"משרד המשפטים מסכן את הדיירים בהתנגדותו ל'סעיף הכיורים' בחוק שכירות הוגנת"

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ג') בהצעת חוק שכירות הוגנת (בשמו הרשמי "חוק השכירה והשאילה") שמנסה לעשות סדר ולקבוע נורמות וכללים בהשכרת דירה, תוך הצבת תקינה שתגדיר מהי דירה הראויה למגורים. זו הצעת חוק פרטית של הח"כים סתיו שפיר, רועי פולקמן ואורלי לוי אבקסיס, שהפכה לממשלתית ועברה בקריאה ראשונה אחרי שנתיים של דיונים. כעת היא נידונה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. 

הנושאים שבמוקד המחלוקת - החובה להתקין כיורים נפרדים בשירותים ובמטבח וכן מקרים שבהם מתווכים 'משתלטים על הדירות' ומי שסופג את עלותם הם שוכרי הדירה. בהצעת החוק ביקש ח"כ פוקלמן להוסיף ששוכר הדירה ישלם עד 50% מעלות התיווך ולא 100% כפי שקורה על פי רוב כיום ובמיוחד באזורי הביקוש.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס ציינה כי אחת הבעיות העולות בדירות רבות בישראל היא כיור בשירותים אשר משמש גם ככיור מטבח: "אי אפשר לחוקק את החוק הזה שמשרד המשפטים מפקיר את הציבור כשמאפשר שהמטבח והשירותים יהיו באותו החדר. האנשים ששוכרים את הדירות האלה הם שבויים של הדירות האלו. גם בדיור הציבורי יש רבים שגרים בדירות שאינן ראויות למגורים. מה שקורה שאתם מאפשרים לאותם דיירים לגור בדירות שמסכנות את הבריאות. לא מדובר רק על סטודנטים אלא על דיירי הדיור הציבורי שמקבלים סיוע בשכ"ד. יש צורך לתנאים מינימליים שילדי הדיור הציבורי יגדלו במדינה. זה לא הגיוני שלא תהיה הפרדה בין הכיור בשירותים למטבח, מה הילדים האלה יאכלו מהאסלה? אם הנושא הזה ייפול בוועדה הזו, זו בושה לח"כים ששותפים כאן ואתם הפקידים שמגנים על כך. זה ממש פשע חברתי אם נאפשר את זה. ברגע שזה יכנס לסעיפי החוק לאנשים יהיה אינטרס לתקן את העיוות הזה ובעלות מינימלית של התקנת כיור נוסף ובכך אותם ילדים לא יחשפו למפגעים הבריאותיים שיש בכך".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד רני נויבואר, אמרה במהלך הדיון כי עמדת משרד המשפטים היא כי יש צורך שתהיה הספקת שתייה בדירות המגורים המושכרות, אך אין הסכמה על שני כיורים נפרדים במטבח ובשירותים: "עמדתנו היא שתהיה אספקת מי שתייה, אך בשאר הרכיבים (הצבת שני כיורים) ישנה אי הסכמה".

ח"כ שפיר שאלה מדוע משרד המשפטים מתנגד כל כך למהלך והאם ההפרדה בין הכיורים תוציא דירות רבות משוק השכירות. על כך השיבה נציגת משרד המשפטים כי ישנו רצון מצד משרדה לייצר הגנה על שוכרי הדירות: "הרעיון הוא שיש מתח שרוצים להגדיר הגדרות בסיסיות מה מבחינת המדינה לא ראוי להשכרה. המצב האופטימלי הוא שאנשים יגורו בדירות עם מטבח נפרד. בסוף גם לדירות שלא עומדות בכך יש ביקוש ושוק. שרת המשפטים מהאיזון בין מצב שהדירות יהפכו ללא ראויות ויהיה שוכר שאין לו דירה כעת. אין חולק שבשנייה מוטרדת שמתחילים לדבר על חובת תקינה יהיו דירות שיצאו מהשוק".

ח"כ שפיר הוסיפה כי מתוך 600 אלף משקי בית המתגוררים בשכירות, ישנם 180 אלף דיירי הדיור הציבורי וכי "במצב נורמלי הם מקבלים בכל מדינה אחרת תנאים נאותים וסבירים. אך במצב הנוכחי הם מקבלים סיוע בשכ"ד ושוכרים דירות בשוק הפרטי. יכולתם להתווכח על התנאים פחותה בהרבה וכשאנו מדברים על ההפרדה בין הכיורים (במטבח ובשירותים) אנו מדברים בעיקר עליהם. יש כאן סכנה בטיחותית ובריאותית וזו לא דירה הנאותה למגורים.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד נויבואר דיברה בהמשך הדיון על רצון משרד המשפים להסדיר את נושא הדירות בהשכרה, אך ישנה בעייתיות בנושא. תוך שיש לקחת בחשבון שמשכיר יתקן ויוסיף כיור בדירה בבעלותו, הוא מצפה לקבל על כך החזר בשכ"ד. מה שיקרה שהכספים יושתו על השוכרים והם לא בהכרח יוכלו לעמוד כבר בתשלומי הדירה".

השתלטות המתווכים על שוק ההשכרה

ח"כ פולקמן: "יש מתווכים שמשתלטים על דירות כי בעל הדירה לא מתעסק בהשכרתה והוא אדיש לכך והמצב הזה יצא כבר מאיזון. ההגנה היחידה שעשינו למנוע את הנורמה הזו היא במידה ובעל הדירה רוצה תיווך הוא יפעיל את המתווך. במקרים הבולטים שבדקנו ראינו שבא מתווך שאומר לבעל הדירה שהוא ישווק עבורו את הדירה ואז מי שמשלם על כך הוא השוכר. במצב כזה בעל הדירה יצטרך לקבל החלטה אם הוא רוצה תיווך או לא והוא ישלם מחצית מדמי התיווך במידה ויעשה שימוש בכך".

ח"כ שפיר הוסיפה כי אין צורך שהשוכר ישלם במצב שכזה: "יש מקרים רבים שמתווכים משתלטים על דירות ואין סיבה שמישהו ישלם על זה בכלל. לא השוכר ולא המשכיר".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד נויבואר דיברה בהמשך על הדיון על רצון משרד המשפים להסדיר את נושא הדירות בהשכרה, אך ישנה בעייתיות בנושא. תוך שיש לקחת בחשבון שמשכיר יתקן ויוסיף כיור בדירה בבעלותו, הוא מצפה לקבל על כך החזר בשכ"ד. מה שיקרה שהכספים יושתו על השוכרים והם לא בהכרח יוכלו לעמוד כבר בתשלומי הדירה".

ח"כ לוי אבקסיס אמרה שבשוק המתווכים ישנו פתח לדילים והסכמות בין בעלי הדירה למשרד התיווך וכי במצב בו השוכר משלם על כך 50% הם מכשירים השתלטות זו של המתווכים תחת החוק: "בעצם הפכנו מציאות נוחה לבעל הבית להגיד שבא מתווך והשתלט על שיווק הנכס. כך נטיל את התשלום הזה על השוכר. יש צורך לפטור את השוכר מתשלום דמי תיווך. שכרתי המון דירות בחיי והמתווך תמיד דאג לבעל הדירה ושהוא יהיה מכוסה בכל. הוא דואג רק לו כי הוא רוצה להמשיך לפעול מולו וזה ניגוד עניינים מוחלט כי השוכר בסוף משלם על השירות. ברור לכל כי המשלם היה צריך להיות מוגן ולא להפך. אנו מייצרים מנגנון שמבטיח 50% תשלום במקום ה-100% שהיום השוכרים משלמים למתווך. כשאנחנו משאירים משהו אמורפי בחוק הוא פתוח לדילים ופרשנויות".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד) הסכימה עם ח"כ לוי אבקסיס וטענה שיש להוציא את סעיף התיווך שביקש ח"כ פולקמן: "אני חושבת שצריך להוציא את סעיף התיווך החוצה. אני מכירה את הסיטואציות שרועי מדבר עליהם והיא בעיקר בת"א, ואת בעל הבית זה לא מעניין כי בכל מקרה יצליח להשכיר את הדירה. ככה אנחנו מכריחים את השוכרים לשלם 50% מהתיווך. יש צורך לתקן שיהיה תשלום של עד 50% או להוציא את סעיף התיווך הזה. גם מתווך הוא בעניין שהדירה תושכר ובאזורי הביקוש הדירה תעוף מהר וגם מבלי לתקן ליקויים בה. לכן אנו לדעתי צריכים להוריד את הסעיף הזה ואם מתעקשים אז שיהיה תשלום עד 50%".

עוד דנו בוועדה בנושא ערבויות בחוזה השכירות, הגובה המקסימלי של הערבויות שניתן לגבות, כך שגובהן לא יהיה יותר מפי שלושה משכר הדירה או משליש מתקופת השכירות או הנמוך מבניהם. כמו כן, שני תיקונים נוספים שהציע ח"כ פולקמן עוסקים בין היתר, באחריות לתיקון פגמים על ידי המשכיר או מתן האפשרות לשוכר לסעד עצמי, כלומר להוריד את התשלום לתיקון משכר הדירה.

בתום הדיון לא התקיימה הצבעה על סעיפי החוק והשינויים. ויהיה דיון נוסף כך שהחוק ממשיך להתעכב בוועדה. אין הסכמה לעניין המתווכים ותשלום מחצית הסכום בידי השוכר וגם אין הסכמה מה ראוי למגורים וכל עניין הכיורים.