תשעה חודשים חלפו ולכיל אין עדיין מועמד לתפקיד המנכ"ל

מניית כיל רשמה ביומיים האחרונים עלייה של 3%, ברקע לדיווחים בתקשורת הרוסית על חידוש אפשרי של קרטל האשלג של היצרניות בלארוסקלי ואורלוקלי. לפי הדיווח האחרון, נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ייפגש עם נציגי אורלקלי כבר בימים הקרובים. גם מניות האשלג הגדולות בעולם, פוטאש, מוזאיק ואגריום, נסחרו ביום שישי בעליות של יותר מ־4% ברקע הדיווח.

לפירוק הקרטל לפני 4 שנים היה חלק לא מבוטל בצניחת מחירי האשלג, שהשפעתה על הסקטור עדיין ניכרת. אף שמדובר בשלב זה רק בדיווחים, ולא לראשונה, יש בהן פוטנציאל לשינוי מגמה שעשוי להכתיב את האסטרטגיה של כיל בשנים הקרובות, שלעת עתה מוביל המנכ"ל בפועל אשר גרינבאום. הוא מונה לתפקיד כיומיים לאחר עזיבתו הבהולה של סטפן בורגס בספטמבר האחרון, שלימים התברר כי נבעה מתלונה על הטרדה מינית. התלונה נבדקה וסווגה בחברה כ"התנהגות לא הולמת". מאז עזיבת בורגס טרם דווח על מועמד להחליפו וגרינבאום מנווט את כיל ברקע לפעילות ועדה לאיתור מנכ"ל קבוע.

ועדת האיתור בראשות יו"ר כיל יוחנן לוקר מונה את מנכ"ל החברה לישראל אבישר פז ואת הדירקטורית החיצונית בכיל ד"ר מרים הרן. העובדה שטרם הועלו שמות מועמדים מעלה תהיות באשר לעצם רצונה של החברה למנות מנכ"ל בשלב זה. בתגובה לשאלת "כלכליסט" הסתפקו בכיל בתשובה הלקונית: "כשוועדת האיתור תסיים את עבודתה, נעדכן".

מסלול החתחתים של כימיקלים לישראל

מחיקה של 500 מיליון דולר עקב ביטול שני פרויקטים

האם גרינבאום (67) הוא המועמד המועדף? הוא נקרא לדגל כחודשיים וחצי לאחר שפרש מכיל בתום קריירה בת 42 שנה. בתפקידו האחרון כיהן תשע שנים כמשנה למנכ"ל החברה וכמנהל התפעול הראשי. סביר כי אחד השיקולים לפרישתו, באביב 2016, היה העובדה שלא מונה למנכ"ל בסבב מינויי 2012, שבו גויס בורגס. זאת אף ששמו של גרינבאום הוזכר אז כמועמד מרכזי. בשנתיים האחרונות פרשו כמה מנהלים מהגוורדיה הוותיקה, ובהם דני חן, שכיהן כמשנה למנכ"ל כיל עד שלהי 2015, וניסים אדר, שהיה ראש חטיבת המינרלים החיוניים ופרש בתום 37 שנה. אלה משתייכים לדור שעבד שנים רבות תחת המנכ"ל האגדי עקיבא מוזס, שהחליף בורגס. גם בדירקטוריון חלו שינויים, ובראשם עזיבתו של ניר גלעד בתום 8 שנים כיו"ר ושל רון מושקוביץ', שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה־האם של כיל, החברה לישראל, וכדירקטור בחברות של הקבוצה.

כניסת גרינבאום ללשכת המנכ"ל בתקופה שבה כיל סובלת מירידת מחירי האשלג (המחיר הממוצע ברבעון הראשון עמד על 216 דולר לטונה לעומת 235 דולר ברבעון המקביל) והפוספט מסתמנת כצעד הכרחי.

נראה שהוא המנהל הבקיא ביותר בעסקי החברה, איש שטח ותיק שמכיר כל פינה בעסקי הדשנים והמינרלים. במקביל למינויו החלה כיל בניקוי אורוות שטרם הסתיים. לא ברור עד כמה המהלכים האלה הם ביוזמתו של גרינבאום, אך כבר בתחילת התהליך ביצעה החברה מחיקות עתק של 500 מיליון דולר עם ביטול שני פרויקטי דגל שניסתה להוביל: פרויקט המכרות באתיופיה ופרויקט ERP (תוכנה גלובלית). אלה העיבו על תוצאות 2016 בטווח הקצר, אך צפויות לסייע למטרות בטווח הארוך. החברה ממשיכה לפעול למימוש אחזקות בניסיון לצמצם את המינוף שלה. היא מכרה בסוף השבוע שעבר 50% מהאחזקות בחברת ההתפלה IDE ב־177.5 מיליון דולר, וברבעון הראשון השנה מכרה נכסים בבאר שבע שהניבו לקופתה 19 מיליון דולר. אחד מאתגריה הגדולים הוא פרויקט שדרוג פעילות הכרייה במכרותיה בספרד, שצפוי להתעכב בשנתיים בגלל קושי תפעולי.

אף שגרינבאום מנכ"ל זמני, הוא מקבל את ההחלטות ומתפקד כמנכ"ל לכל דבר. משיחות של "כלכליסט" עם גורמים בשוק ההון עולה כי גרינבאום הוא, ככל הנראה, האיש הנכון בזמן הנכון. "אמנם חסרה לו ייצוגיות, אך יש לו יתרונות והיכרות עמוקה עם עסקי החברה", אומר גורם בשוק.

בשנתיים הקרובות תתמודד כיל עם סביבת המחירים הנמוכה ועם האיום הממשי לעליית היצע האשלג מ־2018. "אנו צופים שב־2017 המרווחים יגיעו לתחתית נוכח ירידת המחיר ל־200 דולר לטונה אשלג בממוצע, ואז יתאוששו בהדרגה מ־2018 ל־210 דולר לטונה בממוצע", ציינה חברת הדירוג פיץ' במרץ האחרון, כשהורידה לכיל את הדירוג לרמה של -BBB, הדרגה הנמוכה ביותר ברמת השקעה.

את הרבעון הראשון השנה אמנם סיכמה כיל עם שיפור של 3% ברווח הנקי, ל־68 מיליון דולר, אך ניכר כי רמות המחירים הנמוכות בשוק הפוספט והאשלג משפיעות עליה לשלילה, וזאת עוד טרם נחתמו חוזים בסין, שצורכת כ־25% מהאשלג העולמי. החוזים של יצרניות האשלג מול סין נחתמו עד לפני כשנה באופן מסורתי ברבעונים הראשון והשני, והם משמשים אינדיקציה לרמות המחירים בשאר השווקים.

על פי ניתוח של לידר שוקי הון, שפורסם אתמול, הפערים בין יצרניות האשלג לבין הרוכשים הסיניים בכל הקשור למחיר החוזים טרם נסגרו. על פי הערכות, מחיר האשלג בחוזים מול הודו יהיה 225-245 דולר לטון על בסיס CFR.

הדעה הרווחת בשוק היא כי המטרה העיקרית של החברה בשנתיים הקרובות היא להעביר את התקופה המאתגרת תוך מזעור הוצאות, במטרה למקסם את רווחי החברה ולהמשיך לחלק דיבידנדים לבעלי המניות — ובראשם עידן עופר, שזקוק להזרמת הרווחים לחברה לישראל.

בשלב הזה אין בתוכניות החברה, ואין ביכולותיה הפיננסיות, אפשרות לצאת לאתגרים הכרוכים בהשקעות הון גבוהות לטובת הגדלת כושר הייצור או להיכנס למיזמים חדשים. "כיל ממוקדת בשימור הקיים ובמקסום הנכסים שלה. השקעות ההון בסקטור צפויות להיות מצומצמות", מסבירים גורמים בשוק. מצגת החברה שפורסמה לפני כחודש תומכת באסטרטגיה זו, ועל פי התכנון, יסתכמו ההשקעות ההוניות (CAPEX) לשנה ב־500–550 מיליון דולר בלבד לעומת 620 מיליון דולר ב־2016 ו־ 680 מיליון דולר שנה קודם לכן.

"השילוב בין לוקר לגרינבאום טוב לכיל"

גם בתרחיש האופטימי, שבו מחירי האשלג יזנקו, יכולתה של כיל ליהנות מעלייה משמעותית ברווחים תהיה מוגבלת, וזאת בגלל היטל ששינסקי 2, הקובע מנגנון לתשלום מס רווחי יתר. בשלב זה, שבו מחירי האשלג בשפל, היא אינה צפויה לשלם תמלוגים גבוהים. מבחינה זו, ניסיונו הרב של גרינבאום בעסקיה של כיל משתלב היטב עם מטרותיה. או כפי שהסביר אותו גורם בשוק ההון: "יש לו מה שנדרש לזמנים קשים. הפרופיל שלו מתאים למקום שבו נמצאת היום החברה".

ניווט כיל בכיוון הנכון מוטל גם על כתפי לוקר. הוא נכנס לתפקידו באוגוסט 2016, ואף שאינו מכיר את תעשיית האגרוכימיה כמו ותיקי כיל, הוא מסתמן כיו"ר פעיל. במרץ נודע כי לוקר החליט שלא לאשר בונוסים לבכירי החברה עבור 2016, אף שמדיניות התגמול אפשרה זאת. לפי הערכות, לוקר ייקח חלק מרכזי בשנים הקרובות במאמצי החברה לחידוש הזיכיון בים המלח, שצפוי לפוג ב־2030 - אולי האתגר הגדול ביותר שישפיע על עתידה. "השילוב בין התכונות של גרינבאום ולוקר", מעידים בשוק, "מיטיב כרגע עם כיל".

אשר גרינבאום | צילום: אוראל כהן