חתונה בבקשה: עבודת הווידאו "כלה גרמניה" תוצג בפסטיבל מוסררה

“למהגרים יש זהות מורכבת. הם בדרך כלל לא מרגישים שייכים לתרבות במדינה אליה היגרו אבל גם לא לזו אותה עזבו”, אומרת לכלכליסט הלה אקינסי (Hale Ekinci) אמנית ממוצא טורקי שחיה מזה 12 שנה בשיקגו, ארה”ב.

אקינסי (33) נולדה וגדלה בטורקיה. כשסיימה את התיכון קיבלה מילגה ללימודים לקולג' בארה”ב, ומאז חיה ועובדת שם. היא הציגה בעשרות תערוכות ברחבי ארה”ב יצירות שרובן עוסקות בחיי המהגרים מזוויות שונות. השבוע היא תציג את את עבודת הוידאו "(Almanci Bride (Germaner Gelin" (בעברית: כלה גרמניה) במסגרת פסטיבל “מוסררה מיקס” בירושלים בו ישתתפו עשרות אמנים ישראליים ובין לאומיים.

מתוך "כלה גרמניה". ריטואל שקיים עד היום בטורקיה

קפה עם מלח

עבודת הווידאו של אקינסי מבוססת על מסורת טורקית – טקס בו מביעות משפחות החתן והכלה את הסכמתן לחתונה העתידית. היא עשויה כקולאז’ וידאו ומלווה בקריינות הומוריסטית של אקינסי ש”מסבירה” את ההתרחשויות על המסך.

את הטקס מציגה אקינסי באמצעות דמויות פיקטיביות שמגלמות מהגרים טורקים בגרמניה שעוטים שכבות רבות של בגדים שמכסות את פניהם. בין השאר היא מתארת שם מסורת של מבחן אומץ אותו עובר החתן המיועד בתום הארוחה, כאשר מגישים לו קפה שתובל במלח והוא אמור לשמור על קור רוח, מה שאמור להראות את כוחו ואת גבריותו. את העבודה היא מגדירה כ”ריאלסטית קסומה” ומספרת כי "היא משרטטת תמונה של יחסים בין משפחות, סטריאוטיפים של זהות, מעמד האישה וטקסים תרבותיים".

את כל שלבי העבודה, כמו בעבודותיה האחרות, היא יוצרת בעצמה. היא גם משחקת את הדמות של הכלה, מקריינת בעצמה את הסיפור ואפילו אחראית למוזיקה, למרות שאין לה כל השכלה מוזיקלית שהיא.

אקינסי. מהגרת שעוסקת בחיי מהגרים

העבודה מבוססת על סיפור אמיתי?

"כן טקס ‘בקשת הרשות לחתונה’ הוא ריטואל שקיים עד היום בטורקיה, גם אם כבר לא מדובר בשידוכים אלא בזוגות שהחליטו בעצמם להינשא, ויצא לי לצפות בו. על הזיכרון הוספתי הרבה פרטים שהמצאתי".

את העבודה יצרה אקינסי כאשר שהתה ברזידנסי (שהות אמן) בברלין. “ברלין היא העיר בה חיה הקהילה הטורקית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות טורקיה, ויש להם אורח חיים שונה בתכלית מזה שיש לי כמהגרת טורקיה בארה”ב". יש לי את פריבילגיה לבחור באיזו דרך אני רוצה לנהל את חיי, ומכיוון שאני לא חיה בתוך קהילה, לא מופעלים עליי לחצים משום כיוון.

מתעניינת במנהגים מוזרים

"מה שמעניין אותי הוא בעיקר מנהגים מוזרים של תרבויות שונות, ובאופן טבעי אני מוצאת את עצמי מתעסקת לא פעם במנהגים של התרבות הטורקית. אני מניחה שאלו לא עבודות שהייתי יוצרת אם הייתי חיה בטורקיה היום. העובדה שאני מהגרת גורמת לי להסתכל על התרבות ממנה באתי במבט שונה והעובדה שלעבודות שלי יש קהל שאינו טורקי, נותנת לי את האפשרות להשתעשע עם המציאות ולערב בה דימיון".