שיעור משקי הבית בעשירון התחתון בבעלותם רכב אחד לפחות, גדל מ- 23% ל- 33%

הצמיחה של המשק הישראלי מתבססת יותר ויותר על צריכה פרטית בשנים האחרונות, מה שהביא את הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה לבחון האם מדובר במגמה זמנית או מציאות חדשה של התבססות על ביקושים מקומיים - על רקע מגמת הבדלנות שהולכת וגוברת ברחבי העולם.

הכלכלן הראשי מצא כי למרות שחלקה של הצמיחה מתוך התוצר לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות אבל במקביל הרכבה שונה וכיום שיעור צריכת מוצרים בני קיימא (כמו למשל מקררים, תנורים וכו') הגיע לרמת שיא. אולם הכלכלן מפרט כי הגידול בהיקף הצריכה של מוצרים בני-קיימא בא על חשבון ירידה בסך הצריכה הפרטית, ומהווה אינדיקציה חיובית לעלייה ברמת החיים של הציבור ובעצם מהווה חלחול של הצמיחה לשכבות החלשות.

מניתוח של הכלכלן עולה כי בשנים האחרונות שיעור משקי הבית בעשירון התחתון הצורכים מוצרי "מותרות", גדל משמעותית, ביחס לגידול שנרשם בצריכתם בקרב משקי הבית בעשירונים הגבוהים יותר. כך למשל, בשנת 2014, שיעורם של משקי הבית בעשירון התחתון בבעלותם רכב אחד לפחות, גדל מ- 23% ל- 33%. הכלכלן הראשי מציין "ייתכן ותופעה זו מאותתת על צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה בישראל. ייתכן ומגמות אלו משקפות שינוי ב"סטנדרט הצריכה" לפיו מוצרים שבעבר לא נרכשו על ידי העשירונים הנמוכים הפכו להיות נחלת הכלל".

אחד ההסברים שנותן הכלכלן הראשי הוא כי סביבת הריבית האפסית הוזילה הלוואות כלומר הוזילה את העלויות של צריכה היום על חשבון העתיד. כך שבמקביל לגידול בצריכה הפרטית גם גדל החוב של משקי הבית. בשנת 2016 גדל היקף האשראי למשקי הבית בקצב של כ- 7.5% ואילו האשראי שלא למטרות דיור התרחב בקצב מהיר יותר של 9% וזאת כחלק ממגמה שנמשכת כבר 3 שנים.

תחזיות אגף הכלכלן הראשי לטווח הזמן הבינוני מניחות את המשכה של סביבת הריבית הנמוכה היחסית, שמירה על רמת האבטלה הנמוכה ועלייה איטית והדרגתית של קצב האינפלציה. כל אלו, להערכת האוצר יתמכו בהמשך צמיחה של הצריכה הפרטית. אולם באוצר מציינים גם כי הנתח הנמוך יחסית של הצריכה הפרטית בתוצר בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות יאפשר, על פי הערכה זו, צמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית ביחס לתוצר בטווח של מספר שנים.

למגמות אלו בצריכה הפרטית תרמו בעיקר סביבת הריבית האפסית המוזילה את העלויות של צריכה היום על חשבון העתיד; מצבו של שוק העבודה, הנמצא בתעסוקה מלאה, ואשר תרם בשנים האחרונות הן לגידול כוח הקנייה (עלייה ריאלית מהירה בשכר ורמת תעסוקה גבוהה) והן לתחושת בטחון בקרב הפרטים לגבי הכנסתם העתידית. ייתכן ומגמות אלו משקפות גם שינוי ב"סטנדרט הצריכה" שמשמעו עלייה ברמת החיים של הצרכנים הישראלים.