פלורנטינו פרס תמיד משיג את הפרס שהוא רוצה

בתחילת 2006 נאלץ פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, לפרוש מתפקידו. אמנם תחתיו הפך המועדון הספרדי מגוף כושל שנמצא בחובות למותג נחשק וגוף כלכלי מניב רווחים, אבל ארבע שנים ללא תואר, פיטורי מאמנים אינסופיים וביקורות נרחבות נגדו, גררו אותו להחלטה הקשה - עזיבת המועדון.

פרס עוד ניסה לשלוט במועדון בשלט רחוק עם נשיאים מהפמלייה שלו, אבל הניצחון של רמון קלדרון בבחירות בקיץ 2006 הביא לסיום המוחלט של שלטון פרס. פרס הבטיח לחזור למועדון - הוא רצה זאת. ופרס תמיד מקבל את מה שהוא רוצה.

מאז 2006 ועד 2009, למרות שתי אליפויות, ערגו במדריד לנשיא שהוא "אדם עליון" (כפי שתיאר את פרס המנהל הספורטיבי לשעבר, חורחה ואלדנו). "אדם עליון" עם קלאסה, שאיפות, נחישות, חזון ותשוקה לריאל מדריד – תכונות שמילה ספרדית אחת מגלמת - "מדרדיסטה".

בקדנציה הראשונה שלו פרס הואשם בכוחנות ועריפת ראשים זריזה מדי למאמנים, אבל "הוא היה האיש הכי חשוב למועדון מאז סנטיאגו ברנבאו", לפי אלפרדו רלאנו, עורך יומון הספורט החשוב "אס". "ולהיות חשוב כמו ברנבאו זה הרבה. ברנבאו היה האיש שהפך את ריאל מדריד לריאל מדריד".

"אני מבטיח להחזיר את הכבוד, האתיקה והכנות לריאל", אמר פרס במסיבת העיתונאים ועקץ את קודמו, רמון קלדרון, שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשיות שחיתות קטנות ומביכות כגון קניית קפה עם כרטיס האשראי של המועדון ופרשות שחיתות גדולות יותר שכוללות האשמות לזיוף קולות בהצבעות של חברי המועדון. הקבוצה גם הובכה בניסיונותיה הנואשים והמביכים להחתים "שם גדול" – כמו כריסטיאנו רונלדו, זלאטן איברהימוביץ' או פרנק ריברי, ולכן הסתפקה בעיקר בהבאת כמה שחקנים הולנדים בינוניים עד סימפטיים, שעלו 130 מיליון יורו ולא הותירו חותם גדול מדי על השם ריאל מדריד.

ב-2009 פרס הבטיח להביא שחקנים ספרדים בכירים כגון צ'אבי אלונסו ושחקני על כגון כריסטיאנו רונלדו וקאקה. הוא גם הבטיח להחזיר דמויות כגון חורחה ואלדנו וזינאדין זידאן למועדון. את תמיכת העיתונות המקומית הוא קיבל כמעט באופן אוטומטי - בגלל קשריו המצוינים עם עיתונאים ועורכיהם וגם בגלל שבדרך כלל עמד בהבטחותיו. "אם פרס מבטיח את רונלדו, רונלדו יגיע", נכתב באחד הדיווחים.

הוא חזר למועדון בסערה - ו"עשה בשנה מה שעושים בדרך כלל בשלוש" - כולל קיום כמעט כל הבטחותיו.

המסע לחיזוק המותג

פרס גם שינה את החוקים כדי למנוע תחרות מבחוץ (כל מי שברצונו להיות נשיא ריאל צריך להציג ערבויות אישיות על סך 15% מתקציב המועדון - ומדובר בהרבה מיליונים) ויצא למסע לחיזוק המותג ריאל מדריד. "הנשיא פלורנטינו פרס אובססיבי כי הוא רוצה שריאל תהיה בעצמאות כלכלית מלאה", אומר פרדריק הרמל, פרשן "אס", "ריאל מדריד מייצרת הכנסות בזכות עצמה, ובגלל שהיא אינה בבעלות מיליארדר הכוח שלה טמון ביכולת שלה לייצר הכנסות בעצמה".

השבוע קיבל המועדון אישור לשפץ את אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, שבמסגרת הסכם חסות ענקית עם אבו דאבי שמו גם יוחלף. המהלך צפוי להגדיל את הכנסות ריאל מדריד ולהוביל אותה להכנסות של כמיליארד יורו עד 2022 - מטרה של פרס מאז תחילת העשור הנוכחי.

פרס רצה לשפץ את הברנבאו קיים כבר שנים ארוכות, והוא רצה להזיז את העניינים קדימה הרבה יותר מוקדם. בגלל ענייני בירוקרטיה ופוליטיקה, העניין התעכב - אבל, כאמור, פרס תמיד מקבל מה שהוא רוצה.

מאיפה הגיע פרס הזה ואיך הוא נהפך לאחת מהדמויות החזקות בספרד?

מהנדס עירוני צעיר עם שאיפות גדולות

פרס למד הנדסה אזרחית באוניברסיטה במדריד, עבד בעיריית מדריד ובמשרד התחבורה הספרדי. את הרעב שלו לשליטה וכוח הוא לא הסתיר אף פעם וניסה להיכנס לפרלמנט עם מפלגה חדשה. הוא לא צלח והחליט להתמקד בעסקים. את קשריו והידע שלו מעמדותיו הציבורית ניצל כדי לרכוש, ביחד עם שותפים, את חברת הבנייה שפשטה רגל, פארדוס. הוא שיקם אותה וב-1993 איחד את החברה עם מספר חברות אחרות. כך הוקמה חברת ACS שנהפכה לאחת מחברות הבנייה הגדולות בעולם שהיתה גם אחד מנועי הצמיחה של הכלכלה הספרדית.

צבירת החוזים והכוח של ACS לא היתה מקרית. לצד תכנון עסקי בצורה נכונה, פרס עסק לא מעט ביצירת קשרים עם מקבלי החלטות. ולעתים רבות חיזק את קשריו באמצעותתשלומים כאלו ואחרים. "יש משהו כאן, אני לא יכול לשים את האצבע שלי על זה", אמר שופט ספרדי לפרס במהלך דיונים משפטיים ב-Operación Púnica, פרשת השחיתות הגדולה ביותר בתקופה האחרונה, בה היו מעורבים בכירים בעולם הפוליטי והעסקי הספרדי, כולל פרס עצמו. נשיא ריאל מדריד לא נמצא אשם בשום צורה - אבל השופטים כן הדגישו את שהוא היה מעורב, בצורה כזו או אחרת, בעסקים לא חוקיים.

ב-1995 ניסה את מזלו בריצה לבחירות בריאל ונכשל. בשנת 2000, כשהוא מחוזק הרבה יותר - מבחינה כספית ומכך שהמועדון היה בבור גדול וחיפש איש ניהול חזק - הוא כבר זכה בבחירות עם הבטחה להביא את לואיש פיגו ולשקם את מעמדה של הקבוצה.

כשפרס מונה לנשיא הקבוצה ב־2000, ריאל מדריד היתה בחובות של כ-500 מיליון יורו והכנסות של פחות מ-138 מיליון יורו (מקום 5 באירופה). הוא הבטיח להגדיל את ההכנסות ולצמצם את החוב. עד מהרה, הגיע לסיכום על מכירת מגרש האימונים הישן לעיריית מדריד במחיר של יותר מ־500 מיליון יורו. העירייה מכרה את השטח לקבלנים שבנו עליו ארבעה גורדי שחקים - שאותם מכנה פרס, עד היום, "פיגו", "זידאן", "רונלדו" ו"בקהאם", ארבעת "הגלאקטיקוס" המקוריים. העסקה נחקרה על ידי הרשויות והאיחוד האירופי מתח עליה ביקורת - אבל הסוסים עזבו את האורווה ממזמן. ריאל מדריד נבנתה מחדש עם הכסף הזה.

כשפרס חזר ב-2009 למועדון הוא הבטיח למועדון הלוואות בתנאים מועדפים מבנקים שבהמשך קיבלו סיוע מהאיחוד האירופי. גם ההלוואות הללו היו "חשודות" וגם כאן, אי אפשר היה לעשות דבר נגדן. כאמור, פרס תמיד מקבל את מה שהוא רוצה, כולל "חוק בקהאם", שאיפשר לפרס לשלם 25% פחות מס על כוכבי כדורגל זרים גדולים. הרציונל היה שזה "יסייע להביא מנהלים בכירים לספרד ולשקם את הכלכלה". החוק בוטל בסופו של דבר, אבל ריאל מדריד ניצלה אותו היטב בתקופת הגלאקטיקוס כדי לבנות מודל כלכלי בר קיימא שהפך אותה למרוויחה הגדולה בכדורגל העולמי.

כסף, עסקים וכוח

קשריו החזקים ביותר של פרס הם עם מפלגת הימין הנוצרית Partido Popular, אחת מהמפלגות הגדולות בספרד שאפשר לסכם את האידיאולוגיה שלה בשלוש מילים: עסקים, כסף וכוח. היא מחוברת לכמעט כל אנשי העסקים המובילים בספרד ולאליטה השלטת. מערכת היחסים של פלורנטינו עם PP הכניסה אותו לצרות, לא פעם, בגלל חשדות לשחיתות - כאמור - אבל הקשרים הללו גם חיזקו את מעמדו.

כנשיא ריאל מדריד השתמש במעמדו כדי לחזק את הקשרים עם המפלגה ועם אנשים הקשורים עליה ואנשים שרוצים לעשות לעשות עסקים במדינה. העיתונאים הספרדים תמיד מתבדחים שאפשר לדעת מה מתכננת הממשלה על ידי מבט באנשים שבתא הכבוד בסנטיאגו ברנבאו.

ריאל מדריד כיום היא קבוצת הכדורגל החזקה ביותר בעולם. גם מבחינת הכנסות וגם מבחינת המותג והכסף והשליטה שהוא מביא. העוצמות הללו מסייעות לה להשיג את השחקנים שהיא רוצה ולא פחות חשוב מבחינת פרס - ללחוש לאוזניים שהוא צריך. זו עוצמה אדירה שמסייעת לפרס לשמר את הונו ולהגדיל אותו.

"אני חזק רק בגלל שאני נשיא ריאל מדריד", הצטנע פרס. אבל כולם יודעים שריאל מדריד חזקה בגללו. והוא רק מתחזק בגללה.

במשך שנים היתה לפרס אובססיה בקשר ל-Décima, תואר אליפות אירופה העשירי של המועדון. הוא השיג אותו. מאז השיג את ה-11 ועכשיו הוא רוצה שריאל מדריד תהיה הראשונה שזוכה בתואר אליפות אירופה שני ברציפות בעידן ליגת האלופות.

וזיכרו, פרס תמיד משיג את מה שהוא רוצה.