זורעים ספאם, קוצרים כסף: נחשפה חוות בוטים עצומה

משטרת תאילנד עצרה שלושה אנשים בחשד שהפעילו את אם כל חוות הקליקים מבית שכור על גבול קמבודיה. השלושה הם אזרחים סינים, ועל פי טענת הרשויות הם השתמשו ב-474 אייפונים ו-347,200 כרטיסי סים, כמו גם שלל ציוד אלקטרוני אחר, כדי לבצע הונאה מסיבית באפליקציית WeChat, שפופולרית מאוד בדרום מזרח אסיה.

הרעיון של חוות קליקים הוא פשוט: יוצרים בוטים שמקליקים ללא הרף על תוכן, או מוסיפים אליו הערות חסרות משמעות, במטרה לנפח את הערך שלו ולגרום למפרסמים להאמין שיש טעם להצמיד אליו פרסומות. התופעה כשעצמה לא חדשה, אבל ההיקף כאן הוא פשוט פראי.

מקליקים על ריק, מנפחים פעילות כדי למשוך מפרסמים | צילום: sputniknews

לטענת העצורים, חברה סינית (הם סירבו לנקוב בשמה) שילמה להם כ-4,000 דולר בחודש כדי לפמפם מוצרים שנמכרים בסין דרך WeChat ותאילנד נבחרה כזירת הפעילות בשל העלות הנמוכה יחסית של שימוש בסמארטפונים שם. ל-WeChat יש בעיה מוכרת של ספאם ובוטים, וככל הנראה שלושת המוסקיטרים האלה הם רק חלק ממנה. WeChat אינה היחידה שסובלת מהעניין הזה: בכל רשת חברתית תוכלו למצוא בוטים למיניהם, שנועדו לקדם פרסומות וליצור תמונה של פעילות ערה כשבפועל, אין אדם מאחורי הקליק או התגובה.

המשטרה התאילנדית מתמקדת כעת בשאלה איך לעזאזל הם הצליחו להבריח כל כך הרבה סמארפונים למדינה, ואיך הם שמו את ידם על כל כך הרבה כרטיסי סים לא רשומים.

ליל הגרזנים הארוכים

אובר נאלצה לפטר לאחרונה 20 מעובדיה בשל התנהגות בלתי הולמת והטרדות, ואתמול עף גם יד ימינו של המנכ"ל קלאניק, אמיל מייקל. האחרון היה סמנכ"ל העסקים של אובר, אבל אם שמו מוכר לציבור זה בשל העובדה שבשנת 2014 הוא הגה את הרעיון של השקעת מיליון דולר באיתור מידע מפליל או מביך על עיתונאים שהיו ביקורתיים כלפי אובר. הנ"ל היה גם טיפש דיו כדי להעלות את הרעיון הזה בנוכחות עיתונאי.

מאז, הצליח מייקל להסתבך בעוד מספר שערוריות. כאשר עובדת של אובר התלוננה על כך שהחברה הוציאה את עובדיה לבר "קריוקה" בקוריאה שהיה בעצם שירות ליווי, מייקל ניסה למנוע ממנה להתלונן. וכאשר בכיר אחר באובר, במה שנחשב לשפל הנמוך ביותר שהחברה הצליחה להגיע אליו עד כה, שם את טלפיו על התיק הרפואי של נאנסת (כנראה בכוונה להשתמש בו כנגדה), מייקל היה בין האנשים שקיבלו את פרטי התיק הזה והסתובב איתו כשנה.

אמיל מייקל, בכיר אובר היוצא

אז עכשיו הוא עלה על טיל. אובר לא ענתה על השאלה האם הוא התפטר או פוטר, אבל מייקל הזועם מאשים - באמצעות מקורביו, כמובן, כי הוא פחדן מכדי לעמוד מאחורי הטענה בעצמו - את חבר המנהלים של אובר בהדחתו. לטענתו, לחבר המנהלים לא היה די אומץ לעמוד מאחוריו. כמובן שמר מייקל לא לוקח כל אחריות למעשיו.

השאלה היא מה המשמעות של ההדחה הזו ביחס למר טרוויס קלאניק. מייקל נחשב לאחד המקורבים ביותר אליו, ואם הוא אכן הודח בשל חלקו בפרשת תיק האונס, קשה לראות איך קלאניק עצמו לא יודח - הרי גם הוא קיבל גישה לחומר. את ההערות של מייקל על הצורך להפליל עיתונאים הוא אמר בנוכחות קלאניק, וזה השתתף בערב הקריוקי במועדון הקוריאני - כלומר, הוא קשור לכל אחת מהשערוריות שהובילו להדחת מייקל. החברה אומרת שמשהו על קלאניק צריך להתפרסם היום; יש שמועות על כך שחבר המנהלים רוצה שהוא "יצא לחופשה". 

עונש מוות על פוסט בפייסבוק

פקיסטן, שמתעקשת לתת לצפון קוריאה פייט על תואר המדינה המשוגעת בעולם, הרשיעה לפני מספר ימים משתמש פייסבוק בשם טיימור ראזה בחילול קודש בשל דברים שכתב בפייסבוק - והטילה עליו עונש מוות. דברי ראזה התייחסו למייסד האיסלם מוחמד, בעלי לווייתו ונשותיו.

לפקיסטן יש היסטוריה של הוצאות להורג בשל "חילול הקודש", אם כי המקרה של ראזה הוא ככל הנראה הראשון שבו אדם נידון למוות בגלל מה שעשה במדיה החברתית. לא ברור אם פסק הדין אכן יבוצע; ארגוני זכויות אדם כבר החלו לפעול בנושא ובניגוד לערב הסעודית, למשל, בפקיסטן לארגוני זכויות אדם יש השפעה, ויש שם גם ממסד מכובד של עורכי דין פעילים.

לא מתערבת. פייסבוק

הבעיה פה, כרגיל, היא ההתנהלות של פייסבוק. זו הודיעה לפני מספר חודשים שהיא שולחת צוות לפקיסטן כדי לטפל ב"חששות של הממשלה ביחס לתוכן מחלל קודש", אבל בו זמנית אמרה שהיא רוצה לשמור על "הזכויות והפרטיות" של המשתמשים. אתמול היא כבר אמרה משהו אחר: לטענת החברה, היא מפעילה "מערכות עוצמתיות" כדי לשמור על המידע של המשתמשים בטוח, ושהיא "לא מוסרת לשום ממשלה גישה ישירה למידע של המשתמשים".

זה לא ממש נכון: פייסבוק מצייתת, כנדרש, לצווי בית משפט כשהם דורשים ממנה מידע על משתמשים. יתר על כן, החברה מוחה יותר מדי: אף אחד לא האשים אותה בכך שהיא הסגירה את ראזה. אחרי הכל, על פי הכללים שלה, הוא לא יכול היה לכתוב את זה בשם בדוי.

קצרצרים

1. מערכת חדשה, Data Comm שמה, מאפשרת לטייסים ולצוותי קרקע לתקשר טוב יותר ביניהם לפני ההמראה. כעת, הטייסים והבקרים יכולים לשלוח זה לזה מקבילה של הודעת טקסט, שמחליפה את הודעות הרדיו הישנות שהתבססו על קוד האלפבית של נאט"ו ("אלפא בראבו צ'ארלי..."), שגרמו ללא מעט אי הבנות ותקלות. דאטה קום אמורה לאפשר לפקחים לתקשר במהירות עם מספר רב של כלי טיס, מבלי הצורך לפנות לכל אחד מהם אישית באלחוט. המשמעות: תיאומים שגרתיים יתבצעו מהר יותר והטיסות יתעכבו פחות בשל סוגיות טכניות. אנחנו מברכים את עולם התעופה האזרחית על צאתו משנות השבעים.

צ'ט לקוקפיט | צילום: שאטרסטוק

2. עוד יום, עוד ציוץ של טראמפ חוזר לנשוך אותו: בית המשפט לערעורים במחוז התשיעי של ארה"ב פסל את איסור כניסת המוסלמים לארה"ב של ממשל טראמפ, כשהוא מצטט ציוץ של נשיא ארה"ב שסותר את העמדה שהציגה הממשלה בבית המשפט. בית המשפט קבע שמהציוץ של טראמפ עלה שהמטרה של האיסור היא למנוע כניסה מנתיני מדינות מסוימות – קריטריון שרירותי שלא מאפשר לקבוע שהאנשים הללו מהווים סכנה. בית המשפט ציין בעוקצנות שמהציוץ של טראמפ עולה שהמדינות עצמן, ולא תושביהן, מהווים סכנה.

3. דאעש מפסידה בעקביות שטחים בסוריה ובעיראק, וגם הקרב הדיגיטלי - שדה הקרב המועדף עליה - לא נראה כל כך טוב. בטוויטר ופייסבוק החשבונות שלה נמחקים בעקביות. כעת "סוכנות הידיעות" שלה, נאשיר, החלה לפעול ברשת חברתית בשם Baaz, שמאגדת עשרות שירותים לכדי פיד אחד. את הפיד שלה בבאאז מקדמת נאשיר דרך טלגרף. שתי החברות מסרו שהן מודעות לנושא ומטפלות בו. בגלל שאתר "מקושרים" נסגר, כנראה שהשלב הבא של דאעש יהיה מייספייס.

4. סטיב ווזניאק, הידוע בכינויו Woz, היה כנראה הדבר החיובי ביותר באפל. לא ברור הוא איך הוא החזיק כל כך הרבה זמן בחברה קפוצת התחת הזו, כי הוא אומר שוב ושוב שהסוד לאושר בחיים הוא לצחוק ולהצחיק. הוא נחשב לאשף מתיחות, ופעם, מזמן, כשהדבר החם ביותר היה blue box שאיפשר לך להתקשר אל מחוץ לעיירה שלך ללא תשלום, הוא התקשר לוותיקן ודרש לדבר עם האפיפיור, כשהוא מעמיד פנים שהוא מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר שמתקשר בשמו של ניקסון. תגובתו של האפיפיור, פאולוס השישי, לא ידועה.