פרשנות
למצביעים הבריטים נמאס מפוליטיקאים מזגזגים
רה"מ מיי חזרה בדיוק על אותה טעות של קודמה, דיוויד קמרון שלקח את הממלכה המאוחדת למשאל עם על הברקזיט; השאלה החשובה ביותר עתה - מי יוביל את הדיונים מול האיחוד האירופי, כשהסיכויים להימצאות בריטניה בעמדת נחיתות רק הולכים וגוברים
מפתה לומר שתוצאות הבחירות בבריטניה, שהותירו את ראש הממשלה תרזה מיי על סף כיליון פוליטי, הן מפתיעות. אך מי שעקב בחודשיים האחרונים אחרי השיח הבריטי על מערכת הבחירות יודע כי הקרב נדון מראש לכישלון, לפחות מהצד השמרני. מדובר בכישלון צורב, לא פחות, למיי שהלכה לבחירות בזק על מנת להגדיל את הרוב בפרלמנט וכך לחזק את המנדט שלה כראש ממשלה לנהל את הברקזיט בדרך שהיא מוצאת לנכון. אך הבוקר התעוררה הממלכה המאוחדת ל"פרלמנט תלוי" ולמפלגת לייבור חזקה.
קראו עוד בכלכליסט
ההימור של מיי מהדהד את ההימור של קודמה בתפקיד דיוויד קמרון, שלקח את בריטניה לבחירות וזכה בהן כשהרוח בגבו היא ההבטחה לקיים משאל עם על התנתקות מהאיחוד האירופי - הימור שנגמר בפיצול חברתי של הממלכה המאוחדת, חוסר יציבות פוליטית מתמשך ופגיעה כלכלית שהיקפה המלא עוד לא ידוע, וכמובן – בהתפטרותו טרם עת של קמרון עצמו.
מיי, שנכנסה לנעליו של קמרון, חזרה בדיוק על הטעות שנבעה מאמונה שלמה בכוחם של השמרנים וביכולתה שלה עצמה לסחוף אחריהם את בריטניה, כל הדרך אל הברקזיט הקשה. הבריטים, אפעס, לא קנו את היהירות של מיי. ויותר ממה שהבעת האי אמון הזו מספרת, אולי, על העדפות הימין והשמאל בממלכה המאוחדת, היא מעידה שקצה נפשם של הבריטים בפוליטיקאים מזגזגים ולא אמינים.
השאלה העומדת על הפרק כעת היא מי יוביל את דיוני הברקזיט. המו"מ הרשמי בין בריטניה לאיחוד האירופי צפוי היה להתחיל ב-19 ביוני, בעוד עשרה ימים בלבד. אך בעוד שאת תחילת הדיונים ניתן לדחות בקלות יחסית, מועד עזיבת האיחוד, במרץ 2019, הוא קשיח. כל עוד אף מפלגה, בין אם יהיו אלו השמרנים או אפילו ממשלת מיעוט בראשות הלייבור, לא יצליחו להקים קואליציה, מועד תחילת השיחות עם האיחוד האירופי ימשיך להידחות. יתרה מזאת, ככל שחוסר היציבות הפוליטית בממלכה יימשך, כך גובר הסיכוי כי בריטניה תמצא את עצמה בעמדת נחיתות משמעותית מול בריסל, ללא הסכם כלל או עם הסכם גרוע מאוד ב-29 במרץ 2019. מה שבטוח, יהיה מעניין.
באשר לדרך הפעולה במהלך הברקזיט, קיימים ארבעה תרחישים אפשריים:
ברקזיט קשה
אם השמרנים ימשיכו בסופו של דבר לאחוז בשלטון, בין אם תחת שלטונה של מיי או של מנהיג אחר מהמפלגה, תומכי הברקזיט הקשה, כלומר ויתור מוחלט על הגישה לאיחוד המכסים ולשוק המשותף, עשויים בהחלט להוציא את תוכניתם לפועל ואף לעזוב את האיחוד האירופי במכוון ללא הסכם סחר חלופי.
הגישה תתרכך
אפשרות אחרת היא שהשמרנים יישארו המפלגה השולטת בפרלמנט, אך הרוב הקטן לא יאפשר להם לבצע את האסטרטגיה התקיפה שלהם. במקרה כזה, יהיה עליהם לחשוב מחדש על הדרישות מול האיחוד האירופי ולרכך את אותן בהתאם לדרישות המפלגות האחרות, כמו הלייבור, שדורשות לשמור על הגישה לשוק המשותף גם במחיר של התפשרות על יעדי ההגירה. אפשרות כזו תדרוש ככל הנראה את החלפתה של ראש הממשלה, כשהמועמד המוביל הוא שר החוץ בוריס ג'ונסון.
הלייבור יחזור לשלטון
אם מפלגת הלייבור מהשמאל, ובראשה ג'רמי קורבין, תצליח להקים ממשלת מיעוט או קואליציה, היא צפויה לבצע שינוי של 180 מעלות מהאסטרטגיה הקשוחה שהובילה מיי עד כה - "היעדר הסכם עדיף על הסכם גרוע", ולשמור על הגישה לשוק המשותף ולאיחוד המכסים ולהתפשר בנושאי חופש התנועה וההגירה לבריטניה.
האיחוד האירופי ינצל את ההזדמנות
מיי תישאר בתפקידה, אך תהיה חשופה לאיום על כוחה מתוך המפלגה השמרנית ומחוצה לה. האיחוד האירופי עשוי לנצל את הערעור במעמדה כדי להגיע לעסקה טובה יותר עבור היבשת, בין אם בהסכמי סחר ובין על ידי כיפוף ידה של הממלכה המאוחדת בנושאי הגירה, זכויות אזרחי האיחוד בבריטניה והעברת תשלומים גבוהים לבריסל.
3 תגובות לכתיבת תגובה