אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגיית VR תגלה האם פדופיל יחזור לפשוע צילום: allchinatech

דו"ח טכנולוגי

טכנולוגיית VR תגלה האם פדופיל יחזור לפשוע

מחקר חדש משתמש במערכת VR וחיישנים כדי לזהות פדופילים שלא השתקמו ומהווים סכנה לחברה, אלגוריתם חדש מגלה שקרנים ברשת, כספומט-לייקים לאינסטגרם מושק ברוסיה ולצייצני טוויטר נמאס מטראמפ

08.06.2017, 14:52 | יוסי גורביץ
הפוליגרף לסוטים

פדופיליה היא תופעה שזוהתה ככזו רק בעשורים האחרונים ופוגעת בכל חברה ומדינה. רק השבוע נודע כי מורה בישראל שהורשע בעבר בפדופיליה חשוד שוב בתקיפה מינית. איך יכולות הרשויות לדעת שפדופיל שנענש לא יחזור לפשוע? חוקרים במתקן מאובטח היטב במונטריאול מנסים לפתח פיתרון טכנולוגי לבעיה.

פדופיליה, כמו כל תופעת האונס, רצידיביסטית מאוד: הסיכוי שפדופיל ישוב ויתקוף לאחר שחרורו גבוה, על פי חלק מהמחקרים, מ-80%. המחקר, שנמצא תחת פיקוח הדוק של כמה וכמה ועדות אתיקה, כשלעצמו קצת מטריד: פדופילים מורשעים מופנים אליו מבית המשפט, חיישנים מוצמדים לגופם וקסדות מציאות מדומה - לראשם. ואז, מציגים להם החוקרים סדרה ארוכה מאוד של תמונות פורנוגרפיה וזוועה כדי לגלות כיצד מגיבים הגוף והמוח שלהם. בין השאר, מוצגים להם תמונות של ילדים סובלים ומעונים.

איך אפשר לדעת שפדופיל השתקם?, צילום: גטי אימג איך אפשר לדעת שפדופיל השתקם? | צילום: גטי אימג'ס איך אפשר לדעת שפדופיל השתקם?, צילום: גטי אימג

החוקרים אומרים שאם הם מזהים בנחקר שילוב בין עניין מיני בילדים ובין חוסר אמפתיה לסבל שהילד חווה, זה סממן מובהק שמדובר בנחקר שמסוכן לשחרר לציבור. בהתחשב בשכיחות של התופעה וברצידיביסטיות שלה, עמדתי האישית היא שפדופילים מורשעים צריכים לבחור בין מאסר לשארית ימי חייהם ובין שחרור שמותנה בסירוס כימי. 

יאללה, על מי אתה עובד

מאז שהרשת הוקמה, אנשים התחזו למי שהם לא. הקריקטורה הידועה על כך שברשת, אף אחד לא יכול לדעת שאתה כלב כבר בת 20 בערך. ולתופעה שבה אנשים מתחזים לאנשים אחרים כבר יש שם: catfishing. העניין הוא שכיום, יש ברשת מספיק מידע על כל אחד כדי לזהות ניסיונות התחזות. לפני שנים, חוקרים הצליחו לזהות בוודאות הומוסקסואלים שלא הזדהו ככאלה בפייסבוק, פשוט על ידי בדיקת הדברים שהם מחבבים.

מי מסתתר מאחורי המסכה?, צילום: shutterstock מי מסתתר מאחורי המסכה? | צילום: shutterstock מי מסתתר מאחורי המסכה?, צילום: shutterstock

הבעיה הזו אקוטית במיוחד באתרי דייטינג, שמוצפים בגברים ויש בהם מעט נשים יחסית. כזכור, אתר הבגידות אשלי מדיסון פתר את הבעיה הזו בדרך יחודית, על ידי יצירת צבא של בוטים שהתחזו לנשים. עכשיו אומרים חוקרים שהם בנו אלגוריתם שמסוגל לזהות מתחזים שמשקרים בשאלת המין שלהם 90% מהזמן.

מחקר שהתבסס על תוכן שכתבו בעלי כ-5,000 פרופילים בפורנהאב (סוף סוף נמצא לו שימוש מועיל חברתית) גילה ש-40% מהמשתמשים שיקרו ביחס לגיל שלהם ו-25% שיקרו ביחס למגדר. להערכת החוקרים, הסיבה לשקר היתה בדרך כלל נסיון להשיג יותר עוקבים.

אונס? נטפל בזה

בימים האחרונים הודיעה אובר על פיטוריהם של כ-20 עובדים בשל הטרדות מיניות, בריונות ושאר תעלולים שמהווים חלק בולט בתרבות הארגונית שלה. במקביל, הופסקה עבודתו של בכיר בחברה, אריק אלכסנדר. הלז היה מנהל העסקים של אובר במרחב אסיה והאוקיינוס השקט.

למה הוא כבר לא באובר? ובכן, לפני שלוש שנים דיווחה אישה בהודו על כך שנאנסה בידי נהג אובר. הנהג נתפס, התברר שהוא תחת חקירה ביחס לעוד ארבע עבירות מין, והוא הרוויח ביושר מאסר עולם. כל הפרשה גרמה לביקורת על אובר בהודו, משום שאז התברר לציבור ההודי שאובר לא עושה בדיקות רקע לנהגים ושכל אחד יכול להפוך לנהג אובר כדי לצוד קורבנות. זה לא חכם במיוחד, כי אתה מבצע את התקיפה כשיודעים מי אתה, אבל פושעי מין לא ידועים בתחכום הניכר שלהם. בהודו הפסיקו את הפעילות של אובר בניו דלהי לכמה זמן ושקלו צעדים משפטיים נגדה.

גם לקלניק יש קווים אדומים, צילום: בלומברג גם לקלניק יש קווים אדומים | צילום: בלומברג גם לקלניק יש קווים אדומים, צילום: בלומברג

עד כה, שום דבר יוצא דופן. ואז אלכסנדר שם את ידו (כנראה תוך הפרת החוק ההודי), על המסמכים הרפואיים של קורבן האונס. עם המסמכים האלה הוא הסתובב באובר במשך כשנה והראה אותם לכל מיני אנשים, ביניהם למנכ"ל החברה טרוויס קלניק.

למה הוא השיג אותם? לאור ההיסטוריה של אובר, שבעבר תכננה לצאת בקמפיין הפללה והשמצה של עיתונאים שהביעו ביקורת כלפיה ושקלה להקדיש לכך מיליון דולר, סביר להניח שהמטרה היתה קמפיין השחרה נגד המתלוננת. לזה כנראה שאפילו קלניק לא הסכים, והנושא נגנז. מקורות בחברה אמרו ל-Recode שקלאניק לא היה צריך להסתכל בכלל על המסמכים אלא לפטר את אלכסנדר במקום. אבל זו אובר, זה לא קרה, ואלכסנדר פוטר אחרי שלוש שנים וכתוצאה מחקירה פנימית של מאות עובדים.

קצרצרים

1. אם אתם נמצאים במוסקבה וסובלים מבעיית נרקיסיזם קשה, יש פתרון זמני לבעיה: אתם יכולים להוציא כמה אלפי רובלים, ללכת לקניון יוקרתי ליד הכיכר האדומה, ולהטביע את הכסף בכספומט-לייקים. כך ממש: תמורת כסף, המכונה תקנה לייקים לתמונות האינסטגרם שלכם. המחיר שווה לכל נפש: 89 סנט יקנו לכם מאה לייקים. אם אתם רציניים בתחום, 850 דולר יקנו לכם 100,000 עוקבים, שמצידם מבטיחים 15,000 לייקים לפוסט. מה רע? זה כנראה זול יותר מטיפול מקצועי בבעיה. פעם נכבדים היו קונים לעצמם פמליה, שתצא איתם לרחוב ותעשה להם שופוני; היום אנחנו קונים לייקים. סיק טראנסיט גלוריה מונדי.

לייקים? אל תדאגו, אני מכיר שיטה, צילומים: מאיר אוחיון לייקים? אל תדאגו, אני מכיר שיטה | צילומים: מאיר אוחיון לייקים? אל תדאגו, אני מכיר שיטה, צילומים: מאיר אוחיון

2. לרוב האמריקאים, בכלל זה רפובליקנים, נמאס מנשיאות הטוויטר של דונלד טראמפ. האחרון כתב לפני כמה ימים בזעם שהתקשורת הממוסדת רוצה שיפסיק לצייץ אבל הציבור רוצה לשמוע את האמת. כרגיל, החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא יהיה. אין דבר שמשמח את התקשורת הממוסדת מהציוצים של טראמפ, כי הם מאפשרים לייצר חדשות באפס מאמץ, וגם בירור השגיאות בציוצים לא מסובך מדי. לפי סקר חדש, 69% מכלל המצביעים הרשומים חושבים שטראמפ מצייץ יותר מדי, בהשוואה ל-56% בדצמבר האחרון. מטבע הדברים, שיעור הדמוקרטים שחושבים כך גבוה יותר (82%), אבל גם המצביעים העצמאיים מעל לממוצע, עם 70%, ואפילו 53% מהרפובליקנים חושבים שהוא הגזים קצת. 

3. חוקרי אבטחת מידע מצאו שהאקרים רוסים בוחנים את הנוזקות שלהם במקום בלתי צפוי. קבוצת ההאקרים Turla, ששמה נקשר לפעולות ריגול, משחררת את כלי התקיפה שלה בתגובות לחשבון האינסטגרם של בריטני ספירס. הנוזקה עצמה לא מתוחכמת במיוחד – תוסף פיירפוקס שמחקה את Pacifier שהופץ באמצעות וורד בתחילת 2016. מה שמתוחכם בה הוא השימוש בתגובות באינסטגרם של ספירס, שבאמצעותן יכולים התוקפים לשלוח פקודות לנוזקה ולעקוף את הצורך להכניס פקודות כאלה לקוד הזדוני עצמו.

4. רק באמריקה: ספקית הרשת Frontier פיטרה לאחרונה את נשיא הסנאט של מדינת וירג'יניה המערבית, לאחר שהצביע באופן שהביא לחברה את הסעיף. המשפט האחרון היה מדויק ולא יצא ממוחו הקודח של במאי קומוניסטי: חברות הרשת בארה"ב ממש לא אוהבות תחרות. המקרה של ווסט וירג'יניה מזכיר לנו למה צריך לשלם לנבחרי ציבור, ולשלם להם טוב. במדינה העניה הזו, הנבחרים מקבלים משכורת נמוכה מאוד, ובהתאם הם רשאים לעבוד במשרות נוספות. זה מה שעשה מיץ' קרמייקל, נשיא הסנאט: הוא עבד כאיש מכירות בפרונטיר. זמן קצר לאחר שהצביע נגד האינטרסים של הנהלת החברה, הוא איבד את מקום עבודתו. 

5. אחח, IoT! פרצת האבטחה שלא מפסיקה לתת. חברה בשם Foscam משווקת שלל מצלמות רשת בשמות שונים, שלכולן משותפת בעיה אחת: לכל המצלמות יש אותה סיסמה, והמשתמש לא יכול לשנות אותה. כלומר, די שהאקר כלשהו שם את ידיו על חוברת ההפעלה של גרוטאות פוסקאם, והוא יכול לפרוץ לכל מצלמה שלה שמחוברת לרשת. חוקרי האבטחה שגילו את הפרצה מציינים שהיא לא חדשה ושהם התריעו עליה בפני החברה לפני חודשים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות