התוכנית הדיגיטלית הלאומית: הבטחות לחוד, מציאות לחוד

מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות אחרות בהנגשת שירותים דיגיטליים, כשבמקביל הפער הדיגיטלי בין אוכלוסיות שונות מתרחב. זו אחת הסיבות לחיבור התוכנית הדיגיטלית הלאומית שהתפרסמה השבוע. הכותרות מבטיחות מאוד: 1.5 מיליארד שקל יושקעו בתוכנית להפיכת ישראל לדיגיטלית.

ואם זה לא מספיק, הסכום הנכבד גם לווה בהחלטת ממשלה שאישרה את התוכנית המקיפה שמשתרעת על פני יותר מ-70 עמודים, ומפרטת איך אפשר להפוך את גופי הממשלה השונים למעודכנים דיגיטלית במטרה להוריד את יוקר המחייה, לקדם את התעשייה וליצור ממשל חכם וידידותי יותר לאזרח.

לכתוב מסמכים זה קל

לפי השרה גילה גמליאל - שהמשרד לשיוויון חברתי שבראשו היא עומדת הוביל את גיבוש וכתיבת התוכנית - מדובר ברגע משמעותי למדינת ישראל. "החזון שלנו בעוד חמש שנים הוא להיות המתקדמים ביותר בתחום הדיגיטל מבין מדינות העולם", אמרה אתמול ל"כלכליסט". אולם, לדברי מבקרים יש בעיה משמעותית בדרך להגשמת החזון: בכלל לא בטוח שיש בשירות המדינה גורמים שיכולים להוציא תוכנית שאפתנית כזו לפועל. "לכתוב מסמכים זה קל, להביא אותם לידי ביצוע זה סיפור אחר", אומרים ל"כלכליסט" גורמים שמעורים בתחום ושעובדים בצמידות לגורמי ממשל בתחום המידע והדיגיטל. "האנשים בתוך הממשלה שצריכים לדאוג לדברים האלו לא יודעים לעשות את זה".

השרה גילה גמליאל | צילום: עמית שעל

לדברי גמליאל, "השירות לאזרח צריך להיות הרבה יותר פתוח, הרבה יותר דיגיטלי וידידותי. אנשים היום לא צריכים לחכות בתור כדי לרשום את הילדים שלהם לגן או לשלם ארנונה. לא יכול להיות שבמשרד התחבורה מאות אנשים יחכו בתור כדי לבצע פעולות פשוטות". לפי השרה, "יש שלוש קבוצות באוכלוסייה שמאוד נפגעות כתוצאה מהיווצרות פער דיגיטלי דרמטי: האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הוותיקה. במסגרת התוכנית ניצור יותר תכנים של אוריינות דיגיטלית כדי לצמצם את הפער", מבטיחה.

בהמתנה לממשל ידידותי

התוכנית מכסה מגוון תחומים, ומתווה שימוש ביישומים דיגטליים להשגת שלוש מטרות על: צמצום פערים, צמיחה כלכלית מואצת וממשל חכם וידידותי, כאשר כל מטרת-על נפרטת ליעדים אסטרטגיים (למשל קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית), שבתורם נפרטים לתחומי עיסוק מרכזיים (כמו שיפור האוריינות הדיגיטלית בקרב האוכלוסיות המוחלשות). "המטרה של התוכנית היא לצמצם את הפערים הדיגטליים הקיימים, שהם מאוד קשים היום, ונראה שינוי דרמטי", אמרה גמליאל.

ואולם, לדברי מבקרים התוכנית כמעט נאלמת דום כאשר מגיעים לנקודה החשובה ביותר: צעדים אופרטיביים. "יש מסמכים, החלטות ממשלה יפות, אבל בחלק של המימוש אנחנו רואים מעט מאוד ובשוליים", אמר ל"כלכליסט" גורם בתחום, שעובד בקביעות עם גורמי ממשל. "הלוואי שנתבדה וכולי תקווה שהתוכנית תצליח. אבל מי שמצפה שזה יקרה בעוד שנה או שתיים, נכונה לו אכזבה. אולי רק בשוליים יקרה משהו".

לדברי שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, "יש בישראל דיגיטלית אנשים צעירים וחדשניים שרוצים להוביל שינוי. אבל מדובר בגוף מתכלל, ובסוף המשרד הממשלתי הספציפי צריך לבצע. אני לא בטוחה שהמשרדים יודעים שיש את התוכנית הזאת, או שהם יודעים איך לעשות את זה אחרת. ההתקדמות בנושא פתיחת המידע לעיני הציבור, למשל, היא מאוד איטית. יהיה להם אתגר גדול להביא את התוכנית לידי ביצוע".

שבי קורזן, מנהלת הסדנה לידע ציבורי | צילום: ישראל הדרי

גמליאל דוחה את הטענות הללו. "זה בדיוק הפוך", היא אומרת. "זה גם מה שאמרו לי בנוגע לתוכנית החומש למגזר הערבי, והצלחתי לקדם שם המון דברים. 2.9 מיליארד שקל כבר יושמו בפועל. שיטת העבודה מאוד ברורה: לגייס את המשאבים ולקדם כמה שיותר אנשים שנוגעים בדבר ולוקחים חלק מהותי בתוכנית. אני לא רוצה להנחית. במגזר הערבי יצרנו את התכונית בשיתוף פעולה. כדי לקדם את התוכנית בתחום הבריאות, למשל, שני מנכ"לים - שלי ושל משרד הבריאות - יהיו בתוך הסיפור הזה, לא רק לקדם את התוכנית אלא לוודא ולדאוג שהיא יוצאת לפועל. המשאבים תועלו, יש נציגים של כל המשרדים, שמתקמדים בדברים ישימים ומתוקצבים ולכן ההצלחה די מובטחת".

לפי התוכנית, השלבים הבאים ביישום מטרות העל שהוצבו הם הקמת צוותי עבודה במשרדי הממשלה השונים שיגבשו אסטרטגיה דיגטלית רב-שנתית ויבנו תוכנית עבודה שנתית ליישום המטרות השונות שרלוונטיות לפעילותם. "הם לא יודעים איך זה ייעשה - אז מה הם עושים? מקימים ועדות", אמר הגורם המעורה בתחום.

התורים יימשכו, על אף הקצאת התקציב לדיגיטציה | צילום: טל שחר

"צריך לזכור שקיים פער דיגיטלי משמעותי לא רק מחוץ לממשלה, אלא בתוך הממשלה, והטכנולוגיות ושיטות העבודה מאוד מיושנות", אמרה קורזן. "אין כמעט כוח אדם מקצועי בתחום שמועסק בממשלה, הרוב זה חברות חיצוניות, וקשה בדרך זו ליישם שינויים. נעשים מאמצים גדולים, יש רצון טוב אבל צריך מהפכה. כדי שתוכנית כזאת תצליח נדרש שהממשלה בעצמה תעבור מהפכה טכנולוגית".

לממשלה אין כוח אדם

לדברי הגורם, ההתייחסות לסוגיה זו בתוכנית הלאומית אינה מספקת: "צריך לטפל בבעיה הזאת בתוך הממשלה, והם לא יכולים להביא אנשים כי השכר לא מספיק גבוה. אין פרק שאומר איך מביאים טכנולוגיות חדשות ואנשים עם יכולות גובהות לממשלה".

אולם לפי גמליאל טענות אלו אינן מדויקות, ובכל מקרה קשיים מסוג זה נלקחו בחשבון בעת גיבוש התוכנית. "המשרדים ערוכים מבחינתנו", היא אומרת. "בפרויקטים שהצבנו כיעד, כל המגבלות נלקחו בחשבון מראש וכל היכולות הדרושות הן שם. את כל התוכניות אפשר להוציא לפועל, כי הן מבוססות על פלטפורמות קיימות. לגבי שאר הנושאים, במקרה הצורך ייקלטו עובדים שיתנו את הגיבוי ואת הסיוע.

"עכשיו יש הרבה קבוצות עבודה שיוצאות לדרך. יש פרויקטים שהם כבר ביישום. יש דברים שמצריכים אישורים של מנכ"לי משרדים, ולשם כך הוקם פורום מנכ"לים. חלק מהדברים יכולים לצאת לדרך עכשיו, חלקם יורחבו בחמש השנים הקרובות".

ובכל זאת, לקורזן יש הצעה אחרת, שלתפיסתה יכולה לנצל טוב יותר של הכסף: "בבריטניה הקימו סטארט-אפים בתוך הממשלה, יחידה שגייסו אליה את המוחות הטובים בתחום, ויצרו להם סביבת עבודה ייחודית ועצמאית עם שיטות עבודה מהשוק הפרטי. נתנו להם להוביל הרבה מאוד פיתוחים ולקבל החלטות, איפשרו להם לעבוד בקוד פתוח, וזה הקפיץ קדימה תחומים רבים כמו אתר המידע הממשלתי data.gov.uk. יש מה ללמוד ממודלים כאלה בעולם".