סטודנט, אתה נרדם בשיעור? התוכנה תלשין למרצה

בית ספר לעסקים בצרפת יתחיל בקרוב להשתמש בתוכנה שתעקוב אחרי סטודנטים שלוקחים קורסים באמצעות הרשת. התוכנה, שנקראת נסטור (על שמו של זקן יווני חכם מכתבי הומרוס, שלא מפסיק לדבר על כמה שהוא זקן וחכם) נשענת על מצלמת הלפטופ של הסטודנט; היא תנטר את תנועת העיניים שלו ותוכל גם לדעת מתי הוא שולף את הסלולרי שלו כדי להפיג את השעמום.

אם הסטודנט יתחיל "לנקר" (כפי שקורה לא מעט), התוכנה תשלח לו הודעה שתזכיר לו שהוא משלם כסף טוב על הקורס ושכדאי שיעיר את עצמו. אם ימשיך לנמנם, תשלח לו מסרונים קצת יותר תקיפים.  

נרדמת? המחשב ילשין | צילום: sleepcity

מפתחי נסטור אומרים בגאווה שהיא מסוגלת לזהות את הקטעים בהרצאות בהם סטודנטים מאבדים את הקשב - ובהתאם לעדכן את המרצים כדי שידעו היכן להרים את הקול או להפוך את השיעור ליותר מעניין. בינתיים, מכחישים שם שהם שומרים את צילומי הווידאו שמראים את הסטודנטים נרדמים, או שיש בדעתם להשתמש במידע הזה לצרכי פרסומות. הייתי מתייחס לטענה הזו בספקנות הנדרשת.

ההשלכות של הטכנולוגיה הזו הן מעבר למה שקורה באיזה בית ספר צרפתי לעסקים: תוך זמן לא רב, מערכות חינוך עם יותר מדי כסף ופחות מדי מחשבה יתחילו להשתמש בכלים כאלה בעצמם. בישראל, למשל, ישנו פוליטיקאי שהצהיר שעתיד החינוך הוא בטאבלטים ולמידה מרחוק ושלא ברור לו למה צריך מורים וכיתות. כמה זמן יקח עד שאיזה גאון ישתמש בטכנולוגיה דמוית-נסטור כדי לנטר תלמידים ביסודי? האם הטכנולוגיה תתחיל לאבחן המונים כבעלי לקויות וקשיי למידה רק משום שהשיעור משעמם אותם?

מאחורי הקלעים של יוטיוב

מנהיגי ה-G7 הסכימו לאחרונה להצעה כללית של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, להפעיל יותר צנזורה על תוכן ג'יהאדיסטי ברשת, בדגש על סרטונים. ביוטיוב מרגישים את הלחץ הזה כבר חודשים, והם מוחקים תוכן שנראה כאילו הוא ג'יהאדיסטי על ימין ועל שמאל.

הבעיה היא שהג'יהאדיסטים (ולא רק הם, מפיצי שנאה באופן כללי) למדו איך לעקוף את ההגנות של יוטיוב. ברגע שסרטון מפורסם לקהל הרחב, יש לו אמנם תפוצה רבה יותר, אבל באותה המידה קל לזהות אותו ולדווח עליו. יוטיוב, בניגוד לפייסבוק למשל, גם השתפרה משמעותית בחיסול סרטונים שמדווחים כתוכן שנאה למיניו.

מתוך סרטון של דאע"ש בסוריה

אבל יש פתרון: דאעש, או אל קעידה (כן, הם עדיין פה), או סתם ארגון שנאה ימני לבן, מעלים סרטון ליוטיוב - אבל לא פותחים אותו לציבור. במקום זה, הם משתמשים בשלל כלי מדיה חברתית אחרים, שמיועדים לציבור שלהם, כדי לדחוף את הקישור לסרטון שם. התוצאה היא כמויות אדירות של תוכן שנאה שנמצאות מתחת לרדאר של יוטיוב. בינתיים. כמובן שבכל פעם שקישור כזה נחשף ליוטיוב, היא מוחקת אותו - אבל במשחק הזה תמיד יש יתרון לתוקפים. על כל פנים, עד לרגע שבו גוגל תיאלץ לפתח תוכנה שמחפשת אחרי קטעי וידאו ספציפיים ותמחק אותם באשר יהיו. בהתחשב בעליה המהירה של הלחץ הממשלתי, אולי כדאי שתקדים לעשות זאת.

זהירות, הם לא רק גונבים

חוקרי אבטחה מפנים יותר ויותר תשומת לב אל קמפייני התעמולה של ההאקרים הרוסיים, ולא רק ביחס להתקפה על מערכת הבחירות של ארה"ב. דו"ח חדש מאוניברסיטת טורונטו זיהה כ-200 קורבנות של התקפות פישינג מהסוג הזה, רובם המוחלט יריביו של ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין.

אחד הקורבנות להתקפה הוא העיתונאי דיוויד סאטר, חוקר רוסיה ותיק, שבשנת 2003 פרסם את מה שהוא כנראה המסמך המסוכן ביותר לפוטין. האחרון עלה לגדולה לאחר שורה של פיגועים צ'צ'ניים במוסקבה, פיגועים שבהם השתמש פוטין כתואנה למלחמת צ'צ'ניה השניה. בשנת 2003, בספרו Darkness at Dawn, חשף סאטר את העובדה שהפיגועים בוצעו בפועל על ידי שירותי הבטחון הרוסיים, בהנחייתו של פוטין. מקור אחר לידיעה הזו, אלקסנדר ליטוויננקו, נרצח על ידי שירותי הבטחון הרוסים בשנת 2006 בהרעלת פולוניום בלונדון.

אל תעצבנו אותו. פוטין | צילום: אי פי איי

סאטר הוא אזרח מערבי, לא רוסי, ורצח שלו על ידי סוכנים רוסים היה כנראה מסוכן מדי. אבל הוא נשאר ברשימת המטרות של פוטין. באוקטובר האחרון חדרו האקרים רוסים אל חשבון הג'ימייל שלו - ומיהרו להדליף את המיילים לאחד מהאתרים הקבועים שמשמשים אותם, אבל לא לפני שחיבלו בהם.

אחד המיילים היה במקור דיווח של סאטר על העבודה שלו ברדיו ליברטי - אתר תעמולה אמריקאי - אבל שונה כך שיראה שסאטר נמצא בקשרים עם המודיעין האמריקאי, וכאילו יש לו מידע על מה שעומד להתפרסם במספר אתרי אופוזיציה רוסיים. כלומר, המטרה של המייל היתה לסמן את סאטר, עיתונאי ותיק ויריב של פוטין, לא רק כמי שעובד עם שירותי המודיעין האמריקאים, אלא גם כמי שמפעיל עבורם את אתרי האופוזיציה. העובדה שהמייל של סאטר הכיל התייחסויות למאמרים שטרם פורסמו באתרי האופוזיציה הללו מעידה שגם הם כבר נפרצו.

זו לא הפעם הראשונה שההאקרים הרוסים עשו זאת: הם זייפו מסמכים שקשורים ל-Open Society Foundation של ג'ורג' סורוס ב-2015. השיטה הזו מתוחכמת: מספר הזיופים נמוך ביחס לכמות המידע האמיתי, ובהתאם עיתונאים עשויים לטעות ולדווח על הזיופים כעל אמת.

קצרצרים

1. בתחילת החודש הקרוב יצא לאקרנים הסרט הראשון שמוקדש לוונדר וומן, דמות קומיקס אהובה עם היסטוריה בעייתית (גגלו את היוצר שלה, William Marston), ולרגל האירוע, הודיעה רשת בתי קולנוע אמריקאית שתערוך גם הקרנה לנשים בלבד. מיד קפץ עליהם רוגזם של גיימרים אמריקאים מזן גיימרגייטוס מתוסכלוס, עדת טרולים גדולה שתוקפת נשים ברשת כי לדעתם, אין סיבה שיהיו להן זכויות. זה משעשע, כי עד לא מזמן הם זעקו בטוויטר שאין סיכוי שיסכימו ללכת לסרט בו מככבת לוחמת צדק נשית ועכשיו הם בוכים על שלא יוכלו להיכנס לצפות בו. והכי מצחיק: הם קוראים לזה "אפליה על רקע מגדרי".   

2. שירות המובייל AMBER Alert מוכיח את עצמו בארצות הברית: ברגע שמתקבל דיווח על כך שילד נעדר או נחטף במקום ספציפי, כל כלי התקשורת באזור מקבלים התרעה על כך – אבל בו זמנית, כל מכשיר סלולרי באזור מקבל גם הוא נוטיפיקציה. זה איננו SMS שנשלח למספר ספציפי אלא הודעה ממשלתית שנשלחת לכל המכשירים באזור. הנוטיפיקציות הללו מגיעות עם צליל צורמני שמושך אליהן תשומת לב מיידית. עד כה, 857 ילדים ניצלו בסיוע ההתראות הללו.

3. וזה נגמר: מחשב Alpha Go של גוגל ניצח את אלוף העולם במשחק הגו, קא ג'י הסיני, בשלושה סיבובי משחק זה אחר זה. עוד משחק קרס בפני המחשבים והם ממשיכים בצעדיהם לכבוש את העולם. טרם ברור אם סין תצנזר גם את הידיעה הזו, אבל בגוגל כבר הודיעו שאלפאגו עשה את שלו, ייצא לגמלאות ולא יתמודד עוד מול אלופי גו. בזמנו הפנוי הוא יעסוק בדברים מאתגרים פחות, כמו שליטה עולמית טוטאלית.