נטפליקס משבשת את הקולנוע

1. סימן איכות. פסטיבל הקולנוע בקאן מיצב עצמו כאלטרנטיבה לקולנוע ההוליוודי עתיר התקציב, אבל בעשור האחרון ניסו מארגני פסטיבל לנפץ את התדמית האליטיסטית עם הקרנת שוברי קופות כמו "שודדי הקריביים" ו"אושן 13". מבקרי הקולנוע בעולם שנאו את המהלך ובפסטיבל חזרו השנה למקורות, אבל מצאו דרך אחרת לאתגר את הקולנוע ההוליוודי באמצעות שילוב שני סרטים בהפקת נטפליקס בתחרות הרשמית.

2. לשבש את הקולנוע. סרטיהם של בונג ג'ון־הו ("אוקג'ה") ונוח באומבך ("סיפורי מאירוביץ") אמנם אינם הפקות הקולנוע הראשונות של נטפליקס אבל הם מתיימרים לסמן את הכיוון העתידי של החברה: ניסיון להביא לקולנוע את השיבוש שביצעה בהצלחה בשוק הטלוויזיה. עד כה שיווקה נטלפיקס את סרטי הקולנוע האיכותיים בהפקתה על גבי המסך הקטן והגדול במקביל, אך הסרטים החדשים צפויים לצאת להקרנות מסחריות עוד לפני שיגיעו לפלטפורמה המנויים הביתית.

3. חשיפת ענק. "אוקג'ה" ו"סיפורי מאירוביץ" לא מאתגרים בשום צורה את המוסכמות ההוליוודית ובקלות יכלו להיות תוצר של האולפנים הגדולים. אבל שני הבמאים, שסרטיהם זוכים לרוב להפצה מוגבלת, מקבלים מנטפליקס חשיפה חסרת תקדים, בשעה שהחברה עצמה מקבלת חותמת איכות.

4. יותר ביטולים. הגישה הזו הולמת גם את ההודעה המפתיעה שסיפק השבוע מייסד נטפליקס רד הייסטינגס, על כך שהחברה צריכה "לבטל יותר תוכניות" לאחר שביטלה את דרמת המדע הבדיוני שלה "סנס8". באותה נשימה הוסיף הייסטינגס שעל החברה ליטול יותר סיכונים והציג כדוגמה את הלהיט המפתיע "13 סיבות". סדרות כמוה, שזוכות לבאז מתמשך בתקשורת וברשתות החברתיות, הן אלו שמניבות לנטפליקס מנויים חדשים ובסופו של דבר מייצרות עבורה הכנסות.

5. סיכון מחושב. אלא שבסופו של דבר הסיכון של נטפליקס הוא בעצם מהלך מחושב. כמו כל חברת אינטרנט, נטפליקס נהנית מהיכולת לאסוף ולנתח נתונים על קהל המשתמשים שלה. סביר שהפקת סדרת נוער כמו "13 סיבות" נבעה מרצון לפנות לפלח שוק ייעודי של קהל צעיר שמרבה לצפות בטלוויזיה ופעיל ברשת. למרות מספר הלהיטים הגדול שלה, נטפליקס צריכה יותר סדרות מטורגטות כאלה.