המלכודת שהכין נתניהו לשמחון

אם עד עכשיו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון לא הכיר את המושג "כיפה אדומה", בקרוב מאוד הוא יחווה אותו אישית.

בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו יושבים שמחון ואנשיו כבר כחודש וחצי ובודקים נתונים ומסמכים, מבררים ומתייעצים כדי לפרסם מסקנות שיהוו איזון בין דרישות הנכים ליכולת התקציבית של המדינה. אך בפועל, תפקידן היחיד של ההמלצות הוא להוות אכזבה ולעורר כעס בקרב הנכים וחשוב יותר, בקרב הציבור. הרי ללא אכזבה וכעס מהמסקנות של שמחון, איך נתניהו יוכל לקחת עליהן קרדיט כשיבקש משמחון להיות נדיב יותר עם נכים?

התערבות ראש הממשלה בקצבאות הנכים היא קריטית כדי להבין עד כמה ההמלצות של שמחון הן רק כר פורה לתפיסת קרדיט. נתניהו הוא זה שגרס את התוכנית של שר האוצר משה כחלון - בעקבות הצוות בראשות ירון זליכה - להעלאת קצבת הנכות הבסיסית ל־4,000 שקל בחודש במקום 2,342 שקל כיום. שמחון מציע העלאה ל־3,200 שקל בלבד, ורק אם מדובר בנכה ערירי שחי מתחת לקו העוני עם נכות של 75% לפחות. 

אבי שמחון. בקרוב יכיר את המושג "כיפה אדומה" | צילום: עמית שעל

מכיוון שנתניהו הקים את הוועדה, הוא גם זה שיהיה חתום על מסקנותיה. ועל מסקנות כאלו נתניהו לא יכול וספק אם רוצה לקחת קרדיט. כחלון שוב ייראה כמו שר האוצר החברתי, ונתניהו יחזור אל הטראומה של 2003. אז, בהיותו שר אוצר, הוא קיצץ במערכת הרווחה וספג ביקורת ציבורית קשה. הכותרות שירדפו את נתניהו עמוק אל תוך הפגנות הנכים שיימשכו, ידגישו את הסירוב של ראש הממשלה ואת הלב הרחב של שר האוצר, ולא צריך לפרט כמה נתניהו לא מוכן לתסריט הזה.

אם מוסיפים לכך את קריאת יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן להתפטרות שמחון מראשות הוועדה ומתפקידו במועצה אתמול ואת ההתנגדות הפומבית גם של שר הרווחה חיים כץ, ברור שמסקנות ועדת שמחון הן רק הבסיס הנמוך שיאפשר לנתניהו להעלות אותו עד לרמה המינימלית שצריך כדי להיראות כמושיע הנכים.

בין שנתניהו יעלה את הקצבאות בצורה כזו ובין שבצורה אחרת, הבעיה הבסיסית ביותר של הנכים הקשים לא תיפתר. אלה הם אותם נכים שלא יכולים לצאת לעבוד,

הנכים במצב הקשה ביותר שההכנסה היחידה שלהם היא מקצבאות ביטוח לאומי. חישוב זריז מראה שהקצבה המקסימלית שנכה במצב הקשה ביותר, כזה שמצריך מטפל סיעודי צמוד, יכול לקבל עומדת על 10,036 שקל בחודש. זה אולי נשמע הרבה, למעשה, זו קצבה שמגיעה לגובה השכר הממוצע במשק, אבל במקרה של אותם נכים קשים זה לא פחות מאשר לעג לרש.

מסכום הקצבה צריך להוריד את העלות של העובד הסיעודי הצמוד, שהיא לכל הפחות כ־6,000 שקל בחודש (לא כולל עלויות מזון, לינה ועוד), והנכה נותר עם כ־4,000 שקל בחודש שאיתם הוא צריך לשלם עבור מזון, תרופות, בגדים ומוצרים בסיסיים אחרים. כלומר, אם אותו נכה צריך לשלם גם שכר דירה או שאין לו משפחה שיכולה לתמוך בו, הוא ניצב בכל יום מחדש בפני הדילמה אם לשלם את חשבון החשמל והמים, החוב במכולת או שכר הדירה.

לא ועדת זליכה שהקים כחלון ולא ועדת שמחון ניסו קודם כל להבטיח קיום בכבוד ל־32 אלף איש בעלי נכות רפואית של 100%, שתלויים בעובד הסיעודי הצמוד אליהם. לשם קודם כל היה צריך להיות מופנה התקציב.