סין עושה בית ספר לארה"ב: היקף התשלומים במובייל - פי 50

תשלומי המובייל מהווים כבר זמן רב את הדבר החם הבא, אבל השוק המערבי טרם אימץ אותם אל ליבו. באסיה ובאפריקה לעומת זאת מדובר בהצלחה עצומה. עיתון "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" דיווח בתחילת השבוע שהיקף התשלומים של תושבי סין מגיע לכ-5.5 טריליון דולר או 38 טריליון יואן בשנה שעברה.

מדובר בהיקף גדול מאוד - הוא מייצג כמחצית מסך התוצר הלאומי הגולמי של סין. לשם השוואה, בארה"ב היקף כל תשלומי המובייל הגיע לכ-112 מיליארד דולר בלבד ב-2016, כך על פי נתונים של חברת פורסטר. המשמעות היא שבסין, שאוכלוסייתה אמנם גדולה פי ארבעה ויותר, משתמשים באמצעי התשלום האלה פי 50 יותר מאשר במדינה המתקדמת ביותר בעולם המערבי מבחינה טכנולוגית.

ביידו | צילום: בלומברג

עם זאת, הדרך של הסינים להשתמש באמצעי תשלום מבוססי מובייל אינה רק דרך ארנקים אלקטרוניים של חברות כגון וויצ'אט של טנסנט, אנט פייננשל של עליבאבא או ענקית האינטרנט ביידו. רוב השימוש מתבסס על סריקה של קודי QR, אותן מדבקות שמשמשות במערב כקיצור לקישורים עבור הנייד.

השימוש ב-QR הפך לכל כך נפוץ שניתן לשלם בעזרתם אפילו טיפים. לא נדיר לראות מלצרים, ברמנים או אפילו טבחים כשקוד QR מוטבע על בגדיהם כך שניתן להשאיר להם טיפ ישירות. לקוחות רבים מציינים שהשירות השתפר פלאים מאז שהתופעה החלה לתפוס תאוצה ומלצרים דיווחו לעיתון "בייג'ינג מורנינג פוסט" ששכרם עלה בכ-3,000 יואן בחודש עקב כך.

בחודש שעבר התפרסם שכלה ענדה קוד QR על שמלתה כדי לאפשר לאורחים לשלוח לה את הצ'קים ישירות לחשבונה. מחמותה לא ראתה את הרעיון בעין יפה מה שהוביל לוויכוח סוער שזכה לסיקור בעיתון מקומי. גם הומלסים נצפו עם שלטים שעליהם יש קוד QR עבור התורמים הנדיבים.

אבל בסין כמו בסין, קודים אלה משמשים גם את השלטונות לזיהוי ומעקב אחרי אזרחים. בכפרים הסיניים השלטונות המקומיים מדביקים את ה-QR לבתי האיכרים כדי לאמת את הדיווחים שלהם על גודל המשפחה או למעקב אחרי עבירות בנייה, למשל. הצלחת ה-QR בסין חייבת הרבה לחברות האינטרנט שמצאו בשיטה דרך טובה לחבר את העולם האמיתי עם עולם התשלומים הווירטואליים.

אבל שם גם טמונה הסכנה, כ-23% מסך כל הנוזקות והווירוסים מועברים בסין דרך קודי QR זדוניים. אבל בינתיים זה לא מונע את המשתמשים הסינים להצביע בסמארטפונים ולהעדיף את השימוש בהם על פני כלאמצעי תשלום אחר.