נציב התלונות על השופטים: עורכי דין נאלצו לנסוע שעות לדיון של 2 דקות

אחת מכל 4 תלונות שמתבררות לגופן ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים, נמצאת מוצדקת במידה חלקית או מלאה. כך עולה מהדו"ח שפרסם בצהריים הנציב שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין ומסכם את שנת 2016.

מהדו"ח עולה, כי לא נמצאה אף תלונה מוצדקת נגד שופטי העליון בשנה החולפת אך בסה"כ מספר התלונות המוצדקות בכלל המערכת דומה למדי שזה של שנה קודמת.

לפי נתונים, ב-2016 טופלו ע"י הנציב 857 תלונות ומתוכן 523 תלונות בוררו לגופן והיתר, 334 תלונות לא התבררו משלל סיבות, למשל משום שהן אינן מכוונות להתנהגות שופט או שמדובר בטענות שיש להגיש לערכאת הערעור.

מתוך התלונות שכן בוררו, 76 נמצאו מוצדקות, 361 נמצאו לא מוצדקות ונדחו לאחר בירור, והיתר הן תלונות ש"בירורן הופסק" או ש"הבירור מוצה" או ש"הצביעו על ליקוי מערכתי". באחוזים עולה כי רק 69% מהתלונות נדחות לאחר בירור, כלומר כמעט אחת מכל שלוש תלונות נמצאת מוצדקת ברמה כלשהי או שהטיפול בה הופסק כי המתלונן חזר בו או לא העביר חומרים נוספים כפי שהתבקש.

החלטה שבירור התלונה מוצה משמעה ש"הליקוי שנמצא בהתנהגותו של שופט אינו מגיע למדרגה המצדיקה קביעה כי התלונה מוצדקת", אך בכל זאת מדובר בליקוי שנמצא. כשתלונה מסתיימת בקביעה שישנו ליקוי מערכתי, הכוונה היא כי התלונה אינה מוצדקת כלפי השופט אולם יש ליקוי הנוגע לכלל המערכת השיפוטית.

מהדו"ח עולה כי לא מעט תלונות מוגשות נגד שופטי בית המשפט העליון, ובשנת 2016 דובר על 31 תלונות, אך אף אחת מהן נמצאה מוצדקת. שתי תלונות "הבירור מוצה" ו-8 נדחו לאחר בירור. את כל יתר התלונות נגד שופטי העליון נקבעי כי "אין לבררן". 

שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, נציב התלונות נגד השופטים | צילום: גיא אסייאג

10 שופטים "זכו" לשתי תלונות מוצדקות

נתון מטריד שמופיע בהמשך הדו"ח מצביע על כך שישנם שופטים ספורים שנגדם נמצאה בשנה החולפת יותר מתלונה אחת מוצדקת. כך, לפי הנתונים 10 שופטים מבתי משפט שלום, מחוזי ובתי משפט לענייני משפחה "זכו" לשתי תלונות מוצדקות לכל אחד מהם. נגד שני שופטים נוספים היו שתי תלונות כלפי כל אחד שהבירור בהן "מוצה", כלומר נמצא ליקוי כלשהו בהתנהלותם.

בסך הכל מכהנים בישראל בבתי המשפט השופטים כ-700 שופטים. יוצא כי התלונות המוצדקות התקבלו נגד 66 שופטים, כשנגד 10 מתוכם נמצאו שתי תלונות מוצדקות. מי הם אותם עשרה שופטים? באיזה תיקים הם מטפלים? את המידע המתבקש הזה לא ניתן לדעת, מאחר שהוא נשמר בסודיות.

מעקב שוטף של הנציב

בדו"ח נכתב כי בשנתיים האחרונות הנציבות החלה לקיים מעקב שוטף אחר אופן הטמעת החלטות הנציב במערכת השיפוט ועולה כי ישנה תופעה של קידום שופטים ומינוי שופטים בדימוס כשופטים עמיתים, חרף העובדה שנמצאו בעניינם לונות מוצדקות בעבר.

בדו"ח נכתב כי הנציבות מצפה בעניין זה לשיתוף פעולה עם מערכת השיפוט על מנת שניתן יהיה לבחון בעתיד את הקשר בין הציונים שקיבלו המועמדים לשיפוט באותן אמות המידה הנבחנות בקורס שעורך המכון להשתלמות שופטים לבין טיב התלונות, מספרן והתפלגותן, ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שנתמנו לשפיטה".

שופט מחוזי מנהל דיונים בתוך הכלא ואוכל שם

תלונה מעניינת הוגשה נגד שופט מחוזי שנטען כי הוא "נותן יחסי מועדף לנציגי שירות בתי הסוהר" וכי הוא דן בעתירות בתוך כותלי הכלא, אוכל במתקני השב"ס כשהוא מגיע לדיונים במתקן בית הכלא והאסיר שהתלונן טען כי אף למראית עין הדבר מהווה נתינה אסורה ואינו תקין.

השופט השיב כי אכן לאחר קיום דיונים במספר עתירות וכאשר אין אסירים שממתינים לדיונים, הוא מקיים בצהריים הפסקה בת רבע לשעה ואז הוא נמצא ביחידות בלשכת השופט הקטנה הנמצאת ליד אולם הדיונים. הוא הסביר כי החלופה היחידה של אוכל מחוץ למתחם תגרום להארכת משך ההפסקה. לפי השופט מובא לו מגש שכולל שתי לחמניות, ירקות חתוכים וגביע גבינה ו"אני אוכל כזית מתוך המזון הנ"ל כשאני נמצא ביחידות בלשכה. אני דחיתי, דוחה ואדחה הצעות ובקשות שהופנו אלי לאכול בחדר האוכל של נציבות שב"ס, למרות שאין קשר בין הסועדים באותו חדר אוכל לגורמים שמטפלים בעתירות".

הנציב החליט לדחות את התלונה וקבע כי השופט אינו סועד עם קצין העתירות של שב"ס ועם נציגי הפרקליטות (כפי שהיה במקרה אחר שטופל ע"י הנציב בעבר) אלא השופט סועד ביחידות בלשכתו. עם זאת לדעת הנציב ראוי שהסוגיה בכללותה תזכה להנחיה כללית מצד המערכת בשים לב למראית פני הדברים.

עורכי דין נאלצו לנסוע שעות לדיון של 2 דקות

במקרה אחר נמצאה תלונה נגד שופט בית משפט שלום מוצדקת. נגד השופט נטען כי כפה על עורכי הדין נסיעה בת מספר שעות לכל כיוון, רק לשם שמיעת הצעת פשרה. התלונה הוגשה ע"י עורכי הדין בתיק בו משרדיהם ממוקמים מרחק רב מבית המשפט והשופט ביקש לזמנם כדי לשמוע הצעת פשרה. מהתלונה עולה כי הפרקליטים הגישו בקשה מוסמכת לשלוח את הצעת הפשרה בדואר ולא לשמוע באולמו אך השופט רק כתב "הבקשה נדחית".

לפי עורכת הדין שהתלוננה: "6 שעות ביליתי על הכביש וכל זאת על מנת לשמוע הצעה שהוקראה בתוך 2 דקות!!! אדגיש עוד כי לא נערך כל דיון מעבר לכך ומיד לאחר שמיעת ההצעה התפזרו כולם".

השופט הסביר כי הרצון להסביר בעל פה את הצעתו ולהעביר ניואנסים שלא בהכרח עוברים בכתובים, הצדיקו נסיעה של עורכי הדין מתל אביב לחיפה, וזאת על אף שזמנם של עורכי הדין חשוב.

הנציב קבע כי לא ברור מדוע לא ניתן היה לשלוח את ההצעה בדואר כפי שביקשו הצדדים או מדוע לא ניתן היה להעלותה בישיבת קדם המשפט. לפי הנציב, טוב היה עושה בית המשפט לו היה מגלה הרגישות הנדרשת ושוקל אם לכפות על עורכי הדין ליסוע מספר שעות לכל כיוון אך ורק לשם שמיעת הצעת פשרה.

"זכותו של אדם לפרטיות נפגעת כשנתבקש למסור את שמו"

תלונה אחרת שנדחתה עסקה בעורך דין שכעס על כך ששופטת בית דין לעבודה העירה לו כי "הוא אחד מעורכי הדין החצופים ביותר שהופיעו באולם זה". הנציב קבע שהבירור העלה כי מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן של עורך דין שנהג בזילות כלפי הצד שכנגד והשופטת, ויש לפיכך להצדיק את אמירת השופטת אליו. הנציב הוסיף כי עולה הרושם שהשופטת נהגה במתלונן סלחנות יתרה וחובה עליה לשמור על התנהלות ראויה מקצועית ותרבותית של הדיון.

עוד תלונה נגד שופטת בית דין לעבודה, אך הפעם כזו שנמצאה מוצדקת, עסקה בזכותו של אדם לפרטיות ואנונימיות כשהוא בא לצפות דיון משפטי בדלתיים סגורות. המתלונן טען שהוא הגיע לשמוע דיון פתוח וכשפנה ללכת בסיום הדיון, השופטת שאלה לזהותו ו"התעקשה" שימסור לה את שמו אך הוא סירב וטען כי "הוא מפומביות הדיון". לדבריו השופטת אומנם הבהירה לו כי לא תעצור אותו, אך נוצר מצב לא נעים והוא נאלץ להסביר שאיננו עיתונאי או עד בתיק.

השופטת טענה כי המתלונן ישב במהלך הדיון כשהוא אוחז בידו באופן בולט מכשיר טלפון סלולרי המופנה כלפי חזית האולם ולא היה ברור אם הדיון מוקלט על ידו. לפיכך אמרה שבתום הדיון פנתה אליו ושאלה בנועם ובנימוס לזהותו אך הוא סירב להשיב. השופטת הוסיפה שהוראות החוק מטילות על שופט אחריות למתרחש באולמו.

הנציב קבע שזכותו של אדם לפרטיות נפגעת כשהוא נדרש שלא לצורך להזדהות וקבע כי אין הסמכה בחוק הנותנת בידי בית המשפט סמכות כללית לדרוש את זיהויו של פלוני המצוי באולם ולפיכך התלונה נמצאה מוצדקת.