כפל האינטרסים של הפיקוח על הבנקים פוגע בציבור
הפיקוח על הבנקים חושש שתיקי המשכנתאות המתנפחים הם סכנה לבנקים. אלא שהביקוש לדירות מתודלק בידי הריבית הנמוכה של בנק ישראל. במקביל, דרישות הפיקוח מהבנקים מייקרות את המשכנתאות לציבור שננזף על כך שאינו מתמקח על גובה הריבית
אתמול התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון על הדו"ח של הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין שעסק בממצאי בדיקת הרשות בתחום המשכנתאות. "תחום המשכנתאות היה בין התחומים היחידים שבהם מתקיימת תחרות בענף הבנקאות. עד לפני כשנה התקיימה בתחום תחרות בין הבנקים", אמרה הלפרין. ואכן, בשל התחרות הציבור נהנה מירידה בריבית המשכנתאות. התחרות נפסקה לפני כשנה ומאז הריבית הממוצעת על משכנתאות קפצה בכ־40%. בדיון בכנסת פרסה הממונה את ממצאיה.
קראו עוד בכלכליסט
שוק המשכנתאות הוא נגזרת של שוק הדיור. הביקוש למשכנתאות נגזר מהביקוש לדיור שנוסק בשל מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל. היצע הכסף נגזר מכך שבנק ישראל עצמו הופחית את עלות הכסף בשל מדיניות הריבית הנמוכה שמעודדת צריכה על פני חיסכון. כלומר, בנק ישראל אחראי להשתוללות בשתי העקומות - הביקוש וההיצע. אי אפשר להתעלם מכך שהתנפחות המשכנתאות היא סיכון לבנקים. במשך תקופה ארוכה בנק ישראל מכווין את הבנקים להפנים את הסיכון בתחום באמצעות דרישות שמייקרות את המשכנתא לציבור. הבעיה היא שנכון להיום, התייקרות המשכנתאות לא הובילה להפחתה דרמטית במחירי הדיור.
אז מה היה לנו? בנק ישראל אחד שהפחית את מחיר הכסף, ניפח את עלויות הדיור, תקע מקלות בתחרות בתחום המשכנתאות שממנה נהנו הלווים ובו זמנית גער בו על כך שהוא לא מתמקח על גובה הריבית. הבעיה היא שסביר להניח שגם אם הציבור יתמקח עם הבנקים ויצליח להפחית את הריביות שהוא משלם, בנק ישראל כבר ידאג לכך שהוא יחזור לשלם הרבה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה