צילום: אוראל כהן
יהודים חסרי מנוח: על התערוכה החדשה של האמן שי עבאדי
האמן שי עבאדי מציג בתערוכתו החדשה קשת של דמויות יהודיות: מאמו ועד הוגת הדעות חנה ארנדט
מה הקשר בין כלה סורית יהודייה, הפובליציסטית הגרמנייה חנה ארנדט והדמות המיתית "סינגוגה"? כולן תלויות זו לצד זו ב"חסרי מנוח" — תערוכת היחיד החדשה של האמן שי עבאדי בגלריית שכטר בתל אביב. "אלה דמויות שלא רגילות לחיות יחד", אומר עבאדי בהומור. "אני לא בטוח שהן יסתדרו זו עם זו". התערוכה מתמקדת בדמויות יהודים בעבודותיו של עבאדי שלקוחות משלוש סדרות שונות, ועל כן לא חיו בכפיפה אחת עדיין מעולם.
עבאדי (52) נולד וגדל בירושלים. הוא בעל תואר ראשון מהמדרשה לאמנות ותואר שני מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל־אביב. זה כמה עשורים הוא יוצר סדרות שמורכבות רובן מדיוקנאות של אנשים אמיתיים, שאת הביוגרפיה ואת הסיפורים סביבם הוא חוקר משל היה היסטוריון ולא צייר. אחת המצליחות שבהן היא "פרויקט ארנדט" שעסקה בדמותה של הוגת הדעות הגרמנייה יהודייה חנה ארנדט שפעלה בשלהי המאה ה־20. "זו היתה קצת אובססיה. ציירתי עשרות דיוקנאות שלה. המקום הראשון שבו הוצגה הסדרה היה המוזיאון היהודי בפרנקפורט לרגל 30 שנה למותה, והתערוכה קיבלה באזז אדיר ואחריה הוצגה בעוד מקומות. אפשר היה לראות שההתעניינות באשה הזו הולכת וגוברת”.
בסדרה הבאה שיצר עבאדי "גרמניה האחרת שלי" (בשנים 2008–2007) הוא נכנס עוד יותר לעומקה של ההיסטוריה הגרמנית. "לקחתי שנת שבתון ונסעתי לברלין. בתוך זמן קצר הייתי מוצף לחלוטין בחומרים ומלא סימפטומים של דור ראשון לשואה", הוא מספר. "זו היתה שנה וחצי של עבודה טוטאלית מבוקר עד ערב, ברחבי ההיסטוריה הגרמנית. חקרתי דמויות, פסלים ומונומנטים שנהרסו, דברים שהגרמנים עצמם לא הכירו. כשניסיתי להביא את העבודות לגלריסטים, הם לא הבינו מי הישראלי המטורף הזה שמתעסק במיתוסים גרמניים". בסופו של דבר, הוצגה הסדרה בחלקה בגרמניה ובחלקה במוזיאון הרצליה. בתערוכה הנוכחית מוצגת, בין השאר, העבודה "היהודייה היפה (סינגוגה)" מתוך הסדרה, שבה עבאדי מתייחס לדמות מיתית באמנות ימי הביניים שסימלה את היהדות.
באותה התקופה גילה עבאדי גם טכניקה חדשה — צריבה על עץ באמצעות עיפרון חשמלי. "התחלתי לשרוף את הדימויים בתוך העץ. זה התחבר לי להרס ולחורבן, ומנגד זה יוצא נורא יפה. אלה עבודות קשות טכנית ובדיעבד התברר שגם די חרכתי לעצמי את הריאות, ואחרי שחזרתי אושפזתי בגלל זה. אף שהיו בקשות לעבודות נוספות בסדרה, עזבתי בשלב הזה את נושא גרמניה. היה נראה לי הזוי לשבת בקריית המלאכה ולצייר סקיצות של הרייכסטאג".
הסדרה האחרונה שלו היא "בחזרה ללבנט", שממנה מוצגים, בין השאר, דיוקנאות של אביו ושל אמו, תחת הכותרת "הכלה הסורית". "אני בליל", הוא מספר. "אמי ממוצא חלבי אבל אבא שלה נולד בארץ. סבי מצד אבא נולד בדמשק, עבר לחלב ואחר כך חי כל חייו במצרים. בגיל 70 הוא הגיע לירושלים.הסדרה נוצרה בין השאר בגלל מה שקורה כאן עם המזרחיות לאחרונה. יש איזושהי תחייה, אבל היא מאוד 'פלקטית' — היא לא באה מהמקום של 'בואו נלמד את השפה' אלא מהמקום של 'בואו נשמע מוזיקה מזרחית בגלגלצ'. המזרחי שבי היה חייב להתעורר".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה