צילום: שאטרסטוק
העמלה הצולבת היא קרטל לטובת חברות האשראי
יש להגביל את הרווחיות של צדדים לקרטל שכזה – אם בכלל ניתן לו היתר - לתשואה על השקעה חסרת סיכון
עמלה צולבת היא העמלה שמשלמים בתי עסק (באמצעות הסולקים) למנפיקים של כרטיסי חיוב. העמלה הצולבת בישראל נועדה לכסות עלויות ספציפיות שמנפיקים כביכול נושאים בהן עבור בתי עסק, ובמיוחד עלות הבטחת הפירעון של עסקאות בכרטיסי חיוב. מנפיקים מחויבים כלפי בתי עסק לפרוע את תמורתן של עסקאות הנערכות בכרטיסים שהנפיקו, גם אם המנפיקים לא הצליחו לגבות את הכסף ממחזיקי הכרטיסים שביצעו אותן.
בישראל, שיעורה של העמלה הצולבת על כרטיסי אשראי וחיוב נדחה הוא 0.7% והעמלה הצולבת המוטלת על עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי היא 0.3%. שיעור הגבייה הכולל של ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד מהעמלה הצולבת בלבד מתקרב לשני מיליארד שקל בשנה. העמלה הצולבת היא הסדר כובל, כי בניגוד למחיר רגיל שאותו לעולם יש לקונה אינטרס להפחית, ה"קונה" של העמלה הצולבת הוא גם ה"מוכר" שלה. העמלה הצולבת היא תשלום שמשלמים מנפיקים של כרטיסי חיוב (בכובעם כסולקים), לעצמם. לצד המשלם יש אפוא אינטרס לשלם כמה שיותר ולא כמה שפחות.
בפועל, ההכנסות שחברות הכרטיסים גובות כעמלה צולבת, מהוות אצל חברות הכרטיסים הכנסות כפולות. חברות הכרטיסים גובות הכנסות נוספות ממחזיקים, בצורה של דמי מחזיק וריבית. הפועל היוצא הוא שהעמלה הצולבת משמשת לחברות הכרטיסים כמקור רווח משמעותי. לצורך הדוגמה, נניח שקבצנות טעונה רישיון שאמור להינתן רק למי שאין לו מקור הכנסה אחר. כשזהו התנאי, אין ליתן רישיון לקבצן בעל מקורות הכנסה נוספים שבסוף יום נכנס למכונית מרצדס ונוסע לבית מידות ביישוב יוקרה. באותו אופן, הכוונה ביסוד העמלה הצולבת היא לכסות על עלויות שמנפיקים לא מצליחים לגבות, ולא לשמש לצורך כיסוי הכנסות שכבר מכוסות ממקור אחר ו"לאלץ" את חברות הכרטיסים לרווח.
לקבוע שיעור רווחיות מרבי
עד היום ההתמודדות של רשויות תחרות, טריבונלים שיפוטיים ומלומדים עם העמלה הצולבת התבטאה בהצבת חסם עליון על שיעורה. הצעתנו היא לקבוע שיעור רווחיות מרבי (בניגוד לעמלה מירבית), שאליו יוגבלו מנפיקים הגובים עמלה צולבת. לפי הצעה זו יש להגביל את רווחיות מנפיקים הגובים עמלה צולבת לתשואה על השקעה חסרת סיכון. הטעם לכך הוא שהעמלה הצולבת היא קרטל המבטיח למנפיקים שהם לעולם לא יפסידו (לפי הצעתנו העמלה הצולבת תוגדר כך שהיא תכסה על כל העלויות הבלתי מכוסות, ככל שישנן), ועל כן יש להגביל את הרווחיות של צדדים לקרטל שכזה – אם בכלל ניתן לו היתר - לתשואה על השקעה חסרת סיכון.
להצעה זו יש צד נוסף. מנפיקים יוכלו לוותר על עמלה צולבת לחלוטין, ואז רווחיותם לא תוגבל. כמו כן, אנו מציעים ליתן הגנת ינוקא למנפיקים חדשים, שיוכלו לגבות עמלה צולבת לתקופה ראשונית.
חברות הכרטיסים צפויות לטעון, כי לו תמומש הצעתנו, הן ייאלצו להעלות את דמי המחזיק, והדבר יגרום לאפקט כדור שלג שיפגע ברשתות כרטיסי החיוב. זו היא טענת סרק שהופרכה הן אמפירית והן תיאורטית. ראשית, בהגדרה אנו מציעים כי העמלה הצולבת תכסה את כל העלויות שאינן מכוסות, אז אין שום צורך בהעלאת דמי המחזיק (שבהגדרה יכוסו במלואם). שנית, במקומות רבים בעולם הופחתה העמלה הצולבת, אך רשתות הכרטיסים המשיכו לשגשג. שלישית, עבור רבים מהמחזיקים, דמי המחזיק
הם שליליים, בשל הטבות המורעפות עליהם על ידי מנפיקים. מחזיקים למעשה מקבלים כסף כדי לשלם בכרטיסי אשראי! הדבר גורם להחצנת שימוש שמשמעה בורות בקרב הציבור בנוגע לעלות היקרה של כרטיסי האשראי בהם הוא משתמש. הפחתת העמלה הצולבת תתרום להפנמה יעילה של עלות אמצעי התשלום בקרב הציבור.
כך, למשל, האטרקטיביות של כרטיסי חיוב מיידי ביחס לכרטיסי אשראי, שכיום אינה מובנת דיה לציבור, עשויה להתחדד בעקבות הפחתת העמלה הצולבת. אם כך יקרה לא תהא זו פגיעה בשוק של אמצעי התשלום בכלל וברשת הכרטיסים בפרט אלא יתרון נוסף בשווקים אלה. רביעית, בטרם יועלו דמי המחזיק ייאלצו המנפיקים לוותר על רווחי העתק שלהם ועל ההטבות שבהן מנפיקים מסנוורים את המחזיקים כדי לתמרץ אותם לעשות שימוש יתר בכרטיסי אשראי. כלומר, קיים מרווח רווחיות גדול לחתוך בו (רווח והטבות) לפני שמגיעים לקיצוץ בבשר החי (עליית דמי מחזיק). חמישית, הפחתת העמלה הצולבת תביא להקטנת העמלה המושתת על בתי עסק. הפחתה זו צפויה להביא להרחבת וגידול רשת הכרטיסים ולא לפגיעה בה. כל אלה ועוד צפויים לשפר את הרווחה החברתית.
עו"ד אורי ברעם הוא מומחה להגבלים עסקיים שעל עבודת המחקר האקדמית שלו מבוססת רשימה זו. עו"ד אלעד מן הוא מומחה לרגולציה כלכלית ויועמ"ש הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר).המאמר מבוסס גם על נייר העמדה שהגישה "הצלחה" לבנק ישראל
2 תגובות לכתיבת תגובה