רוצים להתקבל לעבודה? התחנפו ללא בושה

מעסיקים אולי חושבים שיש להם כישרון וסומכים על האינטואיציה שלהם בביצוע ראיונות עבודה למועמדים פוטנציאלים, אך גוף שלם של מחקרים טוען אחרת. מתברר שהמוח שלנו מוסח על ידי הרגעים הכי פחות חשובים בתהליך הראיון. זיהוי ההרגלים המשונים הללו לפני שיוצאים לדרך יעזור להפוך אתכם למראיינים יעילים יותר, והיישום שלהם יכול לסייע אסטרטגית להפוך אתכם למועמדים אטרקטיביים יותר.

לכן מומלץ לשים לב.

דבר ראשון, חנופה. מרבית האנשים לא ששים לעבוד עם נרקיסיסט עם לשון חלקה, אך לפי מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה חברתית יישומית (Applied Social Psychology) יש סיכוי גדול שהם אלו שיבחרו. החוקרים ביקשו מ-222 נשאלים להעריך 72 ראיונות מזויפים. התברר שהמועמדים שהחמיאו למראיין, דיברו במהירות וקידמו עצמם ללא בושה זכו לניקוד הגבוה ביותר.

חוקרים באוניברסיטת איווה מצאו שמכיוון שמועמדים רבים נוטים לומר את אותם הדברים בראיונות עבודה ("אני שחקן קבוצתי" או "זו התשוקה שלי"), לחיצת היד יכולות להתפרש כמדד לאישיות האמיתית של המועמד.

יש גם את עניין התזמון. אף שאנחנו קרוב לוודאי שמניחים שהשיפוט שלנו נותר עקבי לאורך כל תהליך הראיון, כלומר שאנחנו הוגנים באותה מידה כלפי המועמד הראשון כפי שאנחנו למועמד האחרון, העובדה היא שמידת השיפוט שלנו משתנה לאורך זמן. מחקר שפורסם בכתב העת למדעי הפסיכולוגיה (Psychological Science) מצא שאנשים נוטים להיות שיפוטיים יותר כלפי המועמדים השלישי והרביעי שפוגשים, זאת מכיוון שבתת מודע הם חוששים שאולי נתנו ציון גבוה מדי לשני המועמדים הראשונים.

לסיום, יש גם בעיות של עייפות. כשנשארים עם שני המועמדים האחרונים, קרוב לוודאי שכבר נמאס למראיינים לסנן אנשים , ולכן יש מוטיבציה מוגברת לסגור את העניין. בנוסף, בין אם הם מודים בכך או לא, הם כבר בחרו מועמד מועדף. השילוב הזה מפחית את היכולת שלהם לזהות תמרורי אזהרה. זו סיבה להתעמק יותר בסבבים המוקדמים של הראיונות, אז יש יותר מועמדים להעריך ויותר אנרגיה לעשות זאת. רק חשוב להיזהר מפני החנפנים.