אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חולמים על רילוקיישן? ייתכן שפספסתם את הטיסה צילום מסך: barcelona-home

חולמים על רילוקיישן? ייתכן שפספסתם את הטיסה

הטיסות הזולות והטכנולוגיה שמאפשרת תקשורת נוחה עם חו"ל גרמו לכך שחברות כבר לא ממהרות לשלוח עובדים לגור במדינות אחרות. התוצאה - בשלוש השנים האחרונות הצטמצם מספר משרות הרילוקיישן ב-40%

27.05.2017, 12:50 | מעין מנלה

לארוז את המזוודות, את המשפחה, החיים ולעבור לגור מעבר לים, לראות תרבות אחרת, להכיר אנשים חדשים, ללמוד, להתקדם ולהתמקצע וכל זה על חשבון המעסיק. רילוקיישן. החלום הזה - שהיה משותף לישראלים רבים, בעיקר כאלה שידעו שעבודתם בחברות טכנולוגיה בינלאומיות הופכת אותו לאפשרי יותר - החלום הזה הולך מתרחק.

קראו עוד בכלכליסט

בעבר הלא רחוק, לפני כעשר שנים, חברות טכנולוגיה בינלאומיות היו שולחות כעניין שבשגרה עובדים לחיות מספר שנים במדינה שבה סניף של החברה. היום, בעקבות כמה תהליכים שקרו במקביל, המגמה השתנתה ומספר העובדים שיוצאים לרילוקיישן פחת באופן משמעותי. המשמעות עבור עובדים רבים שאולי חלמו על חיים מעבר לים היא שבמקום להגר למדינה אחרת הם מוצאים את עצמם חיים על מזוודות.

"אנחנו כמעט לא רואים היום משרות פתוחות שמוגדרות כמשרות רילוקיישן", אומר רון שטרן, סמנכ"ל לקוחות בחברת ההשמה בהייטק אתוסיה. אם כבר מוציאים עובדים לחו"ל מדובר בעובדים ותיקים, מייסדים, בכירים או בעלי ידע מיוחד, כך שיש מעט מאוד מודעות דרושים לעובדים שמיועדים להגר לחו"ל.

בשלוש השנים האחרונות, בין 2014 ל-2016 הצטמצם מספר המשרות הפתוחות המוגדרות כמשרות רילוקיישן בכל התחומים ב-40%, כך לפי נתונים של AllJobs. ב-2014 התפרסמו 2,459 משרות כאלה ואילו ב-2016 התפרסמו 1,467 משרות בלבד. כאשר מסתכלים על משרות הייטק הרי שהירידה חדה עוד יותר: בתחום התוכנה נחתכו בחצי מספר המשרות המוגדרות כמשרות רילוקיישן בשלוש השנים האחרונות – מ-177 משרות ב-2014 ל-88 בשנה שעברה. בתחום האינטרנט הייתה נפילה מ-72 משרות ב-2014 ל-19 בלבד ב-2016.  

כבר לא ששים לשלוח ישראלים לחיות בחו"ל על חשבון העבודה, צילום: בלומברג כבר לא ששים לשלוח ישראלים לחיות בחו"ל על חשבון העבודה | צילום: בלומברג כבר לא ששים לשלוח ישראלים לחיות בחו"ל על חשבון העבודה, צילום: בלומברג

אחת הסיבות העיקריות לצמצום במספר העובדים ששולחים לרילוקיישן היא כלכלית. העלות של העברת עובד ביחד עם משפחתו לארה"ב למשל היא כ-250 אלף דולר בשנה וזה לא כולל את השכר של אותו עובד. בארצות הברית שכר של מהנדס פיתוח יסתכם בכ-250 אלף דולר לשנה ולאיש מכירות או מרקטינג השכר יעמוד על כ-150 אלף דולר לשנה. "גן ילדים פרטי בארה"ב עולה כ-2,000 דולר לילד בחודש, פעם חברות היו גם שוכרות את הבית ונותנות לעובד לבחור מתוך כמה אופציות. היום שכירות בהונג קונג למשל היא בסכומים של 8,000 - 11,000 דולר בחודש ולכן חברות לא ממהרות להעביר לשם אנשים. הן מעדיפות לשלם מלון וטיסות. פעם כשכל טיסה הייתה עולה 2,000 דולר לכיוון אז עניין הרילוקיישן היה יותר מקובל, היום זה לא כל כך משתלם", אומר שטרן.

"כשחברה נכנסת לסיטואציה של רילוקיישן היא צריכה לקחת בחשבון שעובד שמגיע עם ילדים ומשפחה, מצריך התחשבות במסגרות ובתמיכה המלאה של כל המשפחה מכל הכיוונים - שיכון, וויזה, היתרי עבודה, וכדומה. מה שאומר שהחברה צריכה לספק מעטפת שעולה לא מעט תקציבית. העלות צריכה להצדיק תועלת", אומרת מיכל גולדשטיין, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Clicktale. עם זאת, לדבריה, הסיבה לפיחות במספר העובדים ששולחים לרילוקיישן אינה כלכלית גרידא. "עובד שחי וגר במדינה או אזור מסוים בעולם, מכיר את התרבות והקהילה בה הוא חי ולכן יהיה לו קל יותר לתת שירות לקהל, מאשר אדם שעובר ממדינה למדינה. ברוב השווקים בהם אנו פועלים אנו מקפידים לגייס עובדים מקומיים. באנגליה יועסק אנגלי, בארה"ב יועסק אמריקאי ובסין יועסק סיני. זה מהלך חכם יותר מבחינת הארגון, מאשר להעביר מישהו מישראל, כי הישראלי ייאלץ לעשות אדפטציה מלאה וזה לוקח זמן רב".

לא צריך לגור בחו"ל כדי להרגיש בחו"ל

 

בד בבד עם הוזלת הטיסות, הטכנולוגיה היום מאפשרת לעובדים לעבוד מישראל ולתקשר בקלות עם חו"ל, בשיחות וידאו איכותיות שגורמות לתחושה של פגישה פנים מול פנים. עובדים לא חייבים לחיות במדינה אחרת בשביל להיות בקשר עם לקוחות בחו"ל או אפילו לנהל צוות עובדים בחו"ל. "יש לנו עובדים ישראלים שמנהלים עובדים אמריקאים ולהיפך, כל מני מבנים ארגוניים שהם פחות תלויי מיקום", אומר סער ביטנר, מנכ"ל Sisense ישראל. לדבריו, עם צמיחת החברה בשנים האחרונות הם יצרו כבר את התשתית שמאפשרת את הפעילות והצמיחה בחו"ל ולכן היום רילוקיישן נדרש רק במקומות מאוד ספציפיים. המקרים שבהם כן מעדיפים לשלוח עובדים לחיות בחו"ל על פני הטסתם לגיחות קצרות הם כאשר מנסים להעביר את תרבות החברה לסניפים אחרים וכן כאשר מדובר בהעברת ידע מקצועי עסקי או טכנולוגי ייחודי. המועמדים לרילוקיישן יהיו אם כך, עובדים בעלי ידע מקצועי ספציפי שמגיעים ממרכזי הפיתוח של החברה בישראל.

"בעידן הגלובלי, קל מאד לתקשר באופן שוטף עם חו"ל וגם הטיסות הפכו דבר שבשגרה ועלותן סבירה. יחד עם זאת, קיימים מקרים אשר נדרשת נוכחות פיזית של עובד ישראלי בעל ידע ייחודי במדינת היעד, ובמקרים אלו נבצע תהליך של רילוקיישן. לאחרונה השלימה החברה תהליך רילוקיישן של שלושה עובדים, אשר עוד בהיותם בארץ עבדו באופן אינטנסיבי למדי עם לקוחות בחוף המערבי של ארה"ב. בשל פערי השעות, עובדים אלו היו צריכים לעבוד בשעות המאורחות של הלילה באופן תדיר, ואף לטוס בתדירויות גבוהות מאד ולהישאר לשהייה ארוכה בחו"ל. על מנת לצמצם את התופעות הללו, ולאפשר לעובדים להיות קרובים ללקוח, רדיס לאבס הציעה לעובדים לבצע רילוקיישן לארה"ב עם בני משפחתם", אומרת דירקטור משאבי אנוש בחברת Redis Labs עדי שטרן. העובדים שכן זוכים לרילוקיישן הם כאלה שיש להם ידע ייחודי שקשה למצוא בארץ היעד או במקרים בהם במסגרת התפקיד נדרש קשר תדיר עם הלקוחות.

מלבד העלויות הכרוכות בהעברת עובד ביחד עם משפחתו לחו"ל, ישנם גם קשיים לוגיסטיים כגון השגת ויזת עבודה, תהליך שעשוי לקחת זמן. כמו כן, מעבר לארץ זרה עם משפחה שיש בה ילדים קטנים שלא תמיד דוברים את השפה הוא לא עניין פשוט. יכול להיות שהשינוי בתפיסה של הגירה לצורך עבודה חל גם אצל העובדים ולא רק אצל המעסיקים. "השוק רק עכשיו מתחיל להפנים שהרילוקיישן כבר פחות מבוקש מפעם. הקונספציות סביב הרילוקיישן השתנו. פעם זה היה החלום של כל ישראלי לעשות את זה בגדול באמריקה. היום התפישות מתחילות להשתנות. נכון, הרבה רואים בזה צעד מרענן, כיפי ומאתגר, אבל באופן עקרוני הרומנטיקה שחשו למהלך רילוקיישן פוחתת גם מהכיוון של העובדים. זה כבר לא משהו שמפנטזים עליו מהסיבה הפשוטה שכולם כבר יודעים ומכירים כל פינה בעולם גם מבלי להיות שם פיזית. התרבות המערבית לימדה אותנו הכל על העולם, ואולי בגלל זה הרילוקיישן פחות זוהר בעיני העובדים", אומרת גולדשטיין.

"חיים על הקו"

המשמעות של צמצום כמות העובדים שנשלחים מטעם החברה לחיות בחו"ל היא שעובדים רבים נאלצים לטוס באופן תדיר ולעבוד בשעות לא שגרתיות בגלל הבדלי השעות. מסיבה זו, אומר רון שטרן, מועמדים שנדרשים לעבוד עם חו"ל מבקשים להגביל את אחוז הנסיעות, כאשר בדרך כלל הם מעוניינים שנסיעות יהיו עד 25% מהמשרה, כלומר שבוע מכל חודש בשנה.

אמנם זה יכול להישמע כיף לטוס כמה פעמים בשנה לחו"ל על חשבון העבודה, אבל עובדים שעושים זאת באופן קבוע לא נהנים מכך. "הרבה עובדים לא אוהבים את העניין של 'להיות על הקו' אבל יש תפקידים שבהם אין ברירה", אומר ביטנר. "אני למשל, טס הרבה וזה לא היה משנה אם הייתי יושב בניו יורק או בישראל. בדרך כלל מדובר בתפקידים בכירים כמו המנכ"ל, ה-CTO שלנו או אנשים שהם מקורות של העברת ידע שצריך להיעשות באתר החברה עצמו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות