אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדמוקרטיה היחידה... צילום: רויטרס

הדמוקרטיה היחידה...

גולדן סטייט ווריירס בנתה תרבות דמוקרטית שבה כוכבים גדולים מקריבים מעצמם כדי לעבוד יחדיו למען מטרה אחת: אליפות

30.05.2017, 11:59 | אוריאל דסקל

בקיץ האחרון, משלחות של מספר קבוצות NBA הגיעו לבית בהמפטונס, לונג איילנד ניו יורק, בו ישבו קווין דוראנט ופמלייתו במשך מספר ימים. כוכב אוקלהומה סיטי ת'נאדר, שסיים את החוזה שלו והיה מוכן לעזוב את קבוצתו, נפגש בין ה-1 ביולי ל-3 ביולי עם בוסטון סלטיקס, מיאמי היט, לוס אנג'לס קליפרס, סן אנטוניו ספרס וגולדן סטייט ווריירס.  

קראו עוד בכלכליסט

דוראנט וטספ קארי. קווין דאג, צילום: איי אף פי דוראנט וטספ קארי. קווין דאג | צילום: איי אף פי דוראנט וטספ קארי. קווין דאג, צילום: איי אף פי

משלחת של לוס אנג'לס קליפרס "פוצצו לו את המוח" עם מצגת פאוור-פוינט מרשימה. מיאמי היט, בראשות פאט ריילי, הגיעה אגרסיבית. ריילי הניח את הטבעות שזכה בהן כשחקן וג'נרל מנג'ר על השולחן של דוראנט (הוא נוהג לעשות זאת בכל משא ומתן - כולל עם לברון ג'יימס לפני מספר שנים). סן אנטוניו ספרס ניסתה למכור לדוראנט את התרבות הרצינית של המועדון הטקסני והמעלות הרבות שיש לסגנון האימון של גרג פופוביץ'. ובוסטון סלטיקס גייסה את כוכב ניו אינגלנד פטריוטס, טום בריידי, כדי לשכנע את דוראנט שבירוק הוא יכול להפוך לאגדה של הסלטיקס.

כל קבוצה הציגה את החזון שלה, הנכסים שלה, העיר שלה והעתיד שלה בפני דוראנט, שבאמת ובתמים רצה להכיר כמה שיותר פרנצ'ייזים לפני שהוא מקבל החלטה לעזוב קבוצה שבילה בה את כל הקריירה ב-NBA לו.

ולכן, בוב מאיירס, הג'נרל מנג'ר של הווריירס, סיפר ש"הבטן שלו כאבה מלחץ" כאשר הגיע לפגישה עם דוראנט. היו לו הרבה יתרונות ביד - אבל הוא גם ידע שדוראנט חושש להגיע לקבוצה שרצה טוב ביחד. הוא היה צריך להציג בפניו הרבה יתרונות מחוץ לתחום הכדורסל. ויש המון כאלו לווריירס.

מה קארי יחשוב?

העיר סן פרנסיסקו מושכת והקבוצה עומדת לעבור לאצטדיון חדש בה. היא מושכת במיוחד את דוראנט בגלל סיליקון ואלי - וזאת מאחר שדרך החברה שלו, Durant Company, הוא משקיע כסוג של אנג'ל בסטארטאפיסטים. הסופר-אנג'לים שיושבים במושבים הצמודים למגרש באורקל ארנה והחברות של דוראנט עם לורן פאוול ג'ובס, אלמנתו של סטיב ג'ובס שמייעצת לו בעמותת הצדקה, גם כן העניקו יתרון לווריירס. ואולם, הדברים הללו שהציגו בפניו לא הרגיעו את דוראנט, שהיה מודאג בעיקר מאיך סטף קארי, הכוכב הגדול של הווריירס, יקבל אותו לקבוצה. "דוראנט ידע עד כמה כוכבי NBA יכולים להיות טריטוריאליים", כתב מרקוס תומפסון שמסקר את גולדן סטייט עבור מרקורי ניוז. "הוא היה חייב לוודא שקארי רצה אותו בקבוצה לפני שהוא עושה את הקפיצה אליה".

הבעלים, ג'ו לאקוב הכין פאוורפוינט על עתיד הפרנצ'ייז, סטיב קר דיבר עימו על אסטרטגיית כדורסל ומאיירס דיבר איתו על איך הקבוצה נבנית. ואולם, היתה זו שיחה עם השחקנים המובילים האחרים - קארי, דריימונד גרין, קליי תומפסון ואנדרה איגודלה, רק הם, בלי כל החליפות - ששכנעה את דוראנט לחתום בווריירס. "דוראנט אהב את שפת הגוף בחדר, את השיחה ללא מאמץ שהיתה לו עם כל השחקנים", אמר מאיירס. היתה זו הודעת סמס של קארי שסגרה את הדיל.

"דוראנט דאג בקשר לכך שקארי לא יהיה מוכן לקבל אותו לקבוצה", אמר מאיירס לוועידת סלואן ב-MIT. "אבל קארי הראה לו שהוא מוכן להקריב מהדקות ומהזריקות שלו ומסגנון המשחק שלו בשביל לנצח, בשביל אליפות. וזה עשה את ההבדל עבור דוראנט".

לפי מאיירס: "לכולם היה תפקיד בגיוס דוראנט. דריימונד הוא מסוג הבחורים הללו שנותן לך מכה על הראש ואומר לך - יאללה, בוא לשחק איתנו. איגודלה הוא חבר של דוראנט ומשקיע בסטארטאפים, הוא אח גדול ואמר לו - 'תראה, סמוך עליי. אני גם עזבתי קבוצה וסטטוס של כוכב. בוא לווריירס. וסטפ, הוא לא כזה. הוא ישלח לך סמס יום למחרת הפגישה. טקסט חזק. ואמיתי".

סטפ העניק לדוראנט את החיבוק שהוא צריך כדי להרגיע את הדאגה הגדולה ביותר שלו. הוא הרגיע אותו שהוא לא ראסל ווסטברוק.

וזה הסיפור של הווריירס. קבוצה של אנשים טוב ושונים זה מזה, שבמקרה הם שחקני על., צילום: רויטרס וזה הסיפור של הווריירס. קבוצה של אנשים טוב ושונים זה מזה, שבמקרה הם שחקני על. | צילום: רויטרס וזה הסיפור של הווריירס. קבוצה של אנשים טוב ושונים זה מזה, שבמקרה הם שחקני על., צילום: רויטרס

 חבורה של אנשים שונים

דוראנט היה ילד ארוך ומוזר "בלי הרבה חברים" מפרבר של וושינגטון DC. הוא גדל רק עם אמא עובדת והיא דווקא טיפחה את המוזרות הזו, כי זה אומר שהוא לא היה "ילד מגניב" שמבלה עם הפושעים הרבים בשכונה ומתרכז רק בכדורסל. סטפ קארי הוא בן של שחקן NBA לשעבר שגדל בבתי ספר דתיים בעיקר ואימו, הספורטאית גם כן, היתה ההורה הדומיננטי בהתפתחותו. הוא חושב שהוא בר מזל להיות חתום על חוזה קטן יחסית לתרומתו ולהצלחתו, 44 מיליון דולר כי "עם הכסף הזה אני יכול להבטיח את עתיד משפחתי". קליי תומפסון גם כן ילד של שחקן NBA לשעבר אך בניגוד לקארי הוא היה ילד פרוע יחסית שהסתבך בצרות בקבוצותיו וגם עם החוק (עישון סמים). דריימונד גרין גדל בעוני של מישיגן וגם לאחר שחתם על חוזה של מיליונים החליט לגור באמרוויל, פרבר של אוקלנד, בגלל שסן פרנסיסקו "יקרה מדי". "הייתי עני כל חיי וחסכתי כסף, אני לא אחייה באותה צורה - אבל כן על פי אותם עקרונות" אמר. כתבי כדורסל מגדירים אותו כ"אחד מהשחקנים הכי פחות אנוכיים" שהם מכירים. הוא תרם כ-10% מהכנסותיו בקריירה (כ-3 מיליון דולר), לאוניברסיטה שלו, מישיגיין סטייט - התרומה הגדולה ביותר של ספורטאי לאוניברסיטה בכל הזמנים.

וזה הסיפור של הווריירס. קבוצה של אנשים טוב ושונים זה מזה, שבמקרה הם שחקני על. הם מסתדרים זה עם זה - בונים זה על זה ומחבקים זה את זה. על המגרש ומחוצה לו. חיבור של אנשים עם אישיות שונה שמייצרים כדורסל שונה לחלוטין ממה שאי פעם נראה בעבר. ועושים זאת בדרך פתוחה, אנושית ואלגנטית.

"הם האנשים הכי לא אנוכיים שפגשתי בחיי" אמר ג'אבייל מקגיי, הסנטר של הקבוצה לעיתונאים. "הם תמיד מחפשים אותך על המגרש, ואם אתה פנוי למסירה - הם ימסרו לך. הם לא יזרקו זריקה גרועה מתוך אנוכיות".

הקרבה ודמוקרטיה

אחד מהאלמנטים שמאפשרים אווירת עבודה כזו ב-NBA זו התרבות השלטת במועדון. "לכולם כאן יש קול" הסביר מייק בראון, עוזר המאמן של הקבוצה, לעיתונאים. "זה משהו מאוד ייחודי וטיפה קשה להבין מחוץ למערכת - הכל כאן מאוד משוחרר (loose). אבל בצורה טובה. וזה מתאים לקבוצת שחקנים הזו. ככל שיותר משוחרר כאן, כך הקבוצה יותר משוחררת, וכך לכל אחד יש יותר בעלות ואחריות על הקבוצה". בראון - שהגיע בקיץ למערכת וכיום הוא המאמן בפועל, בעקבות פציעתו של סטיב קר, המאמן הראשי - טוען שהווריירס הם מערכת "דמוקרטית".

מוזיקה בחדר ההלבשה ובחימום, כולם אומרים את דעתם, שחקנים שדוחפים את עצמם וחבריהם להתאמן יותר וכולם "מקריבים" את הסטטיסטיקות האישיות שלהם בשביל הקבוצה: מקארי - שזנח את הרעיון של להיות כוכב על יחיד בקבוצת עלית והחליט, למען סיכוי גבוה יותר לאליפות, לוותר על זריקות, נגיעות בכדור ומעמד למען כוכב נוסף - ועד שחקני ספסל. "כולם כאן רוצים להיות מוצלחים, כולם רוצים לזכות באליפויות וכולם מבינים שבשביל שזה יקרה, צריך להקריב" הסביר ג'יימס מייקל מקאדו, שחקן הספסל של הקבוצה.

רון אדאמס סיפר ל"ניו יורק טיימס" שהתפקיד של דוראנט בתחזוק וחיזוק הדמוקרטיה הזו היה קריטי. "עבור שחקן מהמעמד שלו, זה מדהים" אמר אדאמס. "הוא פשוט רצה להתאים לקבוצה - לא כפה את עצמו עליה".

כפי שניתן לצפות, האווירה בקבוצה, מקורה בהנהלה ובבעלות.

זה מתחיל בכך שבניגוד למועדונים אחרים, אין משרדים להנהלה ומשרדים למנהלי הספורט - המשרדים של ה"Back office", המנהלה וה-Front Office, החלק המקצועי - הם אותם משרדים.

הבעלות, שמורכבת ממספר משקיעים שהראשי הוא ג'ו לאקוב, מגיעה מעמק הסיליקון ומניהול קרנות הון סיכון. לאקוב לא היה מנהל קרן הון הסיכון הראשון לרכוש קבוצת ספורט, אבל הוא הראשון לנהל אותה לפי מה שאפשר לכנות "כללי עמק הסיליקון": ניהול גמיש, תקשורת פתוחה, הטמעת תובנות של יועצים חיצוניים, והערכה וניתוח בלתי פוסקים של שיטות הניהול.

זה מעניק לווריירס יתרון גדול על פני יריבותיה.

רוב בעלי קבוצות הספורט התעשרו מעסקים מסורתיים וכך הם ניהלו את הקבוצות שלהם - בצורה אוטוקרטית ולעיתים צרת אופקים שבה ניהלו את החברות שלהם. אבל לאקוב מעדיף להקיף את עצמו במומחים ולנצל את הידע שלהם. זה מתחיל במומחי כדורסל שהוא מביא. ג'רי ווסט, כוכב לוס אנג'לס לייקרס לשעבר ומי שאחראי לבניית שושלות מוצלחות של הלייקרס. וגם סטיב נאש, MVP של הליגה לשעבר, שהיה אחראי למשחק הזורם והמהיר של פיניקס סאנס בתחילת העשור (סטיב קר היה יועץ של אותה פיניקס בזמנו).

גולדן סטייט מגיעה לסדרת גמר שלישית ברציפות נגד קליבלנד קאבלירס, שחזרו בשנה שעברה מפיגור 3-1 כדי לנצח 4-3 בסדרה היסטורית. אחת מהסיבות לשינויים בסגל של הווריירס היה אותו הפסד כואב וצירופו של דוראנט, אחד מהשחקנים הגדולים בדורו, אמור להבטיח שלווריירס יהיו את כל הכלים להתמודד עם לברון ג'יימס והחברים.

השינוי, כאמור, היה יכול להרוס את הכימיה שנבנתה במשך שנים על ידי המערכת, אבל המוכנות להקרבה, אישית ומקצועית, הובילו לכך שהקבוצה משחקת יותר קבוצתי. גם עם דוראנט, הקבוצה היא אחת ממוסרות הכדור הטובות בליגה ושחקניה רשמו יותר אסיסטים העונה מאשר העונה שעברה וגם בפלייאוף (27.8 למשחק במקום 24.3 בפלייאוף שעבר).

"קיבלתי החלטה נכונה, 100% נכונה" אמר דוראנט ל-ESPN לאחרונה. "אם ננצח או נפסיד בגמר, אני מרגיש שזה המקום שני צריך להיות בו. ואנחנו צריכים, חייבים ליהנות מהכל. בעתיד, כשנסתכל אחורה על כל התקופה הזו, היא תיהיה רק זיכרון - ואנחנו רוצים שהוא יהיה טוב, ויילך איתנו לכל החיים".

תגיות