אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יועצו האישי של רה"מ מקדם הקמת מגדלים בבנייני האומה צילום: מיקי נועם אלון

בלעדי לכלכליסט

יועצו האישי של רה"מ מקדם הקמת מגדלים בבנייני האומה

בניגוד לעמדת רמ"י, ולאחר שנאסר על ראש הממשלה להשתתף בדיון בשל ניגוד עניינים - אישרה הממשלה פרויקט להקמת מגדלי משרדים במתחם בנייני האומה. מקורבו של נתניהו עו"ד דוד שמרון הוא יו"ר בהתנדבות של דירקטוריון בנייני האומה

01.06.2017, 06:47 | אמיתי גזית

היועץ המשפטי לממשלה הנחה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לא להשתתף בדיון ובהצבעה שהתקיימו ביום ראשון השבוע בישיבת הממשלה בנוגע לתוכנית להקמת מגדלי משרדים ומלון במתחם בנייני האומה. הסיבה - יו"ר דירקטוריון בנייני האומה הוא עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו ויועצו האישי של ראש הממשלה, הממלא את התפקיד בהתנדבות.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", ההחלטה נועדה להקנות לבנייני האומה זכויות בשווי מאות מיליוני שקלים לבניית מגדלי משרדים ובית מלון, וזאת בניגוד לעמדת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

גורמים במשרד המשפטים מאשרים כי מעורבותו של שמרון גרמה להם לבדוק ביתר זהירות את התוכנית, אך הבדיקות לא העלו ממצאים לקידום אינטרסים אישיים.

בנייני האומה הוא מרכז קונגרסים המופעל על ידי חברה פרטית בשם "מרכז הקונגרסים הבינ"ל — בנייני האומה". החברה שייכת לעיריית ירושלים (25%) והסוכנות היהודית (75%).

דוד שמרון מונה ליו"ר דירקטוריון החברה במחצית 2014, ביוזמת יו"א הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ובברכת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

כיום השטח הבנוי בבנייני האומה הוא כ־35 אלף מ"ר, בעיקר של אולמות קונגרסים וכנסים. בבנייני האומה ביקשו להגדיל את השטח הבנוי של מרכז הקונגרסים, אך לחברה אין די משאבים למימון הפרויקט שעלותו מוערכת ב־500 מילון שקל. כך נולד הרעיון כי ההכנסות משיווק הקרקע למשרדים ומלון ייכנסו לקופת בנייני האומה לצורך מימון פרויקט הרחבת מרכז הכנסים. אלא שברמ"י גרסו כי חוזה החכירה מאפשר לבנייני האומה להקים מרכז קונגרסים בלבד, ואף דרשו לפצל את התוכנית לבניית משרדים מהתוכנית להרחבת מרכז הקונגרסים.

דוד שמרון, צילום: מיקי נועם אלון דוד שמרון | צילום: מיקי נועם אלון דוד שמרון, צילום: מיקי נועם אלון

עם מינויו החל שמרון לקדם פתרון שיאפשר את הגשמת המהלך. כדי לדלג על התנגדות רמ"י ביקש שמרון את הסכמת קק"ל להעברת הקרקע לבעלות חברה־בת שלה — הימנותא. העברת הבעלות תאפשר לפעול בלי הסכמת רמ"י. קק"ל והימנותא הסכימו לשתף פעולה עם המיזם, אך התנו זאת בקבלת תמורה.

ארנון פלמן, סגן יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים בקרן, מסביר ל"כלכליסט" כי דרש שהמהלך יהיה על בסיס כלכלי: "הרי מדובר בחברה כלכלית, בבעלות הסוכנות היהודית ועיריית ירושלים שמתכוונות להרוויח ממנו כסף. אני יכול לתת נכסים במתנה?! הולכים להקים שם מלון, דירות, קניון על נכס שלי. למה שאוותר לטובת גופים אחרים שירוויחו כסף?!".

החלטת הממשלה ביום ראשון העניקה רוח גבית ליוזמה של חברת בנייני האומה שאותה קידם דוד שמרון, לקבלת הקרקע לשימוש עבור הפרויקט. ההחלטה מורה לראש מועצת מקרקעי ישראל, שהוא שר האוצר משה כחלון, לקדם את החלפת הקרקע, בכפוף לאישור דירקטוריון קק"ל.על פי גורמים בקק"ל, הקרקע שווה כיום כ־350 מיליון שקל. להערכת שמאי המקרקעין הירושלמי קובי ביר, אישורה של תוכנית הבנייה תוסיף לערך הקרקע 800 מיליון שקל ויותר.

עו"ד שמרון העדיף לא להגיב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות