הצ'אנס האחרון של ג'ורדי קרויף

ג'ורדי קרויף הודה שלא היה הכדורגלן החרוץ ביותר. "אם המאמן אומר לך לרוץ 100 מטר, אבל אתה יכול לרוץ 90 מטר כי הוא לא מסתכל, אתה תרוץ 90", הסביר בהרצאה בוינגייט, "אני יודע כי גם אני הייתי כזה. זה לא רק בישראל, זה עניין של כדורגלנים".

זה לא שהוא היה עצלן, הוא פשוט לא תמיד רצה לעבוד קשה מדי.

מקורביו וחבריו אומרים שבמובן הזה הוא לא השתנה. הוא אוהב לישון עד מאוחר, למשל. הוא גם אוהב את "אזור הנוחות" שלו והמעמד שלו במכבי תל אביב ובעיר תל אביבי. לכן לא עזב למקום חדש, והיו לו הצעות, כי לעזוב מעמד של מלך ולהוכיח את עצמך במקום חדש, דורש הרבה עבודה.

הדברים הללו מנעו ממנו להיות מאמן. כי גם הוא יודע שמאמן רציני צריך לקום מוקדם בבוקר, לעבוד קשה על מערכי אימון, לחשוב על פתרון בעיות, לקבל ולעבד הרבה מידע בקשר לקבוצתו. ובכלל, המאמנים הטובים ביותר כיום עובדים שעות על גבי שעות. מפפ גווארדיולה שלפעמים שוכח לאכול כשהוא שקוע בעבודה ועד מאוריסיו פוצ'טינו שעובד מ-8 בבוקר עד 9 בלילה. זה מה שנדרש היום.

קרויף לא יעשה זאת ככל הנראה. אבל לכן הוא חיזק את הצוות שלו במאמן צעיר ורעב שזה כבוד אדיר עבורו לעבוד בשביל מישהו עם השם קרויף - מדובר שדניאל פויאטוס, מאמן קבוצת הנערים (juvenil B) של ריאל מדריד. בצוות המקצועי ישארו האנשים שניהלו את האימונים בתקופות ללא מאמן וגם בתקופה הקצרה של קרויף כמאמן בשנה שעברה. קרויף מתכנן לגשר על העבודה הקשה שהוא לא מתכנן לעשות באמצעות אנשים חרוצים סביבו ועם ידע וניסיון רב שיש לו בכדורגל. בכל זאת, הוא בנו של אחד מהאנשים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל - יש לו מעט מהגנטיקה, הניסיון וההבנה שלו.

אז מה קרויף יעשה? מה שעשה כמנהל מקצועי, כלומר בחירת צוות מקצועי והחתמת שחקנים - אך יתווסף לזה אלמנט של ניהול משחק וניהול חלק מהאימונים. הסגנון הזה מוכר לקרויף מתקופתו במנצ'סטר יונייטד, שם אלכס פרגוסון היה המנג'ר, שלא נכח בכל האימונים אך ניהל את המשחקים והיה אחראי על אסטרטגיית הקבוצה בשוק העברות השחקנים. לפרגוסון היו תמיד עוזרים דומיננטים שהיו על מגרש האימונים כל יום ואף ניהלו את ההכנה למשחקים. לעתים רבות הם גם קבעו את הטקטיקה והסגנון של המשחק.

קרויף עדיין מאמין בתפקיד המנהל המקצועי וחושב שיש לו חשיבות אדירה - אך הוא ראה איך השחקנים מגיבים אליו ולסגנון שדרש (סגנון פתוח ודומיננטי שהם אהבו) וראה את ההתפוררות תחת ליטו וידיגאל, שניסה לכפות סגנון יותר מאופק.

נזקי תקופת וידיגאל

ככל הנראה, לא קרויף היה זה שהחליט על עתידו של המאמן ליטו וידיגאל, שאף הגיע למגרש האימונים של מכבי תל אביב בהפתעה גמורה מבחינת ג'ורדי (שהיה מוכן להמשיך כמאמן למרות מה שאמר לתקשורת). הצוות המקצועי שוידיגאל הביא עימו לא הסתדר עם הצוות המקצועי הקיים במכבי תל אביב, בשלב מסוים חדר ההלבשה ממש היה מפוצל ואף אחד לא דיבר אחד עם השני - והמסרים לשחקנים היו מבולבלים. לא סתם הקבוצה הפסידה את האליפות.

השחקנים במכבי תל אביב דיברו על כך שווידיגאל "לא עזר למצוא פתרונות" ושתחת קרויף הם נוהלו בצורה חכמה יותר.

הרבה מהכדורגל היום הוא ניהול. ניהול משאבים וניהול אנשים. במצב אידיאלי, יש מי שמנהל את המשאבים ומבין מי הם האנשים שעובדים במערכת (מנהל מקצועי). ויש מי שמנהל את האנשים ומבין מה המשאבים של המערכת (מאמן). מיץ' גולדהאר, שהוא הבעלים של המערכת ופחות עוסק בניהולה אך כן מאשר ומעורב כל מהלך משמעותי, הגיע למסקנה שהאחריות לניהול המשאבים והאנשים תהיה על האדם הכי משמעותי למערכת בשנים האחרונות, ג'ורדי קרויף.

זה יכול להצליח - אם ג'ורדי ישמור על אחוזי ההצלחה שלו כמאמן בשנה שעברה, וזה יכול גם להיכשל כי בהזזת כלי משמעותי כל כך בתוך המערכת יש הרבה סיכונים. אם זה יצליח, מכבי תל אביב תחזור להיות למעמדה כאלופה וכקבוצה הכי טובה בישראל. אם זה יכשל - קרויף, ככל הנראה, יאלץ למצוא מקום עבודה חדש.