נושאי משרה מוכרים, בעלת שליטה קונה

כל מתמחה בבית השקעות יודע כבר בתחילת דרכו, שרכישת מניות על ידי בעלי עניין היא מעיין איתות חיובי למשקיעים, בדיוק כפי שמכירת מניות על ידיהם מהווה אינדיקציה שלילית.

המקרה של אנרג'יקס מעניין משום שהוא כולל בעת ובעונה אחת את שני התרחישים: בעלת השליטה, חברת אלוני חץ, רוכשת מניות של אנרג'יקס, ואילו שני נושאי המשרה השכירים הבכירים בחברה, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, מוכרים מניות. 

בתחילת השבוע היה זה סמנכ"ל הכספים, אלעד כהן, שהמיר 235 אלף כתבי אופציה למניות של אנרג'יקס לפי שער המרה של 239.5 אגורות, והזדרז למכור אותן מיד לאחר מכן לפי המחיר בבורסה שעמד על 299.3 אגורות. הרווח של כהן מהמהלך מסתכם ב-140 אלף שקל (לפני מס). חודשיים קודם לכן היה זה המנכ"ל של אנרג'יקס, אסא לוינגר, שמכר מיליון מניות תמורת 2.6 מיליון שקל.

בחברות פרטיות אנחנו תמיד אוהבים לראות אקזיטים של עובדים, אבל הרבה פחות מכך כשזה קורה בחברות הציבוריות. אין שום פסול במימוש רווחים ובפרט כשמדובר במנהלים השכירים. ויחד עם זאת, תחת ההנחה שאין מי שיודע טוב יותר לאן מועדות פניה של החברה מאשר מנהליה הבכירים, כשנושאי המשרה מוכרים מניות של החברה שבניהולם, זהו בהחלט אירוע שצריך להדליק נורה אדומה.

ועדיין, במקרה של אנרג'יקס אורות האזהרה לא מטרידים במיוחד, הודות לעובדה שבשתי עסקאות המכירה, מי שעמד בעברו השני של המתרס הייתה בעלת השליטה, אלוני חץ (69.8%). אלוני חץ רכשה את אותן המניות שמכרו המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים בעסקאות מחוץ לבורסה. לא צריך להתאמץ כדי לראות בכך את חצי הכוס המלאה ולמצער, חצי נחמה.

הקשר בין ההנהלה של אנרג'יקס לבעלת השליטה, אלוני חץ, חורג הרבה מעבר להחזקה ברוב מניות החברה או מאיוש הדירקטוריון. אלוני חץ מספקת לאנרג'יקס שירותי ניהול באמצעות עובדיה. מעבר לעובדה שמנכ"ל אלוני חץ ואחד מבעלי השליטה בה, נתן חץ, משמש כיו"ר פעיל בדירקטוריון של אנרג'יקס, ישנה מעורבות אינטנסיבית של כל הסגל הניהולי הבכיר של אלוני חץ בנעשה בחברה הבת.

בעוד כחודש, ב-9 ביולי, תתקיים אסיפה כללית שנתית ומיוחדת של אנרג'יקס, שתתכנס להצביע על שורה של נושאים ובין היתר, על תיקון לתנאי הסכם הניהול של החברה עם בעלת השליטה. בשש השנים האחרונים אנרג'יקס משלמת לאלוני חץ דמי ניהול המבוססים על שני רכיבים: האחד הוא סכום קבוע של 150 אלף שקל לרבעון (סכום שנתי של 0.6 מיליון שקל). השני הוא סכום משתנה בשיעור של 0.125% לרבעון מהעלות המקורית בספרי החברה של מתקניה ליצור חשמל המפיקים חשמל בפועל (0.5% על בסיס שנתי). בהסכם הניהול המקורי נקבע שהסכום המשתנה יוגבל ל-3 מיליון שקל. כך שלצד הסכום הקבוע וההצמדה למדד, נכון להיום הסכם הניהול מאפשר לאלוני חץ ליהנות מתקבול שנתי של עד 3.8 מיליון שקל.

כעת באנרג'יקס מבקשים לאשר תיקון לתנאי הסכם הניהול ומסבירים זאת בעלייה של העלויות הישירות בהן נושאת אלוני חץ לצורך מתן השירותים לחברה הבת, ובעלייה המתמדת בהיקף פעילותה של אנרג'יקס. על פי השינוי המוצע, הסכום הקבוע יופחת ל-0.5 מיליון שקל בשנה (חלף 0.6 מיליון שקל), והסכום המשתנה יופחת ל-0.3% בשנה (חלף 0.5%). מנגד, תקרת הסכום המשתנה תגדל ותעלה, באופן שסכום דמי הניהול (קבוע ומשתנה) יוגבל לעד 4.8 מיליון שקל בשנה (חלף 3.8 מיליון שקל).

נכון להיום, העלות המקורית של המתקנים הפעילים שבבעלות אנרג'יקס מסתכמת בכ-1.1 מיליארד שקל. לפיכך, על פי ההסכם הקיים דמי הניהול התיאורטיים מגיעים לסכום של 6.1 מיליון שקל ורק הודות לתקרה שנקבעה בהסכם בין הצדדים, דמי הניהול המשולמים בפועל מסתכמים ב-3.8 מיליון שקל.

אם התיקון להסכם הניהול יאושר באסיפת בעלי המניות של אנרג'יקס, אזי בשל ההפחתה בסכום הקבוע ובמקדם של הסכום המשתנה, סכום דמי הניהול יגיע לזה המשולם כיום - 3.8 מיליון שקל. אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?

העלאת תקרת דמי הניהול ל-4.8 מיליון שקל תאפשר לאלוני חץ ליהנות מתוספת של מיליון שקל בדמי הניהול. כדי שזה יקרה, עלות המתקנים הפעילים של אנרג'יקס צריכה להגיע ל-1.43 מיליארד שקל, עליה של 30% מעבר לעלותם כיום. בתרחיש כזה, תוספת דמי הניהול לבעלת השליטה תהיה בטלה בשישים לעומת הצפת הערך לכלל בעלי המניות.

אסא לוינגר מנכל אנרג'יקס | צילום: עמית שעל