס באופן ישיר לשינויים ששקד דורשת לבצע. "לא נכון יהיה להרחיב את מגמת הפטורים במכרזים למשרות בכירות", אמר. "השינויים המשמעותיים שנערכו במסגרת הרפורמה בסגל הבכיר ובמערך הגיוס והמיון נותנים מענה לסוגיות הללו".

בנציבת שירות המדינה נדהמו מיוזמת הוועדה למינוי משנה למנכ"לי משרדי הממשלה, שכן זו נבלמה לפני כמה חודשים על ידי הנציב דיין ובסופו של דבר היוזמה ירדה לגמרי מהוועדה. הנציב לא הוזמן לרוב המפגשים של ועדת שקד-לוין. לדברי אותם גורמים, הם הופתעו מכך שוועדת שקד-לוין ניסתה לקדם את ההחלטה.  

הנהנית העיקרית - השרה שקד

מבחינת רשימת מאות התפקידים הבכירים הממונים באמצעות ועדת איתור, עולה כי הנהנית הגדולה ביותר מהמלצות הוועדה תהיה שקד עצמה, שכן 21 מהמשרות נמצאות תחת אחריות משרד המשפטים. בין התפקידים הבולטים: ששת המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, האפוטרופוס הכללי, השמאי הממשלתי וראש הרשות לאיסור הלבנת הון.

גם במפלגת כולנו צפויים ליהנות מהחוק, כאשר שר הכלכלה אלי כהן צפוי לקבל כוח גדול יותר במינוי שמונה משרות בכירות, כאשר החשובה ביותר היא הממונה על הגבלים עסקיים. בנוסף, שר האוצר משה כחלון צפוי לקבל חופש גדול יותר במינוי מנהל רשות המסים והצירים הכלכליים של ישראל בוושינגטון, בריסל ולונדון - תפקידים שנחשבים לנחשקים ביותר.

אם יתקבלו המלצות ועדת שקד-לוין, ועדות האיתור יוכלו להמליץ על מועמד אחד עד שלושה, לעומת המצב בעבר שבו הוועדה נדרשה להמליץ על מועמד אחד בלבד. ביקורת נוספת מטעם נציבות שירות המדינה קשורה להצעה לצמצם את חברי ועדת האיתור מ-5 ל-3 בלבד. בנציבות מציעים שלא לבצע את השינוי הזה באופן גורף, אלא לבחון כל מקרה לגופו, שכן השינוי עלול להיות בעייתי. לדוגמה: בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, אחד חברי הוועדה הוא היועמ"ש. אם מסקנות שקד-לוין ייכנסו לתקף, היועמ''ש, שהוא המנהל של הפרקליט, כבר לא יהיה חלק מתהליך, דבר שנחשב לבלתי סביר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות