אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח בנק ישראל ל-2016: ירידה באשראי הבנקים לחברות גדולות, עלייה בהוצאה הממוצעת לשכר צילום: צביקה טישלר

דו"ח בנק ישראל ל-2016: ירידה באשראי הבנקים לחברות גדולות, עלייה בהוצאה הממוצעת לשכר

בנק ישראל פרסם את הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות: למרות הירידה במשכנתאות החדשות, תחום ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון; עוד עולה כי יציבות הבנקים לא תיפגע גם בתרחיש קיצון

24.05.2017, 10:00 | רעות שפיגלמן

ב-2016 נמשכה המגמה של שינוי חלוקת עוגת האשראי שמעמידה מערכת הבנקאות לציבור: האשראי למשקי בית ולדיור גדל ב-5%, האשראי לעסקים קטנים וזעירים (מחזור שנתי של עד 50 מיליון שקל) צמח ב-7%, האשראי לעסקים בינוניים (מחזור שנתי של 50-250 מיליון שקל) עלה ב-0.7%, ואילו האשראי לעסקים גדולים רשם דווקא ירידה, של 5%. כך עולה מהסקירה השנתית של בנק ישראל על מערכת הבנקאות.

קראו עוד בכלכליסט

חלקו של האשראי למשקי בית מהווה מחצית מתיק האשראי של מערכת הבנקאות.

תיק האשראי הכולל צמח ב-3% בשנה שחלפה והסתכם בכ-935 מיליארד שקל בסוף 2016. הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הקטינו את תיק האשראי שלהם בשיעור של עד 1.2% ואילו שלושת הבנקים האחרים הגדילו אותו. כך למשל תיק האשראי של דיסקונט צמח כמעט ב-10% ושל מזרחי טפחות - ב-7%.

דו"ח הבנקים בנק ישראל מזהיר: הסיכון בהלוואות למשקי הבית גדל אחרי שלוש שנים של עלייה דרמטית בהלוואות הבנקים למשקי הבית שלא לצרכי דיור, בדו"ח השנתי של בנק ישראל מתריעים מהסכנה לבנקים עצמם ולמשק כולו ממינוף יתר של המשפחות; כן מזהירים שתחום ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון מיקי פלד, 13 תגובותלכתבה המלאה

הריבית הממוצעת שגוזרים הבנקים מההלוואות (בהתאם לפער בין הריבית שהם גובים לבין הריבית שהם משלמים) רשמה עלייה בשנה שחלפה באשראי לדיור ובאשראי הצרכני, כמו גם בעסקים הקטנים; לעומת זאת בעסקים הבינוניים והגדולים נרשמה ירידה.

כך, פער הריבית באשראי לדיור עלה מ-0.8% ל-0.86% בין 2015 ל-2016. באשראי הצרכני שלא לדיור נרשם פער הריביות הגבוה ביותר - והוא עלה מ-4.19% ל-4.24%. בעסקים הקטנים והזעירים הפער התרחב מ-3.46% ל-3.61%, ואילו בעסקים הבינוניים הפער דווקא הצטמצם מ-2.44% ל-2.35%.

במקביל להסטת אשראי לתחום הקמעונאי, מציין בנק ישראל כי הסיכון באשראי הצרכני עלה. סיכון נוסף שמציין בנק ישראל הוא החשיפה לאשראי לדיור ולאשראי לענף הבינוי והנדל"ן (אשראי הניתן לקבלנים וליזמים) שמוסיפה להיות הסיכון העיקרי בתיק האשראי הבנקאי.

האשראי לענף הבינוי והנדל"ן הגיע בשנה שחלפה ל-29% מתיק האשראי העסקי, והוא מסתכם ב-116 מיליארד שקל, בדומה ל-2015. בשנים האחרונות ניכר שיפור באיכות תיק האשראי הבנקאי לענף הבינוי והנדל"ן: שיעור האשראי הבעייתי התכווץ במידה ניכרת, וההוצאות להפסדי אשראי היו אפסיות; ואולם לנוכח החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף והעלייה המתמשכת של מחירי הדירות בשנים האחרונות, האשראי לענף זה טומן בחובו סיכון משמעותי.

בעניין האשראי לדיור מציין בנק ישראל כי ניכרים סימנים להאטה בשוק המשכנתאות - אלו באים לידי ביטוי בהתמתנות של קצב צמיחת האשראי , בירידה בהיקף המשכנתאות החדשות ובעליית הריבית עליהן; ואולם בד בבד מודגש כי תיק ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון - בשל חלקו הגבוה של האשראי לדיור בתיק האשראי הכולל,32%, ועקב התארכות הזמן הממוצע לפירעון משכנתא ועליית מחירי הדיור.

עוד עולה כי ב-2016 נרשמה ירידה של 30% במסגרות האשראי הלא מנוצלות בחשבונות העו"ש של הציבור, כמו גם צמצום של 6% במסגרות כרטיסי האשראי שלא נוצלו.

ירידה במשכנתאות החדשות (ארכיון), צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין ירידה במשכנתאות החדשות (ארכיון) | צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין ירידה במשכנתאות החדשות (ארכיון), צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין

תרחיש קיצון: הפסדים מצטברים של 6.6 מיליארד שקל

  

בבנק ישראל בחנו תרחיש קיצון שמקורו בזעזוע באירופה ואשר כולל אי-ודאות לגבי עתידו של האיחוד - ובעקבותיו יירדו מחירי הדיור בישראל ב-35% עד 2019 ומדד ת"א 125 יצנח ב-50%. במקרה כזה, לפי בנק ישראל, צפויה השפעה מהותית על מערכת הבנקאות - אך יציבותה לא תיפגע. 

"המיתון הכלכלי יקשה על נוטלי המשכנתאות, על משקי הבית שנטלו הלוואות ועל העסקים לעמוד בהתחייבויותיהם, והבנקים ירשמו הפסדים גבוהים בתיק האשראי", נכתב בדו"ח. בתרחיש כזה צפויים הפסדים מצטברים של 6.6 מיליארד שקל, תשואה אפסית על ההון בשנה זו (2017) ואף תשואה שלילית בשנתיים שלאחר מכן.

לפי הדו"ח, בתרחיש הקיצוני יירד יחס הלימות ההון (היחס בין נכסי הסיכון לכלל נכסי הבנק) לרמה של 6.6%, לעומת 10.7% כיום. עם זאת עדיין מדובר בשיעור הגבוה מהנדרש על פי מדיניות באזל (5%).

בתרחיש הקיצון הבנקים רושמים הפסדי אשראי גבוהים: כשליש מההפסדים מקורם בתיק העסקי (ללא בינוי ונדל"ן), כשליש מקורם בענף הבינוי והנדל"ן ובאשראי לדיור, וכ20% - באשראי הצרכני.

למרות תוכניות ההתייעלות - מערכת הבנקאות ממשיכה לרשום יעילות נמוכה

יחס היעילות של מערכת הבנקאות ב-2016 הוא 68.5%, כאשר הממוצע במדינות ה-OECD הוא 64.5%. יחס היעילות נמדד בהתאם להיקף ההוצאות וההכנסות - ככל שהוא נמוך יותר, כך רמת היעילות התפעולית גבוהה יותר. בנטרול הבנקים הקטנים - אגוד, ירושלים ודקסיה - יחס היעילות עומד על 66.4% המשקף שיפור קל לעומת השנים הקודמות.

המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר | צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי

כחלק מהליך ההתייעלות, סוגרים הבנקים סניפים. כך, מספרם של הסניפים בסוף 2016 עמד על 1,110, ירידה של 2%. לשם השוואה, ב-2012 מספר הסניפים היה 1,191. עיקר הירידה נרשמה ביישובים מרכזיים (לרוב בעקבות מיזוג של סניפים קרובים), כאשר במקביל נמשכה מגמת הצמיחה ביישובים ערביים.

במקביל לסגירת סניפים, נדבך מרכזי במהלכי ההתייעלות של הבנקים הוא צמצום כוח האדם. בהתאם לכך, מיושמות תוכניות פרישה מרצון. אלו הביאו בשנה שחלפה לצמצום של 1,939 משרות (4.2%). בשנה שחלפה בלטו ירידות בהוצאות השכר ובמספר המשרות בשלוחות ובמשרדים של הבנקים בחו"ל, עקב צמצום היקפי הפעילות בתחום הבנקאות הפרטית מחוץ לגבולות ישראל .

במקביל נרשמה ירידה של 0.6% בהוצאות השכר והנלוות. עם זאת ניכרת מגמת ירידה בהוצאות השכר ברמות ההכנסה הנמוכות וברמות ההכנסה הגבוהות ביותר (מעל מיליון שקל), כאשר ירידה זו קוזזה משמעותית על ידי עלייה ברמות השכר הבינוניות.

מכיוון שהוצאות השכר ירדו בשיעור נמוך מהירידה במספר העובדים, ההוצאה הממוצעת לשכר עלתה ב-4% ב-2016. 

עלייה בהיקפי הפעילות בערוצים הישירים

בשנה שחלפה ביצע הציבור מחצית מהפעולות הבנקאיות הנפוצות באמצעות הערוצים הישירים (מוקד טלפוני, אינטרנט, אפליקציות ועמדות לשירות עצמי המצויות לרוב בסמוך לסניפים). הפעולות הנפוצות שבוצעו בערוצים הישירים הן העברות של כספים, פעולות בתיקי ניירות ערך, הזמנת פנקסי צ'קים והפקדה של צ'קים.

מהנתונים עולה מגמה לפיה פעולות מורכבות יותר שדורשות מצידו של הלקוח הבנה כוללת יותר של המצב הפיננסי, למשל נטילת הלוואה, מבוצעות פחות באמצעים הדיגיטליים. גם הפקדת כספים לפיקדון היא פעולה פחות מועדפת לביצוע באמצעים הישירים.

שני הערוצים הישירים הפופולריים ביותר הם אתרי האינטרנט של הבנקים והאפליקציות הבנקאיות. בנק ישראל מציין בדו"ח כי "נתונים על מגמות בתחום הבנקאות הישירה בעולם מצביעים על גידול מהיר של השימוש באפליקציה לצורך קבלת מידע וביצוע פעולות בנקאיות על חשבון השימוש ערוצים אחרים. מגמה זו מגיעה, ככל הנראה, גם לישראל, על רקע התפוצה הגדולה של המכשירים הסלולריים המתקדמים באוכלוסייה"

עלייה קלה במספר תלונות הציבור

בשנה שחלפה התקבלו ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים כ-23,360 פניות – עלייה של 1% לעומת 2015. 18 אלף פניות היו טלפוניות, והיתר הוגשו בכתב. מרבית הפניות והתלונות עסקו באמצעי תשלום (בפרט בצ'קים ובכרטיסי אשראי), באשראי בנקאי (צרכני ולדיור), בנושאים הקשורים לפתיחת חשבונות עו"ש ולניהולם, בבקשות לקבלת מידע וכן באיכות השירות שנתנו התאגידים הבנקאיים. חלק מסוים מהתלונות נגעו לסגירת סניפים וצמצום עמדות הטלר, וזאת בשל חוסר הנוחות ששינויים אלה גרמו לחלק מהלקוחות. בנק ישראל מציין בדו"ח כי בשנה שחלפה ניתן מענה למאות פניות של לקוחות במסגרת "הר הכסף 2"- ממשק אינטרנטי לאיתור כספים ופקדונות רדומים בבנקים; לא פורסם מהו היקף הכספים שאותרו.

בנק ישראל מציין כי בשנה שחלפה עמד מספר הלקוחות המוגבלים על קרוב ל- 270 אלף ומספר החשבונות המוגבלים על כ-460 אלף , עלייה מתונה לעומת 2015.  העלייה מיוחסת ברובה להגבלות שהוטלו על החשבון מטעמם של גופים חוץ-בנקאיים כמו הוצאה לפועל וכונס הנכסים הרשמי. מרבית הלקוחות המוגבלים, 236 אלף, מוגבלים מטעם גורמים חיצוניים להם סמכות להגביל חשבון של לקוח, וכ-33 אלף לקוחות מוגבלים עקב פעילות חריגה של צ'קים.

הפיקוח על הבנקים מציין כי הגדיר כיעד את צמצום מספר הלקוחות המוגבלים. אחת הדרכים לפעול לכך היא שליחת התראות ללקוחות באמצעות SMS. הודעות אלו יישלחו כאשר נשקף סיכון להגבלת החשבון כתלות במספר הצ'קים שחזרו על פני 12 חודשים אחרונים. מהלך זה צפוי להיכנס לתוקף עד ספטמבר השנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות