אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רוב הערים הגדולות עדיין לא הצטרפו למבצע הארנונה צילום: עמית שעל

רוב הערים הגדולות עדיין לא הצטרפו למבצע הארנונה

בסוף השבוע יצא לדרך המבצע שיאפשר לרשויות להפחית עבור תושביהן עד 50% מחובות הארנונה. 63 רשויות כבר הצטרפו, בהן ירושלים, שתושביה צברו חוב של 5.5 מיליארד שקל. לעומתה תל אביב, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה לא ברשימה

04.06.2017, 07:58 | עמרי מילמן

ביום הראשון למבצע הארנונה של משרד הפנים הצטרפו אליו כבר 63 רשויות. לפי התקנות של משרד הפנים, הרשויות שהצטרפו למבצע ביום חמישי ואלה שיעשו כך בהמשך יוכלו להפחית לתושביהן 50% מסכום חוב הארנונה אם ישלמו את כל החוב שצברו בארנונה עד 2014 בתשלום אחד עד ל־30 בנובמבר 2017. תושבים שיסדירו תשלום ב־12–24 תשלומים עד לסוף נובמבר יקבלו הנחה של 45% מהסכום (זאת בתנאי שהתשלומים יתבצעו באמצעות הוראה שלא ניתן לבטל מול הבנק). בנוסף, כדי לזכות בהטבה על התושבים להסדיר את תשלום הארנונה עבור השנים 2015–2016.

כשלוקחים בחשבון שהיקף חובות הארנונה שצבר הציבור לרשויות עומד על 30 מיליארד שקל, מדובר בוויתור על היקף לא מבוטל של חובות. בין הערים שהצטרפו למבצע נמצאות ירושלים, גבעתיים, בת ים, אור יהודה, בית שמש, לוד, נתניה, קרית ביאליק, קרית טבעון ואילת. לעומתן תל אביב, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה עדיין לא הצטרפו.

ברשויות המקומיות החלשות ביותר, שנמצאות באשכולות החברתיים־כלכליים 1–3 כמו ירושלים, ישנה אפשרות לפרוש את החוב על פני 36 תשלומים. בכל מקרה אם בעל חוב לא יעמוד בשני תשלומים מצטברים ההנחה תבוטל. 

הרשויות שבהן נצברו החובות הגדולים ביותר הן באופן טבעי הערים הגדולות – ירושלים שתושביה צברו חוב של 5.5 מיליארד שקל, תל אביב שתושביה צברו חוב של כמעט 3 מיליארד שקל, וחיפה שתושביה צברו חובות של 2.47 מיליארד שקל. אחריהן נצרת עם חוב של כ־900 מיליון שקל נכון לסוף 2015. אמנם היקף החוב של תושבי נצרת לא גדול כמו אצל האחרות, אך כאשר לוקחים בחשבון שהוא מחולק רק בין 76 אלף תושבים ובינתיים החוב הולך ונצבר אצלה, מצבה הוא מהגרועים בין הרשויות.

משרד הפנים הודיע כי במהלך חודש יולי הוא יקיים כנס ראשי ערים ורשויות לעידוד המבצע, שיסתיים בעוד חצי שנה. לפי משרד הפנים, מאה רשויות נוספות מתכוונות להצטרף בימים הקרובים.

דווקא לרשויות מקומיות (כמו לכל רשות מינהלית) יש כלים חזקים בהרבה מבעל חוב פרטי, זאת הודות לפקודת המסים (גבייה) שמאפשרת להן לבצע גבייה בדרך מקוצרת מבלי להזדקק להליכים משפטיים או הליכי הוצאה לפועל רגילים. למרות זאת, רשויות רבות מתקשות לגבות ארנונה מהתושבים, מה שמעיד במידה רבה על חולשתן. אותן רשויות שבוחרות כעת לוותר על חלק נכבד מהחובות עבורן סבורות כי לא יצליחו לגבות את אותו חוב בלאו הכי.

בזמן שהרשויות מנסות להתמודד עם החובות הנצברים של תושביהן, החליט רק בשבוע שעבר משרד הפנים לייקר את הארנונה לכל התושבים והעסקים בשיעור של 2.18%, מה שייקר את הארנונה בעשרות שקלים בשנה לכל משק בית ומאות שקלים לפחות לעסקים. ההתייקרות מבוצעת לפי המנגנון האוטומטי שסוכם בין משרד הפנים, משרד האוצר והרשויות המקומיות לפיו מחשבים את הממוצע של מדד המחירים לצרכן (שעלה בין מאי הקודם לנוכחי ב־0.71%) ומדד השכר במגזר הציבורי שזינק ב־3.66%.

כך שהסיבה העיקרית להתייקרות הארנונה כעת היא הסכם השכר במגזר הציבורי שהביא להעלאת שכר של 7.75% לעובדי המדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות