צילום: שאטרסטוק
משיימינג ועד מאסר: מה ניתן לעשות נגד סרבני גט?
לבית הדין הרבני יש סמכות בחוק להטיל סנקציות על גברים שמסרבים לתת גט ללא הצדקה. בין השאר יש אפשרות לעכב או לשלול גמלה או קצבה, לאסור יציאה מן הארץ, לאסור החזקת רישיון נהיגה, להחזיק חשבון בנק ואפילו מאסר
בשנים האחרונות התמעטו הבעיות של מסורבות גט, וזאת לאור העובדה שבתי הדין הרבניים שינו את גישתם, והם כבר אינם מאפשרים לעכב גט ללא הצדקה, וממהרים יותר לתת פסקי דין לחיוב בגירושין כאשר הם מבינים שאין סיכוי לשלום בית. סיבות נוספות הן המאבקים התקשורתיים, יש שיאמרו "השיימינג" שמבצעים בסרבנים והלחץ עליהם הולך וגובר ויש שיטענו כי הסכמי ממון שבני הזוג חותמים עליהם טרם הנישואין המסדירים את כל נושאי הרכוש באופן שאין על מה לריב, ולכן אין סיבה למשוך את הגט.
ובכל זאת עדיין קיימים מקרים קיצוניים של סרבני גט, לדוגמא צביה גורדצקי, שנחשבת עגונה כ- 17 שנה, ועדיין בעלה מסרב לתת לה גט ולאחרונה פצחה צביה בשביתת רעב מחודשת מחוץ לכנסת.
אפשרויות רבות עומדות בפני אישה שבעלה מסרב לתת גט ללא הצדקה וכמובן שהמקום הטבעי לנושא זה הינו בית הדין הרבני. למעשה, לבית הדין ישנה סמכות בחוק להטיל סנקציות על סרבני גט. בין השאר ישנה אפשרות לעכב או לשלול גמלה או קצבה, לאסור יציאה מן הארץ, לאסור החזקת רישיון נהיגה, להחזיק חשבון בנק ובמקרים קשים יותר ניתן אף לאסור סרבן גט בבית הכלא ולשלול ממנו חופשות, שליחת מכתבים, קבלת מבקרים, להשתתף במסגרת לימודית ועוד.
אך ישנה סמכות נוספת שבתי הדין אינם מרבים להפעיל אם בכלל - לשלוח את הסרבן לצינוק ולשלול ממנו כל אפשרות של כתיבה, או כל דבר אחר עד אשר יסכים לחתום ולשחרר את העגונה. על פי החוק, לאחר 30 יום מיום שנאסר שבהן מסרב הגבר לתת את הגט ניתן להכניסו לבידוד (צינוק). סנקציה זו אינה מופעלת בדרך כלל בגלל פגיעתה בחופש הפרט, אך ישנם מקרים שבאמת מוצדק להפעילה, שהרי גם עגינות היא פגיעה בחופש הפרט.
מעבר לסנקציות המוטלות על סרבן הגט בבית הדין הרבני, ישנה אפשרות נוספת של הגשת תביעה אזרחית נזיקית כנגד הבעל לפיצוי כספי בגין הסבל שנגרם לאשה עקב סירובו אך ישנה בעיה בפתרון זה של הגשת תביעת נזיקין כך שגם אם הבעל "יישבר" ויסכים להתגרש לאור התביעה, עלול בית הדין לסרב להסדר הגט שכן יראה בכך גט מעושה שניתן מתוך אונס ולא מרצון טוב של הבעל. (מדובר בעיקר במקרים בהן אין חיוב מפורש של גט).
בית הדין הרבני עדיין זהיר בהטלת הסנקציות ולמרות הלחץ שמופעל על הסרבן, ישנן פתרונות לבעיה של עיגון ויש להפעיל את הסנקציות המורות בחוק ללא חשש עד לכדי מאסר בצינוק ובתוספת הפתרונות האחרים לרבות, תביעות נזיקיות, שיימינג בעידן החדש באמצעות המדיות החברתיות וכתבות בתקשורת המסורתית, מספר הסרבנים ילך ויתמעט והתופעה תלך ותכחד.
הכותב הינו עו"ד עדו דיבון, בעל משרד דיבון ושות' המתמחה בדיני משפחה
5 תגובות לכתיבת תגובה